האם וכיצד ניתן למנוע חשיפת ילדים למדיה ולאלימות שבה

במוחם של הורים בעולם המודרני עולות מחשבות על סכנות מסוגים שונים המצפות לילדיהם, החל מהימצאות בארוע טרור וכלה בהתעללות פיסית ונפשית בבתי ספר.

בעידן המחשב והטלויזיה נכנס העולם שאנו לא רוצים שישפיע על ילדינו לביתנו ומעורר מחשבות בכל גיל ובמידות שונות של נזק.

אין לזה פיתרון שניתן לשלוף מהשרוול, עיכוב השימוש במכשירים אלקטרוניים יכול להועיל בשנים הראשונות של הילד הראשון, (מעשה חשוב, מועיל ולא קל בפני עצמו). אך עם הולדת הילד השני מתמודדים הורים עם חלוקת תשומת לב בין שני ילדים, צמצום שעות החשיפה כשהם עצמם בתנאי לחץ, ועוד..

שייכות למעגלים חברתיים של הורים שמתעניינים בחשיפה מינימלית למדיה ושלוחותיה יכולה לעזור, היא מאפשרת לילדים חברה אמיתית במקום חברה מדומה, היא חוסכת להורים איסורים ומאבקים עם ילדיהם ומעמיסה עליהם במקום זה פעילויות חברתיות שאינם בהכרח בוחרים בהם למען עצמם

הוראות ואי ביצוע-בסיפור כיפה אדומה, שימוש במסרים מאגדות להדרכת ילדים בעקבות הדרכת הורים

העלילה: לפי הסיפור המוכר אימה של כיפה אדומה שלחה אותה להביא לסבתה סל ובו אוכל מפני שידעה שהסבתא חולה ושוכבת במיטתה. היא הזהירה אותה לא לדבר עם אף אחד בדרך. כיפה אדומה פועלת בהתאם לבקשת אימא, היא לוקחת את הסל ויוצאת לדרך. הזאב ששם לב להתרחשות כבר בתחילתה עוקב אחר כיפה אדומה, מנסה להתיידד איתה ובקלות רוכש את אמונה. כיפה אדומה עושה טעות ולא מקפידה על ההוראות שקיבלה מאימה. היא מספרת לזאב לאן פניה. משלב זה התפתחו כמה גרסאות. להלן השתיים המוכרות יותר: אחת שבה הזאב מגיע לבית הסבתא, טורף אותה ומחכה במיטתה של הסבתא בבגדיה לכיפה אדומה. כשכיפה אדומה מגיעה הוא טורף גם אותה. למזלן של השתיים עובר הצייד ליד בקתת הסבתא, שומע את הקולות, נכנס ופותח את בטנו של הזאב באופן שהסבתא וכיפה אדומה יוצאות בריאות ושלמות. בשנייה כיפה אדומה מבינה בזמן את הסכנה, היא מצליחה להימלט בכוחות עצמה מהבית. גורלה של הסבתא אינו ידוע בגרסה זו.

הבטים מוסריים: בעלילה המרכזית יש עניין מוסרי אחד שמשויך לדמות המרכזית-אי ציות. כיפה אדומה שוכחת את הוראת האם ונענשת בגלל שלא עשתה כפי שצוותה. לא כל הילדים המתעניינים בסיפור מאמינים שאכן נשארה בחיים.

 בעידן שנות ה2000 ההיבט המוסרי יכול להתמקד בהורים ורק בהורים. מובן שהיום קשה לראות אפשרות שילד/ה יישלחו לבד ביער. איפה ההורים? ואם זו אם חד הורית מדוע לא הלכה עם כיפה אדומה לבקר את הסבתא?!

הדרכת הורים ביחס למצבים חברתיים ובהתאם לשלבי ההתפתחות לפי אריקסון

אריקסון התבונן בהתפתחות ילדים כפתרון קונפליקטים בין צרכים ביולוגיים פנימיים לבין דרישות וכוחות חברתיים.    

