שימוש בספרים להעברת מסרים

ילדות כמנהיגות וכבעלות רצון עז מופיעות בספרי הילדים הבאים:

"גבעת הגמדים" מאת יהודית מליק שירן 

"הנסיכה יכולה הכול בעצמי" מאת יונה טפר, 

"בוטיק סיגי וחוט" מאת נורית זרחי, 

אמצעות דמות של פילה תינוקת "טינטורו פילה קטנה מאוד".בספרה של נורית זרחי 

כיצד יכול מדריך הורים לסייע במצב שבו יש העדפה בולטת של אחד הילדים על ידי אחד ההורים?

זוג שמגיע לייעוץ על רקע העדפה נראית לעין נמצא לרוב במצב שבו ההורה המעדיף לא מקבל את טענתו של ההורה ה"שויוני". יתכן אפילו שההורה ה"שויוני" מעדיף אף הוא את הילד המועדף אך לקח תפקיד ניטראלי כי הבין את הבעייתיות שנוצרה בשלבים מוקדמים שלה, אותם שלבים שניתן לטעון שילדים לא מודעים להעדפות של הורים. אם שני ההורים ישרים עם עצמם, בלי צורך להסתיר או למצוא נימוקים הגיוניים למצב, יתכן שאף ניסו לשנותו ולא הצליחו, הם הגיעו להדרכת הורים כדי למצוא פיתרון לאחת הבעיות הקשות ביותר, כיצד ניתן לחבב ילד שלא מעורר חיבה.

במצב אחר סביר להניח שהורה מעדיף אינו מודע לרגשות שמעורר בו הילד המועדף או הילד הדחוי והעלאת המודעות תאזן את יחסו ברמה הרציונלית. למרבה הצער קשה לדעת אם כשדברים יתעוררו שוב יסכים ההורה שנוטה להעדפה בוטה יחסית לבוא לייעוץ. כדאי להכין אנשים למצבים כאלו בדרך הישרה והפשוטה, בעזרת משפט אחד: "העדפת ילדים משתנה לעיתים באופן בלתי צפוי"

על פניו ניתן להבין שמנחה המשפחה יכול לתפקד כמו בורר, אלא שזו אחת הבעיות המרכזיות במפגש כזה. מוטב שמנחה המשפחה יתפקד כאילו אין לו דעה ברורה שכן התמונה לא תמיד פרושה לעיני מנחה המשפחה כמו לאנשים מן החוץ שמכירים את בני הזוג זמן רב, ניתן איפה להעזר במצב המקצועי הזמני כדי להשיג ניטרליות.  אלא אם כן הבחירה בתפקידים נובעת מקושי רגשי ביחס לתפקוד מסוים הנדרש לצורכי הילד הדחוי. דיון בנוכחות גורם ניטראלי תסייע לשני בני הזוג לחשוב מחדש על יחסם לתפקוד הנדרש עם הילד הדחוי, לעתים למרות שזו הצעה עצובה כשהרקע הוא קושי פיזיולוגי שמעורר דחייה העזרות באדם שנשכר לצורך עבודה עם הילד גרועה פחות מהמשכיות המצב.

ההישג של הדרכת הורים עם סיום כמו שתואר במשפטים האחרונים הוא שהדיון במצב יכול לגרום לאחד מבני הזוג לראות את בן  הזוג האחר מחדש באופן שאינו מתאפשר מתוך עימות וללא הדרכה.

דמויות מכוננות בחיינו והמורכבות במצבם של הורים כדמויות מכוננות

המושג דמות מכוננת מנסה לתאר אדם שהשפיע על אדם אחר לטובה בין שהתכוון לכך ובין אם לאו. ההבנה שאדם מסוים היא דמות מכוננת היא תמיד מנקודת מבטו של האדם המושפע. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע לטובה ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. לרוב האנשים שחוו ילדות טובה יש דמות מכוננת אחת מבין זוג ההורים, לעתים ההורות מתחילה בהחלטה לגדל ילד באופן שונה מהאופן שבה גדל ההורה, לא פעם מגלה אדם שלמרות שהתכוון להימנע מכך התעוררו בו תגובות דומות מאוד לשל הוריו.

