התפתחות האדם לפי אריק אריקסון והתאמתה להתפתחות זוגיות

אריק אריקסון חילק את שלבי ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים בהתאמה לגיל, כל שלב מוגדר בהתאם לצורך שיש לילד ולאדם ליישב קונפליקטים. מקורם של הקונפליקטים הוא בצורך לישב פערים בין צרכים ביולוגיים ללחצים חברתיים. שלבי הזוגיות קשורים בשלבי ההתפתחות של אריקסון משום שזוגיות והורות יוצרים התפתחות וגדילה. הקושי לבחון את דבריו ביחס לזוגיות קשורה בכך שזוגיות אינה תואמת גיל, לצורך התאמת שלבי ההתפתחות של אריקסון לשלבים בזוגיות ראוי לבדוק אם הגיל שבו מתמודדים אנשים עם קונפליקטים וקשיים בזוגיות משנה את דרך התמודדותם.

השלבים לפי אריקסון הם:

שלב הינקות בין הלידה לגיל שנה כולל אמון לעומת חשדנות

שלב הילדות המוקדמת בין גיל שנה לגיל שלוש כולל אוטונומיה לעומת בושה

גיל המשחק בין שלוש לשש, יוזמה לעומת אשמה

גיל בית הספר שש עד שתים עשרה, חריצות לעומת רגשי נחיתות

גיל ההתבגרות בין שתים עשרה לשמונה עשרה, זהות לעומת טשטוש זהות או לעומת בלבול תפקידים

שלב הבגרות המוקדמת בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, אינטמיות לעומת בדידות

שלב הבגרות בין שלושים וחמש לחמישים, פוריות לעומת קיפאון

שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש

האם יכולים שלבים בזוגיות להיות מובנים באופן נוסף לפי שלבי ההתפתחות לפי אריקסון?

לפי אריקסון השלב המוגדר אינטמיות לעומת בדידות  מתרחש בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, בגיל זה נמצאים רוב האנשים בתהליכי בחירת בני זוג, במצבי החלטה על נישואים או בניית משפחה ולידות. התמיכה שנותן המידע של אריקסון לכל מי שנמצא בשלב זה היא בכך שהמתח בין שני המצבים האלו בחיים הוא מובנה ונורמלי ואף תואם את טווח הגילים. כלומר הקונפליקט אינו קשור בהכרח בטיב הזוגיות או ביכולת ההחלטה אלא במתח מהותי ותואם גיל. הקונפליקט אינו קשור ביחסים אינטימיים בלבד אלא לקושי להיות בשני המקומות שהאישיות נעה בינהם, חוויות קרבה ואינטמיות וחוויות לבדיות.

שלב הבגרות המתפרש בין שלושים וחמש לחמישים, המוגדר כ"פוריות לעומת קיפאון" ניתן להבנה בכמה רובדי משמעות. למשל פוריות במשפחה, לידת ילדים וגידולם לעומת בחירה בחיים ללא גידול ילדים, בהיבטים מקצועיים המשמעות היא התפתחות מקצועית לעומת עמידה במקום.

השלב הבא בסדר המוגדר אצל אריקסון כ" שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש" יכול להיות מושפע מחיי הנישואים אך אינו קשור בהכרח בטיבם, זאת משום שמצבו של האדם בשלב זה יכול להיות מושפע מגורמים רבים, בהנחה שמדובר בגילאי חמישים ומעלה מבטא השלב שלמות וסיפוק בתחומים מקצועיים כמו גם בתחומי היחסים הבינאישיים מחוץ למשפחה. זהו שלב של חשבון נפש או רצון לבטא ולממש תחומים שלא התאפשרו במסגרת הזוגיות, תחומים שאינם קשורים בהכרח לזוגיות וכו'.

מנקודת המבט המובאת עד כאן התפתחות הזוגיות קשורה בשלושת השלבים האחרונים שמציג אריקסון. קשה להעריך על פי הגדרת השלבים המוקדמים שאריקסון מציג מה השפעתם על יכולתו של היחיד בתחומים הזוגיים.

