תחילת ההורות הייתה בעבר שלב שבו היה מקובל לחשוב שיש צורך בליווי, ייעוץ ותמיכה עבור ההורים. משום שיש סיבות אוביקטיביות לחשוש לשלומם של תינוקות שאינם יכולים לבטא את קולם. בעבר היה נהוג במשפחות ישראליות שזה תפקידן של הסבתות.
עם הזמן התברר כי ליווי הורים דרוש במצבים רבים, הוא התפתח מתוך מודעות למורכבות מערכות היחסים במשפחות והבנת החשיבות שניתנה עם השנים למודעות לקשיים, ליתרונות השיחה עם אדם ניטרלי ומקצועי ולסוגי בעיות בטווח הנורמה שבני נוער וילדים עלולים להיקלע אליהם.
הורים לא מעטים נוטים להתעלם מהצרכים שלהם עצמם בזמן
שילדיהם עוברים שינויים מכבידים כדי לתפקד היטב כהורים, דבר שלא בהכרח מבטיח תפקוד
הורי מיטיב. ההורים זקוקים לליווי לא פחות מילדיהם משום שהם גדלים יחד עם ילדם
ולרוב עם מעט תשומת לב לעצמם. זהו אחד מיתרונותיו של אדם המלווה הורים.
הגדילה, ההתפתחות הנפשית ומצבי מעבר שהחיים מזמנים כולם אתגרים עבור ילדים ובני נוער. מצבי מעבר כאשר נולד ילש שני, בשינוי מסגרת, פרדות בין מסבים עקב מוות או מהורים שנפרדים, התבגרות (המתרחשת במעבר מגן לבי"ס לא פחות מאשר בגילאים המקובלים לגיל הקרוי גיל ההתבגרות) כולם מצבים הנמצאים על רצף בין דאגנות יתר של הורים ליחס מובן מאליו לאתגר עבור הילדים.