דמות מכוננת שאינה הורה מאפשרת לאדם המושפע הסתכלות לאזורי חיים וחשיבה שלא היו ברשותו טרם ההשפעה.ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/ה. דמויות מכוננות יכולות להיות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לדמויות מכוננות בשלבים הצעירים בחיי אדם הן משום שצעירים קלים יותר להשפעה ונכונים לספוג דרכי חשיבה מגוונות יותר ממבוגרים והן משום ששינויים מובחנים ביתר בהירות בגיל צעיר.

אמנם השפעתם של הורים מוטבעת עמוק יותר מהשפעות אחרות בכל הנוגע להורות. כל עוד ההורים בחיים קשה יחסת לאדם להבין את תפקידם כדמויות מכוננות. במצבים כאלו ההגדרה הרגילה לדמות מכוננת לא מתאימה לסבים משום שתהליך ההשפעה שלהם מתמשך והם אינם נוטים לאפשר הסתכלות לאזורי חיים וחשיבה חדשים, הנטייה המרכזית של סבים היא להנחיל את הבנותיהם על החיים לילדיהם הן במעשה והן בשיח, אלא אם כן הם מודעים למורכבות והבעייתיות של תפקידם כסבים המשפיעים לעתים מעבר לרצוי לאופיו של ילדם בתיפקודו כהורה.

אין תבנית המאפשרת להורה המודע לכל זאת להשתחרר מההשפעות שספג. פעמים רבות הרקע למאבקי כוח אצל זוגות צעירים היא ההתנגדות של אחד מהם לסגנון יחסי ההורות שבן זוגו או בת זוגו מעבירים לילדיהם מהדור הקודם. כאשר מאבקי הכוח אינם תופסים את כל שטח הקיום בתחום היחסים ניתן על ידי שיחה על תבניות ההורות משני הצדדים לחשוב על תבניות חדשות כאתגר זוגי ולחזק זה את זה דרך ההתמודדות המשותפת.

חינוך בנות לחשיבה מנהיגותית ולהעדר צורך בהכרה גברית

בילבי, פוקהונטס והתאומות מ"אבא מתארס" מגלמות בספרים ובסרטים שהן מככבות בהן יכולות תפקוד וחשיבה שאינן שונות במהותן מיכולות גבריות. המסרים התרבותיים האלו הם חלק בלתי נפרד משינוי מעמד האישה ההולך ונבנה להעדר צורך של נשים בהכרת הגברים או בפקודם של גברים. בנות צעירות ניתנות להשפעה ביתר קלות מבוגרות והשאלה שיכולה כל אם לשאול את עצמה היא האם היא מעונינת בהכוונה כזו, שכן בכונה או לא בכונה יש לנו השפעה. חלקה הקטן נעשה דרך תרבות כתובה ומצולמת, עדיין קל יותר להעביר מסרים בדרך זו מאשר דרך דוגמה אישית המחיבת שיתוף פעולה של כל בני המשפחה.

המתח בין אחריות הורים לפיתוח עצמאות אצל ילדים

הורים לא מעטים מנסים למנוע מילדים ובני נוער להיות חשופים לעולם הגדול, הסיבות רבות החל מדאגה לביטחונם של הילדים כשאין להורים הכרות עם הסביבה שאליה הילדים נמשכים ועד דאגה לשמירת הסמכות ההורית בעתיד. כל זה בלי להתייחס לחשיפה הקיצונית שמתרחשת ללא שליטת ההורה או הכוונתו בעזרת המדיה,

הדגמת הנושא דרך תמונות מספרים מיועדת להזכיר כי דמויות עצמאיות בהתנהלותן הן אלו שמושכות את התעניינות הילדים, בין אם בספרות האגדות שחלק מהדמויות בה הן "הנסיכה על העדשה" או "כיפה אדומה". התנהלות ההורים של שתי הדמויות האלו היא חסרת כל אחריות והעלילה לא נוגעת בתפקיד ההורה. הסיבות אינן קשורות רק בנורמות שהשתנו אלא אף בעובדה שסיפור יכול להצליח על בסיס חריגה מהמציאות והוא מייצג את מאויי הקוראים.