שיחות משמעותיות עם ילדים-חשיפה הורית כדוגמה לחווית ביטחון בחשיפה ילדית

כשיוזמים שיחות עם ילדים בין אם בנסיעה במכונית ב"הקפצות" לחוגים או סביב השולחן בארוחה משותפת הנטייה היא לפתוח בשאלה, מתברר שזו לא הדרך היעילה ביותר, גם בין מבוגרים למרות שזה אקט מנומס שיש בו התעניינות שאלה יכולה להיות מעיקה יותר ממה שניכר לעין.
אז איך כן? אחת האסטרטגיות היא להיות בתפקיד יוזם או לפתוח בתאור חויה מחוויות היום, טובה או טובה פחות ולקוות שהילד/ה יאחזו בחוט ויתנו משהו מעולמם.
ויש כמובן גם רשימת נושאים מוכנה מראש: 

• זיכרון ילדות כלשהו, ללא הגבלה לגיל הזיכרון
• היחס לבית שחיים בו עכשו (אל תחששו, הם לא יצפו מכם בהכרח לעבור דירה, אולי ירגישו שמקשיבים לצורכיהם)
•  האם יש משהו אהוב במיוחד בבית או מרגיז 
• זיכרונות מבתים שהמשפחה חיה בהם קודם 
• סרטים שהשאירו רושם באחד המבוגרים ובילדים גם יחד באופן שיכולים בקלות להיזכר בדמות או בעלילה, 
• מוסיקה שכולם אוהבים.
• משהו שמאוד מעצבן אתכם מבין מעשיו של אחד העמיתים שלכם לעבודה 

ובקיצור היו חשופים אם אתם רוצים שילדיכם ירגישו בטוחים להיחשף

זוגות ואהבה בכל גיל-הדרכת הורים

על הגברת המצולמת אמרו כמה מחברותיה בנסיבות שונות שהיא השראה בסגנון ההורות שלה. עכשו כשהיא מתקרבת לשישים ובעלה כבר חצה את הגיל הזה מזמן הם פנויים לחזור לחוות את זוגיותם מחדש, ללא ילדים בבית, ללא הורים מזדקנים הזקוקים לטיפול היה נדמה בעבר שזוגות יסבלו מ"תסמונת הקן המתרוקן" בהווה זו הזדמנות לשיא בקרירה, לשיא או התחדשות בזוגיות ולמבט חדש על בן הזוג

הדרכת הורים-השימוש במכשירים חכמים ועיכוב התפתחות שפתית

כוחו של המסך הקטנטן מוצג כאן בצורתו החיובית, הוא מקשר בין בני הנוער. כשרואים ילדים ובני נוער "מחוברים" לפלפונים לצרכים שונים קשה שלא לחוש שאנו לא יודעים להתמודד עם מה שהמדיה מאתגרת בו את הדור הבא.

על פניו ככל שאנו דוחים את הגיל שבו יהיו לילדינו סמרטפונים ואייפונים כך גדל הסיכוי שנשפיע עליהם מטובה של הספרות שאנו אהבנו כילדים, ספרות שפותחת את המחשבה ומעשירה את השפה.

חוויות מעצבות משפחה

לכל משפחה אוסף זכרונות שמעצב אותה, במשפחות ישראליות רבות הטיולים מקבלים מקום מרכזי, לא תוכנה של החויה הוא העיקר אלא המודעות של ההורים בחשיבותה. קל יותר לחלוק את זמן ההימצאות עם הילדים בין ההורים ולעתים אין בררה, מי שחווה הורות ומשפחתיות שעוצבה דרך חוויות לא יותר על כך. ומי שלא חווה מוטב שיחשוב על כך.

כוחן של חוויות משפחתיות

כולנו יודעים שארגון תנאים לאינטראקציות בין בני משפחה הם חלק מהתהליך שבו נוצרת משפחה.
זכרונות מארועים מחוץ לבית נשמרים אצל חלק מהילדים יותר מארועים שבתוך הבית. לזכרונות הטובים מחוויות משותפות בילדות המוקדמת יש תפקיד חשוב בשינויים שמשפחה עוברת. אלו מתרחשים באופן טבעי כשמגיעים לגיל ההתבגרות או כשחלק מהילדים עוזבים את הבית. 