השלבים שהציע הם: שלב הינקות 0-1, מאופין באמון לעומת חשדנות. שלב הילדות המוקדמת 1-3, מאופין באוטונומיה לעומת בושה. גיל המשחק 3-6, מאופין ביזמה לעומת אשמה. השלב שבין 6-12, יצרנות וחריצות לעומת רגשי נחיתות. 12-18 שלב גיל ההתבגרות שאפיונו זהות לעומת טשטוש זהות. הורים נוטים ל"דאוג" ליכולת של ילדיהם ולעקוב בחשש וגאוה אחר התפתחותם. זוהי נטייה בריאה כל עוד הילד לא חווה חוסר אמון ביכולותיו. קשה לשרטט את הקו בין עיסוק יתר במצב הילד לעיסוק בריא. הבנת השלבים והיכולת של הורים להשפיע לטובה יכולה לסייע לילדים לחוות תמיכה וחוזק ביחסים עם הוריהם.

הורים לילד ראשון עסוקים מטבע הדברים בגיל 0-1 ביכולת שלהם ושל ילדם לגדול לפי שלבי ההתפתחות המוטורית הכתובה בספרים ובהמשך בגילאי 1-6 בשילוב בין יכולותיו המוטוריות, החברתיות והקוגניטיביות של הילד. הורים המודעים לנטיות האישיות שלהם עצמם יכולים ביתר קלות לקבל את ילדם גם כאשר אינו מראה הצלחה בכל שלבי ההתפתחות. העברה בינדורית מתבטאת בלי שנוכל לשלוט בכך גם אצל מי שמודע לה ומנסה לנטרל אותה.

כאשר נולד הילד השני מופנים העיסוק המחשבתי וההתבוננות של ההורים ליכולתם לספק לשני הילדים את צורכיהם בלי שיפריעו זה להתפתחותו של האחר. התחרות בין שני הילדים הראשונים במשפחה, הקרובים זה לזה בגיל מעודדת את התפתחותם ומקדמת את שניהם.

קשה להורים לא מעטים להכיל מאבקים בין ילדיהם, האמונה שביכולתם למנוע את הצורך במאבק כזה היא שמשבשת את יכולת השיפוט שלהם. ניתן לצמצם את זמני המאבק אם מארגנים נכון את הזמן אך סביר שבמחשבתו של הגדול מבין הילדים יסוד המאבק הוטבע כשנכנס ל"מגרש" הבלעדי שלו שחקן שני. היחסים בין שני אחים בהרכב מיני כלשהו הם חלק בלתי נפרד מהתפתחותם החברתית והיא יכולה לאפיין את השלב שבין גיל שש לשתיים עשרה.

רוב ההורים רגילים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל של מרד, התנהגויות לא צפויות, שינויי מצב רוח, כל זה נכון אלא שהמבט על גיל ההתבגרות כגיל של הגדרה עצמית וחיפוש זהות חסר לעתים. הצורך להתרחק מההורים שאינו מודע ואינו נשלט הוא תנאי הכרחי להגדרה עצמית וחיפוש זהות. 

רוב ההורים נוטים לראות את החלק החלש של ילדם, מחשבתי או חברתי ומתקשים לבטוח בילדיהם שישלימו את החלק שעדיין אינם נוטים לו בטבעיות בכוחות עצמם. מוטב שאנשי המקצוע יסייעו בתאום הציפיות של ההורים ויכולתם הרגשית ובין אישיותו של הילד ונטיותיו.

הדרכת הורים-השימוש במכשירים חכמים ועיכוב התפתחות שפתית

כוחו של המסך הקטנטן מוצג כאן בצורתו החיובית, הוא מקשר בין בני הנוער. כשרואים ילדים ובני נוער "מחוברים" לפלפונים לצרכים שונים קשה שלא לחוש שאנו לא יודעים להתמודד עם מה שהמדיה מאתגרת בו את הדור הבא.