הדרכת הורים-האם רק פתרון לקשיים הקשורים בהתאמת הילד למסגרת חינוכית?

הדרכת הורים הינה תחום מקצועי חדש יחסית, גבולותיו ברורים כאשר מדריך ההורים פועל במסגרת בית ספר או עירייה ומספר הפגישות שלו עם בני המשפחה מוגדר מראש. מקצת מהמסגרות אף מגדירות מי יכולים להיות המשתתפים בפגישות, כגון הורים בלבד, הורה וילד ואלו חריגות מהמסגרת יכולות להתקיים במקרה הצורך.

הורים שפונים להדרכה באופן פרטי מתקשים לדעת מראש את גבולות מסגרת ההדרכה ולכן חשוב שידעו כי הם יכולים ליצור עם מדריך ההורים הסכם דומה לזה שתואר כאן למעלה. רוב מדריכי ההורים נוטים ליצור הסכם מיוזמתם במפגש הראשון עם ההורה או ההורים או בשיחת הטלפון המקדימה. הורים שפונים באופן פרטי למדריך הורים מעוניינים לרוב בעזרה נקודתית ביחס לבעיה שהם מתקשים להתמודד איתה. פעמים רבות הם מוצאים את עצמם בתהליך ארוך טווח מזה שהוגדר מראש. במצבים שההורים רוצים ליזום את ההסכם ביכולתם להעזר במאמר זה, להחליט כי ההדרכה תהיה במסגרת מספר מפגשים שביכולתם לשלם עבורם, להעלות נושאים שהם רוצים לדון בהם ולהבהיר כי חשוב להם לא לסטות מהם, להבהיר כי אינם מוכנים לדרישה חוזרת של נוכחות שני ההורים במפגש ועוד.

פעמים רבות עולה התנגדות מצד ההורים כאשר המסגרת החינוכית שבה הילד/ה נמצאים מפנה את ההורים להדרכה על רקע קשיי תפקוד של הילד/ה. הורים יכולים לסרב כמובן או לנסות ולבדוק את איכות המפגש בינם לבין מדריך מסוים.

חשוב להבין כי מדריכי הורים יכולים לסייע למשפחה מעבר לעזרה לילד/ה המופנים. לא פעם עולים במפגשים כאלו נושאי המתח בין בני הזוג הנוגעים לילדים, הבנתם היא הזדמנות הפותחת תהליך חדש בין ההורים. מצבים כגון אלו מתרחשים בין השאר כאשר הרקע לקשיי התפקוד של ילדים הם נושאים שאינם מדוברים כגון: חוסר אמון בין בני הזוג, מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי האחריות בין ההורים לילדים, (תפקידים בבית, עזרה בשיעורי בית, אחריות על אחים צעירים ועוד.) קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים.