מהו ליווי הורים?

ליווי הורים הוא תהליך שאינו מוגדר במסגרת זמנים קבועה מראש כמו טיפול, ייעוץ או הנחיה. הליווי מאפשר לאנשים שמתמודדים עם קשיים במעברי חיים להתייעץ ולקבל תמיכה רגשית. ליווי דרוש במצבים רבים, כגון: מצבי מעבר מהריון להורות בפעם הראשונה, קשיי תקשורת של ההורים והילדים וקשיי תקשורת בינהם, מצבי מעבר של ילדים בין מסגרות, בשלבי גדילה, מעברי זהות, גמילה מטיטולים, התבגרות (המתרחשת במעבר מגן לבי"ס לא פחות מאשר בגילאים המקובלים לגיל הקרוי גיל ההתבגרות). הורים זקוקים לליווי לא פחות מילדים משום שהם גדלים יחד עם ילדם ולרוב עם מעט תשומת לב לעצמם.

ניתוק מהסביבה ומשמעות החיים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל מבינים את יתרונם של מצבים ונושאים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד התורמים לסביבה,

החשש המרכזי ממצבי ניתוק קשור בצורך בריגושים והעדר הבנה מה הגבולות הנכונים, בנטייה של בני הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות, בצורך למצוא פתרונות מהירים למצוקות ובמקרי התאבדויות הקשורים לתופעות הגיל.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מכינים בעקיפין את גיל ההתבגרות יחד עם הילדים לדוגמה: חיבור לעניין בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים אחרים אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות ולעתים מחוברים ילדיהם למצבם הכלכלי או הרגשי כך שאין צורך בכך.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו

התפתחות האדם לפי אריק אריקסון והתאמתה להתפתחות זוגיות

אריק אריקסון חילק את שלבי ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים בהתאמה לגיל, בשונה מפרויד ממשיך אריקסון ומציג התפתחות אצל אנשים מבוגרים בגילאים מאוחרים כמו חמישים. אריקסון מתמקד בהגדרת כל שלב בהתאם לצורך שיש לילד ולאדם ליישב קונפליקטים. מקורם של הקונפליקטים הוא בצורך לישב פערים בין צרכים ביולוגיים ללחצים חברתיים. שלבים מוכרים בספרות על זוגיות יכולים להיות מובנים יותר לעומק אם חושבים עליהם בהתאמה לשלבים של אריקסון. מובן שמאחר שזוגיות אינה תואמת גיל אפשר להרחיב את החשיבה על התאמה ולבדוק אם הגיל שבהם מתמודדים אנשים עם קונפליקטים וקשיים בזוגיות משנה את דרך התמודדותם.

טיפול זוגי לפי הגישה הנאראטיבית

אפסטון וויט (White, & Epston, 1999) טוענים "לא רק שסיפורים שאנשים מספרים על חייהם מגדירים את המשמעות שהם נותנים לחוויותיהם, אלא שהסיפורים הללו גם מגדירים איזה חוויות בוחרים אנשים כדי לתת משמעות לחייהם".

בטיפול נרטיבי מתן כותרת לסיפור החיים הזוגי היא פעולה המחייבת בחירה כזו. זהו החלק הקריטי בתהליך של הגדרה והחצנה של הבעיה שאותה יש לפתור. גישה זו משאירה בידי המטופלים את הכוח להחליט מהו הסיפור הדומיננטי בחייהם כעת ולאיזה סיפור הם מעוניין להגיע בעתיד.   הגדרת כותרת עתידית לחיים יכולה לעזור לזוג לעצב מחדש את מערכות היחסים.

הזכרונות שעולים בייעוץ זוגי והסתכלות טיפולית עליהם

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם, בכתיבת סיפור חיים יש מקום שווה בחשיבותו לזיכרונות קשי ולזיכרונות טובים.