על פניו ככל שאנו דוחים את הגיל שבו יהיו לילדינו סמרטפונים ואייפונים כך גדל הסיכוי שנשפיע עליהם מטובה של הספרות שאנו אהבנו כילדים, ספרות שפותחת את המחשבה ומעשירה את השפה.

למי מיועדת הדרכת הורים?!!!

כאשר הורים פונים לקבל הדרכת הורים או ייעוץ משפחתי או הנחיה משפחתית הם לא תמיד מתכוונים להיות הגורם היחיד והמרכזי שאיתו עובד המטפל. מטפלים, מנחי הורים ומדריכי הורים נוטים לאחרונה להעדיף עבודה המתמקדת בהורה, בעיקר משום שזו מזמנת הבנה של סגנון היחסים במשפחה. נותנת מידע על הדימוי של ההורים על ילדם ועוזרת לאיש המקצוע יותר מעבודה ישירה עם הילד.

הורים מתקשים לקבל את העובדה שילדים משקפים מצב משפחתי מסוים ועוד יותר קשה לבוא כדי לפתור בעיה של ילד ולמצוא את עצמך חשוף.

חלק מהמידע הפשוט שבאמצעותו יכולים אנשי מקצוע ללמוד רבות הוא סיפור ילדות של הורה המוטרד מהתנהגות ילדיו, הסיפור יכול לסייע למדריך ההורים להבין את החששות של ההורה ממצבים שבהם הוא נאלץ להיפגש עם ציפיותיו מילדיו, חלקן ציפיות שהיו להוריו ממנו ולא יכל להגשים ואחרות שמזכירות לו את עצמו במצבי חולשה רגשית.

העולם לא בנוי ממשפחות בלבד-הדרכת הורים

השולחן באיור חוצה את גופם של המסבים סביב לשולחן ומזמין השערות ודעות קדומות דרך שפת הגוף של חלקם התחתון של היושבים סביבו
-שתי החצאיות משמאל מעודדות את הרעיון שמימין במכנסיים יושבים שניים מבני המין הגברי, התבוננות על פרטים נוספים מראה שהנעליים של השני מימין הן נעלי ילדה. לפנינו איפה שני מבוגרים (כנראה איש ואישה)  ושתי ילדות.

-הכלב במרכז, ההקשר של הכתיבה צורת הישיבה ושולחן האוכל כולם מרמזים על משפחה המסבה לשולחן, דבר המעיד על משפחה טובה. יש עוד כמה אפשרויות: משפחה שיש לה בת אחת והיא מארחת חברה, שכנים שנפגשים או שכנות, (הסימון הגברי אינו חד משמעי) כל זה כדי לומר העולם אינו רק משפחות.

איך מרגישים ילדים בצילומי בית הספר-הדרכת הורים

יש ילדים שאוהבים להראות ויש כאלו שלא.
הייתי שמחה לשאול את הילדים שצולמו איך הרגישו, בינתיים אני משערת שהעומדים מאחור ובצד העדיפו את מקומם.
מה זה עושה להם? הקונפליקט בין להיות כמו כולם או כמו שהמורים מכוונים לבין רצונם האמיתי שההצהרה עליו מחיבת חריגות.

בגדי המלך החדשים ככלי בליווי הורים

מצב של לחץ חברתי גורם לאנשים לחשוש מלומר את האמת, כולנו חשופים ללחצים חברתיים, ילדים ובני נוער מתקשים להבחין בין הצורך שלהם בשייכות לבין הפחד מחריגות. בסיפור רק ילד קטן אומר את האמת כנראה מתוך תמימות או חוסר מודעות ויתכן שעדיין לא למד את הכללים החברתיים, במציאות שלנו ילדים לומדים כללים חברתיים מהר יותר מיכולתם להבין את השפעתם עליהם עקב כך נכנסים ילדים למתחים פנימיים שאינם מודעים להם או להשפעתם. הדרך היחידה לעזור לילדים בעניין היא ללמוד להתבונן בשינויים שהם עוברים ולפתח הרגלי שיח שאינם "חינוכיים" כדי שירגישו נוח לשתף.