דאגנות, אכפתיות, תשומת לב, גידול ילדים והדרכת הורים

התמונה מזכירה לי קליידוסקופ שבכל סיבוב שלו יש מראה שונה של הסביבה וממנה משתמעת המציאות. המציאות נמצאת בעיני המתבונן שבמקרה המדובר הוא ההורה. האופן שהורים חווים את המציאות נובעת ברוב המצבים מהחויה של ילדם וזו בעיה שדורשת למידה שכן, אין סיבה שהילד יחוה דברים באופן שאינו סוביקטיבי אך ההורה יתפקד באופן בונה לילד אם יהיה לו מבט רחב יותר על המצב שבו הילד נמצא. העדר מידע יכול לגרום לדאגה מוגזמת.
דאגה ביחס לילדים היא תופעה מוכרת ומושג שלרוב נתפס כחיובי בעולמנו. המינון קובע אם הדברים משפיעים על הילדים לטובה או באופן מחליש.
דאגה או דאגנות יכולה להיות חונקת, עלולה לכלול מסר לילד על כך שאינו יכול להסתדר בכוחות עצמו ושכוחו מגיע מההורה. מובן שהכול תלוי בגיל הילד אבל ילדים קולטים מסר מגונן מדי כבר בתנועותיהם הראשונות ובניסיונם להתפתח פיסית.
השינוי הדרוש בעניין אינו רק אישי הוא חברתי, מי שגדל בשנות ה50 וה60 במדינת ישראל הכיר יותר חופש תנועה מזה שהרשה לילדיו שגדלו בשנות ה80 וה90. חלק ניכר עקב שינויים במבנה הסביבה ועלייה ברמת האלימות.
מה שמאפיין רמת אכפתיות גבוהה ובריאה היא היכולת לתת לילדים מרווח של פרטיות ועצמאות במידה הדרושה להם ומובן שזה אינו עניין שקל להגדיר מילולית אלא ראוי להיבחן שוב ושוב מחדש. הן לפי תגובות הילד והן לפי התפתחותו ויכולותיו המשתנות.

ציפיות הורים מילדיהם והדרכת הורים

הסיפור פו הדב מתאר תופעות אנושיות פשוטות בין קרובים יותר וקרובים פחות באמצעות דמויות של בעלי חיים.

פו נמצא במרכז ההתרחשויות ותשומת הלב בלי שיעשה דבר לשם כך,

האיפיונים של דמותו הם: תמימות, צורך להיות גיבור ומציל, שילוב של פחד ומשיכה לדבש שלצורך השגתו הוא מוכן להסתכן.
העדר הבחנה במרחב, העדר מודעות לעצמו ולצרכי זולתו.

המושג דובי דב פותה נאמר פעמים רבות על ידי כרויסטופר רובין המייצג את המבט האנושי על הדמויות.

מצב זה מביא אותנו לשאלה: האם את או אתה רוצים שמישהו מילדיכם יהיה כמו פו? אולי לתקופה? עד גיל מסוים...

צילומים משפחתיים כייצוג של יחסי משפחה-הדרכת הורים

אני אוהבת את הצילומים הישנים בשחור לבן מכמה סיבות, בעיקר כי המצולמים לא מתבקשים לחייך אן לא ציפו מעצמם לחייך. הביום של התמונות כמו זו שלמעלה מדגים את הנוכחות המשפחתית דרך מבט ישיר אל המצלמה וארגון הקרבה הפיסית בין המצולמים.
מובן שלפנינו משפחה, הבה ליד האם זוכה לחיבוק כי כך אמהות מתנהגות, הבן ליד האב ידיו אסופות, לא ברור אם מרגיש לא נוח או שלא מצא מקום אחר לידיים. יש מתח באחיזת הגוף אצל כולם, האם הילדים מבינים שהם מייצגים את האנושות כולה ולא רק את משפחתם הקטנה?