לעומת זאת בייעוץ זוגי שמתחיל על רקע בעיות בזוגיות או בעיות של ילדים עולים יותר זכרונות קשים. בעבודה עם ילדים מוטב שהיועץ יכוון את ההורים לזכרונות טובים כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את האמון בילדם ואת הרגש הפשוט כלפיו. בטיפול בזוגות יש יתרונות לזכרונות טובים אך האפשרות לא לעסוק עיסוק יתר בזכרונות חשובה לא פחות.

הסיבה המרכזית לכך היא שבני הזוג המצויים במשבר אינם זוכרים אותם דברים ואם הם זוכרים אותם דברים כל אחד מהם זוכר חלק אחר או זוכר פרטים שמחזקים את פגיעותו. אילולא עסקו עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו יתכן שלא היו מגיעים עד משבר. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת אחת, לכל אדם האמת שלו ולא במקרה ולכן לא קל לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

יתרונו של אדם מקצועי מזמנת לבני הזוג מפגש עם אדם ששומע לראשונה את הסיפורים ומתעניין בהם. המפגש הוא הזדמנות שבה חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור היחסים. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. המאזין החדש יכול לתת לסיפור יותר מהקשבה פעילה שיש לה ערך מיוחד, ביכולתו לשלב בתהליך ההקשבה את מבטו המקצועי וכך לאזן את המתח המצטבר ללא כיוון לכיוון חדש ומקרב.

הפרקספקטיבה החדשה יוצרת תנאים עבור בני הזוג להבין מחדש את סיפורם. הבנה זו נותנת לעתים לבני הזוג אפשרות לראות עלילה אלטרנטיבית שלא יכלו לראות קודם שעיקרה שאמת או צדק לא משרתים אותם ולא מקרבים אותם זה לזה, לעתים אלו דברים שאיש מבני הזוג לא היה מודע להם לפני התהליך.

ייעוץ והנחיה משפחתית לאחר גרושין

במשפחות רבות קימת היקשרות למקום בילוי משותף. החויות המשותפות שנצברו נעשות חלק מאופיה של המשפחה, במשפחת המוצא שלי נהגנו לבלות יחד בים. המיוחד בקשר לים מנקודת מבטי היום הוא שהחוף היה מקום שהות גם בעונת החורף כאשר לא היתה אפשרות לשחות או לעסוק בפעילויות ספורט ימי אחר. נוסף לכך היה מאמץ משפחתי משותף בין אחי ואבי לתמרן כלי רכב שהתאימו חלקית לחוף כדי להביא סירת קייק ולהשתמש בה בסביבה שאינה מהמתאימות לקייקים.

הרוח הלוחמנית של אבי שהיה יוצא פלמ"ח הייתה לעשות את הבלתי אפשרי ואחי חבר אליו בכך, לא נראה לי ששניהם היו מודעים לסגנון החשיבה הזה ולכן אני מרגישה שחוויתי איתם את הים באופן שונה מילדים אחרים.

ארועים כאלו קשורים לייעוץ זוגי ומשפחתי משום שלאחר גרושים מעטים הנוטים להמשיך לבלות יחד בהרכב המשפחתי המלא, לא תמיד על רקע משקעים שליליים או מערכות יחסים חדשות אלא מתוך העדר תשומת לב לנושא. מוטב לבחון את הנושא ולראות אם הוא עלול לבלבל את הילדים (כפי שהורים נוטים לחשוב) ואם כן יתכן שחזרה לבילוי משותף דרושה לאחר כמה שנים. הזהות המשפחתית של ילדים יכולה להיות קשורה בחוויות של המשפחה הראשונה שהיו חלק ממנה. גם במצבים שבהם נוצרו שתי משפחות חדשות שהיחסים בהן טובים זקוקים הילדים לחוות את המשפחה שבה החלו את ילדותם, הצורך הזה למרבה הפלא לא מתארגן מעצמו אפילו בגלאי העשרים שבהם אנו כהורים מצפים שילדינו יגדירו לבדם את צורכיהם ויבטאו אותם. דרושה גמישות מחשבתית של הורים כדי לייצר את חווית המשפחה המקורית.