שלבי הזוגיות החשובים בתהליך התפתחות זוגיות

שלב ההתאהבות-

שלב סמביוטי, כולל תלות ופנטסיות, הכול נראה זוהר ופתוח. המצב הרגשי הורמונלי בחלקו, אצל גברים יש ירידה בטוסטסטרון להפחתת התוקפנות ואצל נשים עלייה בהורמונים האחראים על תשוקה. זהו חלק מצורך אבולוציוני הישרדותי.

שלב האהבה-

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות-

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

שלב העצמיות-

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל געגועים לאינטימיות. פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות. במצב כזה מנסה כל אחד מבני הזוג ליצור אוטונומיה שאינה פועלת באופן הקשור לבן הזוג. זו הההזדמנות לחוש יכולות ביטוי עצמי בסביבה שמחוץ לבית או באופן שאינו מאיים על בן הזוג האחר מיצרת תנאים לחוויה חדשה בזוגיות. 

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים. אלא שבני הזוג אינם מודעים למעברים הללו אלא חווים רק את המצב הקשה להם שהוא לרוב חווית התלות. העצמיות נעשית לתחושת עצמאות מובהקת מחוץ לגבולות המשפחה. ומשליכה לטובה במובנים הרגשיים והנפשיים על הרגשת העצמאות והאיזון בין בני הזוג.