הדרכת הורים-דור לדור יביע אומר אם נרצה ואם לא נרצה

העברה בינדורית היא מושג רווח בין המושגים המסייעים לחשיבה על משפחות ואפיוניהן. פן אחד של המושג מבטא את הנטייה של רוב בני האדם להביא למשפחה שהם מקימים את הערכים, ההרגלים וסגנון היחסים עם בני הזוג והילדים מבלי שהם מודעים לכך. הסיבה לנטיה זו פשוטה ביותר, משפחת המוצא, המשפחה שבה גדלנו היא הדוגמה היחידה שהכרנו מקרוב. אנשים שחוו ארועים קשים נוטים לחשוב ש"להם זה לא יקרה" שהם יעשו הכול כדי לא לחזור על השגיאות של הוריהם אך בשלבים מאוחרים יותר בחייהם יכולים אותם אנשים לגלות כי למרות שלא התכוונו לכך חזרו על חלק מה"טעויות" שחוו. המושג טעויות הוא גמיש מאוד ולכן הופיע במרכאות. מלבד אלימות פיסית ומילולית שאינה ניתנת כאן לדיון יכול מושג זה לבטא קשיי תקשורת עם ילדים בגיל ההתבגרות, ההשפעה שיש למאבקי כוח בין הורים על ילדים, המהירות שבה אנו כהורים פועלים לעתים הן מסיבות של צורך והן עקב אישיותינו, לדוגמה מי שבביתו ענו תמיד בחיוב נוטה לענות תמיד בחיוב לילדיו ומי שתמיד שמע תשובה שלילית נוטה לענות בתשובה שלילית. זוהי פעולה מהירה מכדי שתהיה רלונטית בכל המצבים.

כדי שיוכל אדם להגיע למשפחתו עם "פיסת החיים" שלו, הייחודית לו ולהכיל את בן זוגו כך שמאבקי הכוח שצפויים להם על רקע שונות בתפיסה ההורית יצומצמו דרושה עבודה.

עם השנים והתמעטות הלחצים יכולים יותר אנשים להביט "מעין הנשר" על תפיסות שונות וליצור שיבוץ הולם של הפיסות של שני בני הזוג, שתי משפחות המוצא ונטיות אישיות של ילדיהם. לעתים מגיעה יכולת זו באיחור וחבל. האיחור אין פרושו פרדה או יחסים קשים. איחור יכול להתבטא בהעברה בינדורית לילדים שאינה כפי שהוריהם התכוונו. http://www.google.com/intl/en/webmasters/#utm_source=en-wmxmsg&utm_medium=wmxmsg&utm_campaign=bm&authuser=0

יחס להדרכת הורים-מה סביר שירגישו הורים לפני שיפנו להדרכת הורים

היכולת לקבל את האפשרות שיש למי מילדינו קושי שראוי לפנות בגינו להדרכת הורים כלומר שלנו יש צורך בהדרכת הורים אינה קלה לרוב ההורים.
הורות נתפסת כיכולת העוברת מאב לבן ומאם לבת למרות שחלק מהקשיים קשורים בטעויות שנעשות על רקע העברה לא מודעת מדור לדור. כולל מצבים שאנשים מודעים בעקבות זכרונות קשים לטעויות שנעשו איתם כילדים ומעוניינים לא לחזור עליהן.
מוטב שהורים יבואו למפגש כזה כשוים בעיני עצמם למדריך ההורים או למדריכה, כלומר ירגישו מוזמנים לקבל ולדחות את ההסתכלות המקצועית, ישקלו להעזר בגורם מקצועי נוסף ויעזרו לעצמם לא לחוש "נזופים" או מודרכים בעל כורחם.

הדרכת הורים-סקירת גישות רווחות בישראל

הדרכת הורים נעשית נחוצה בישראל ככל  שילדים מושפעים מסביבתם לא פחות מאשר מהוריהם, מצב זה מגדיל את הפער בין תרבות ההורים והילדים ומקשה על תקשורת ועל קבלת סמכות ההורים. מקצת מהגישות המוצגות כאן הן גישות טיפוליות ואחרות גישות חברתיות וחינוכית. טווח ההצעות בתחום הדרכת ההורים והטיפול המשפחתי היום בישראל מתחיל משיקום הסמכות ההורית לפי ד"ר חיים עומר דרך גישת איכה, מכון אדלר ואנשים שלמדו במכון אדלר ונתנו לגישה עיבודים שלאחר שנות עבודה נותנים מענים גמישים יותר. גישות הcbt  למיניהן נמצאות במרכז הטווח, הן מתייחסות למצבים המסתירים גבוליות וחוסר איזון רגשי. בקצה השני נמצאות גישות המתמקדות בילד ובאוירה המשפחתית לא פחות מאשר במסגרת ובסמכות. ההגדרות הבאות יכולות לסייע להורים לבחור את הגישה המתאימה להם

