ברית עולם-מילים אהוד מנור לחן-מתי כספי

עוד מעט כמעט 
אנו גוף אחד - 
את ידך נתת 
בידי שלי לעד. 
את לי עד 
שאני פוחד 
ולכן רועד 
כל גופי הלילה. 

יום יום וליל כל הזמן 
בנתיב אחד - 
לא מסומן. 
יום יום וליל - כל הזמן 
יחד ולבד 
לך לעצמי נאמן. 

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב 
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב 
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב. 

אט לאט 
נגלה מעט 
מי אני - מי את 
ואולי אולי נלמד - 
לוותר 
ולתת יותר 
עד שתיותר 
רק אהבתנו.

שיר מקסים כשמקשיבים לו מושר וכשקוראים אותו בקול, כשמתעכבים על המילים ניתן לראות בו נדבך נוסף באופן שהתרבות מקדשת את האהבה ומשאירה אותנו מאוכזבים מראש.

כי במציאות רק לרגעים בודדים אנחנו גוף אחד,

"כל הזמן בנתיב אחד"- מי האדם המושלם שמסוגל לזה?

רק משפט אחד נראה לי מדויק" ואולי אולי נלמד לוותר ולתת יותר עד שתיוותר רק אהבתנו"

זה אפשרי בעיני, ההבנה שנתינה וויתור מאפשרות להתמקד באהבה.