שלבים בהתפתחות פסיכו חברתית, לא רק לילדים דרושה התפתחות. אריק אריקסון מגיל אפס עד בכלל

אחד החידושים בנושא התפתחות חברתית הוא האפשרות שגם לאדם הבוגר, ההורה או בעל תפקיד רב אחריות יש צורך להתפתח במובן הפסיכולוגי חברתי, הורה שמבין את הצורך הזה יכול להכיל את קשיי ההתבגרות של ילדו ביתר רגישות וקבלה.אריקסון היה בין המחדשים בחשיבה על התפתחות פסיכו חברתית  להגרתו ניתן להוסיף לשלבי ההתבגרות שנמשכים עד גיל 18 שלושה שלבי התבגרות: שלב הבגרות המוקדמת - אינטימיות לעומת בדידות (גיל 18–35) שלב זה נמשך מסוף גיל ההתבגרות ועד תחילת גיל העמידה

אחריו יבוא שלב הבגרות - פוריות לעומת קיפאון (גיל 35–50) קונפליקט בין דריכה במקום להתפתחות ולבסוף-הבגרות המאוחרת - "אחדות האני"-שלמות לעומת יאוש (החל מגיל 50) תוצאה של הסתכלות רטרוספקטיבית בחיים

אריקסון התבונן בהתפתחות ילדים כפתרון קונפליקטים בין צרכים ביולוגיים פנימיים לבין דרישות וכוחות חברתיים, הוא חילק את שלבי ההתפתחות לפי הגילים הבאים:    

שלב הינקות 0-1, מאופין באמון לעומת חשדנות. שלב הילדות המוקדמת 1-3, מאופין באוטונומיה לעומת בושה. גיל המשחק 3-6, מאופין ביזמה לעומת אשמה. השלב שבין 6-12, יצרנות וחריצות לעומת רגשי נחיתות. 12-18 שלב גיל ההתבגרות שאפיונו זהות לעומת טשטוש זהות. הורים נוטים ל"דאוג" ליכולת של ילדיהם ולעקוב בחשש וגאוה אחר התפתחותם. זוהי נטייה בריאה כל עוד הילד לא חווה חוסר אמון ביכולותיו.

רובנו רגילים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל של מרד, התנהגויות לא צפויות, שינויי מצב רוח, כל זה נכון אלא שחסר לנו המבט על גיל ההתבגרות כגיל של הגדרה עצמית וחיפוש זהות. הצורך להתרחק מההורים שאינו מודע ואינו נשלט הוא תנאי הכרחי להגדרה עצמית וחיפוש זהות.

יש הורים שעסוקים יותר בתחום הקוגניטיבי ויש שעסוקים יותר בתחום החברתי, רובנו נוטים לראות את החלק החסר ומתקשים לבטוח בילדינו שישלימו את החלק שעדיין אינם נוטה לו בטבעיות בכוחות עצמם. מאחר שיש כמה תאוריות על התפתחות רצויה של ילדים התאוריות אינן מספקות ואנשי המקצוע מתבקשים לסייע בתאום הציפיות של ההורים ויכולתם הרגשית ובין אישיותו של הילד ונטיותיו.