הורים לא מעטים מתקשים להכיל מאבקים בין ילדיהם, ככל שגיל הילדים צעיר יותר (בן שלוש ובן שנה או בן ארבע ובן שנתיים) כך חזקה ההרגשה שחובת ההורה להגן על החלש ובצדק. אלא שלא תמיד הקטן "חלש" כפי שנדמה. קשה לעתים להבחין במניפולציות שהוא מעורר. מובן שאינו חלש בעיני הגדול/ה, אחרת לא היה ראוי למאבק. ההורה שנקרע, פשוטו כמשמעו בין תפקידיו לגבי שני הילדים מתקשה להפעיל יכולת שיקול או להאמין שכללי התנהגות וגבולות יועילו, כפי שתפקידו של המבוגר לקבוע גבולות כך "תפקידו" של הילד הבוגר שמבין גבולות לנסות לא לקיים אותם.
גילוי נאות-איני מאמינה בניהול גבולות קבוע ולא מתפשר, אך מעדיפה ללמד ילדים כיצד לעזור לעצמם לקיים את הגבולות ולא לעסוק ב"הצלחתי" או "לא הצלחתי" כהורה.
יש הורים שהאמונה
שביכולתם למנוע את הצורך במאבק כזה משבשת את יכולת השיפוט שלהם. שכן ניתן לצמצם
את זמני המאבק אם מארגנים נכון את הזמן אך סביר שבמחשבתו של הגדול מבין הילדים
יסוד המאבק הוטבע כשנכנס ל"מגרש" הבלעדי שלו שחקן שני. היחסים בין שני
אחים בהרכב מגדרי זהה לרוב מחזקים את הצורך במאבק. זהו חלק בלתי נפרד מהתפתחותם החברתית, לא ניתן למנוע את עצם המאבק, ניתן לבחור דרך התמודדות אחת ולהתמיד בה ורק לאחר זמן כלשהו לעבור לדרך התמודדות אחרת.
הסיפור על כספיון, הדג הקטן עוסק בדג שאיבד את הוריו ולהקת דגים מסייעת לו למצוא אותם. סיפור פשוט ויפה עם איורים שמעודדים ילדים לעקוב אחר...
העלילה: לפי הסיפור המוכר אימה של כיפה אדומה שלחה אותה להביא לסבתה סל ובו אוכל מפני שידעה שהסבתא חולה ושוכבת במיטתה. היא הזהירה אותה לא...