המשותף לשני הספרים הוא התייחסותם לעצמאות, פלוטו מוצג ככלב שיש לו הכול ולמרות זאת הוא בורח, נמאס לו להיות קשור, הוא חוזר בערב כשהוא חש געגוע לבעליו.
בילבי הייתה נתפשת בימינו כילדה הזקוקה לעזרת מערכת הרווחה. היא יותר מעצמאית, היא מנהלת את חייה לפי ראות עיניה ו"משחררת" "ילדים מחונכים" מהענות אוטומטית לציוויי הוריהם. ילדים מבינים את הפן הלא ריאלי בחייה ללא תיווך המבוגרים ויכולים בעזרת הסיפור להפליג עם דמיונם בתחומים שבהם הם רוצים להיות עצמאיים.
פלוטו מתאים לגיל הרך, בילבי לגיל טרום בית הספר.
יכולים להיות שימושים רבים ומגוונים בשני הסיפורים בהדרכת הורים לדוגמה: ילדים המקפידים על הוראות המורים באופן הקשור במתח ובפחד. ילדים שמתקשים לחשוב על חברויות שאינן של ילדים דומים להם. ועוד