מתוך אתר מכון אדלר

אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטיתhttp://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

אדלר מתמקד בציפיות המבוגרים מהתנהגות ילדים במסגרות כולל במשפחה, בהנחה שטווחי התפתחות חברתיים נחקרו כראוי והוגדרו באופן המתאים לכלל. הוא בונה את יכולת השינוי של היחיד כשאינו מתפקד מבחינה מסגרתית על המוטיבציה הכלל אנושית להיות שייך ולמצוא לעצמו מקום חברתי. מתוך המגמה הזו נגזר תפקיד ההורה.

מיכל דליות הרחיבה את גישתו של אדלר לאחר שעבדה שנים במסגרת מכון אדלר וקבוצה מתלמידותיה מציעה היום הדרכת הורים.

לעומת העיבודים השונים של מכון אדלר באים אנשים המאמינים בגישות cbt  שונות ומציגים התנהגויות חריגות שבהן הפרט נפגע מתגובות לא מדויקות של ההורים, בעיקר כאשר מדובר בחרדתיות.

(מכון (cbt

על מה עוברים ההורים הדרכה?

"כדי להסביר את אופי ההדרכה, נביא בפניכם דוגמא למצב בעייתי:

ילד הסובל מחרדה כלשהי ועובר התקף פאניקה עוצמתי. ההורים מנגד, לא בטוחים איך לעזור – חלקם יילחצו ויגיבו גם הם בהיסטריה, חלק מתוך מצוקה יכעסו ויבקרו את הילד על רגש הפחד המועצם, וחלק יעשו הכל, אבל הכל כדי שיירגע הילד ומהר. כל אחת מהתגובות הללו הינה בעייתית, ועלולה להחריף את הבעיה. מדוע?

תגובה כזו שוללת למעשה בלי להתכוון את הלגיטימיות של הילד למצבו. ילד שירגיש כי אין לגיטימציה לרגשות שהוא חווה בעקבות תגובה כועסת או חרדתית של ההורים עצמם – עלול להתחיל לפחד מהרגשות עצמם ומהסיטואציה כולה, ולחוות פחדים וחרדות כפולים ומכופלים. חוויה של רגש פחד כפול שכזה, "פחד מהפחד" – תחריף את המצב ואף עלולה לגרום לסימפטומים נוספים  והפרעות נוספות שלא היו קודם."

https://www.cbtisrael.co.il/family-couples-children-relationship-problems/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בצד האחר של הרצף נמצאות גישות הוליסטיות כמו זו של מכללת רידמן שמתרכזת בהצעת דרכי חשיבה מגוונות על הורות. בהדרכת הורים בגישה הוליסטית ייבחנו מודלים שונים של תפיסה הורית, משמעת מול סמכות, דרכי תקשורת חלופיות, סגנונות הורות ועוד.

"רפואה הוליסטית לילדים מאמינה בשיתוף פעולה של ההורים להעצמת ולהצלחת הטיפול בילד. אי לכך מתן כלים פרקטיים והטמעת ביטחונם העצמי של ההורים ביכולתם לתת מענה הינם  אבני יסוד בגישת הטיפול הם:

סבלנות, כבוד הדדי, תקשורת דיאלוגית, הקשבה, הערכה, שותפות, דוגמא אישית, חשיבה אסטרטגית ועוד הם רק חלק מהכלים הנדרשים על מנת להפוך את ההורים למנהיגים ולהוביל את התא המשפחתי למקום שאליו הם מייחלים. הקורס אף מתאים להורים המעוניינים להגביר את המעורבות ואת והמוטיבציה שלהם להצלחת התהליך הטיפולי.

http://www.reidman.co.il/index.php?dir=site&page=school&op=category&cs=2494&langpage=heb

