חינוך בנות לחשיבה מנהיגותית ולהעדר צורך בהכרה גברית

בילבי, פוקהונטס והתאומות מ"אבא מתארס" מגלמות בספרים ובסרטים שהן מככבות בהן יכולות תפקוד וחשיבה שאינן שונות במהותן מיכולות גבריות. המסרים התרבותיים האלו הם חלק בלתי נפרד משינוי מעמד האישה ההולך ונבנה להעדר צורך של נשים בהכרת הגברים או בפקודם של גברים. בנות צעירות ניתנות להשפעה ביתר קלות מבוגרות והשאלה שיכולה כל אם לשאול את עצמה היא האם היא מעונינת בהכוונה כזו, שכן בכונה או לא בכונה יש לנו השפעה. חלקה הקטן נעשה דרך תרבות כתובה ומצולמת, עדיין קל יותר להעביר מסרים בדרך זו מאשר דרך דוגמה אישית המחיבת שיתוף פעולה של כל בני המשפחה.

שייכות חברתית לטוב ולרע

שייכות ידועה כמצב תומך בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן, למרבה הצער שייכות כוללת הגדרה מי בפנים ומי בחוץ, המצב ה"טוב ביותר" לנער/ה הוא להיות שייכים ולהבין את הקשיים של אלו שאינם שייכים, מי שאינו רוצה להבין קשיים אלו או לשים לב אליהם נמצא לרוב בחשש שיאבד את זכותו להיות מוגדר כחלק מחבורה מסוימת.
רוב הסיפורים נכתבו על ה"שונים" אלו שסובלים מקשיי הסתגלות והתנהלות מאחר שאין להם תמיכה סביבתית שכן אין צורך לכתוב על השייכים, יחד עם זאת כאשר אחד מבני הנוער השייכים נותן לגיטימציה לקיומם של השונים הוא מוצג כגיבור אמיתי.