מכללת הנות שהיא שלוחה של מכללת תלתן הם מסכמים את דרך העבודה שלהם במילים:

מנהלת המכללה לטם אלוש:
"השם הנות נבחר מתוך מחשבה ותפיסה שמי שמגיע אלינו ללמוד, מגיע קודם כל כדי להנות. אנו מאמינים כי החוויה היא חלק נכבד מן התהליך וכדי להיות מטפלים טובים עליכם ראשית להיות נאמנים ולחוות את התהליך בעצמכם. לכן בחרנו ועיצבנו את הקורסים מתוך תפיסה משפחתית, מעגלית, אינטימית ומצומצמת. בכל פעם כשסטודנט מסיים ומתקשה להיפרד מאתנו מתוך הרגשה שהיינו יחד "כמשפחה", אני מרגישה שפעלנו נכון ועל פי הייעוד המקצועי והרגשי שלנו".

http://www.henot.co.il/about_us.html

הדרכת הורים-חשיפה עצמית לא קלה להורה

הדרכת הורים היא עבודה המתמקדת בהורה לצורכי אחד מילדיו. הורים באים לקבל הדרכה כדי לפתור קשיים שמהם סובלים ילדיהם אך לא תמיד הם מוכנים לעבוד על עצמם או להחשף כפי שנדרש לצורך התהליך. חלק מהמפגשים מחייבים הבנה של סגנון היחסים במשפחה, חלק אחר דורש הכרות עם משפחות המוצא של ההורים.

סיפור הילדות של ההורה או ההורים מסייעים למדריך ההורים להבין את הרעיונות המרכזיים המשפיעים על ההורה. הסיפור יכול להסביר סוג של תסכול שממנו סבל ההורה בהיותו ילד ושעליו קשה לו לחזור בעקיפין בראותו את ילדו במצב דומה. הורים מתקשים לעזור לילדם בבעיה שהם עצמם חוו יותר מאשר בבעיה לא מוכרת מקרוב.

מטרות הדרכת הורים לילדים בגילאי בית ספר יסודי

הדרכת הורים בגיל בית הספר היסודי מיועדת לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם הכניסה לכיתה א' או סיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

הדרכת הורים מסייעת להורים להבין את מרכיבי החששות שאינם מודע להם בין אם שלהם עצמם או של ילדם, להתמודד בינם לבין עצמם עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו של ההורה לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לצורך טיפול באירוע שפתח את הסיפור אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך לצורך הבנת מכלול  היחסים.

התרחקות מכוונת של בני משפחה למטרות בריאות נפשית-הדרכת הורים

בעקבות ביקורות אוהדות שקראתי על הסדרה אוליב קיטרידג' מבית היוצר של חברת הכבלים HBO  צפיתי בה כמה פעמים.

במרכז העלילה נמצא זוג ומערכת היחסים עם בנם היחיד. במהלך שלבים שונים בחייהם מתגלה אם המשפחה שאותה מגלמת השחקנית פרנסיס מקדורמונד כאישה קצרת רוח, קשה לסביבתה הקרובה והרחוקה, וממעטת בגילוי רגשות. גילויים אלו מתקבלים בהבנה על ידי בעלה ובנה בעשרים השנים הראשונות ומגיעים למשבר ביחסים עם הבן לאחר גרושיו מאשתו הראשונה ונישואיו בשנית.

האם אוליב טסה לבקר את בנה החי בניו יורק עם אשתו החדשה וילדיה מנישואים קודמים

בזמן שהאב שעבר שבץ סיעודי ומוגבל. אוליב אינה מצליחה להרגע ולחיות בקצב של בנה וכלתה יותר מיומיים. בחירתה לעזוב שאינה מוסברת מתקבלת בקוצר רוח על ידי בנה , הוא רואה בשיפוטיות שלה בארוע זה המשכיות של האשמות ישירות ועקיפות ששמע ממנה כל ילדותו. הוא מעדיף לנתק את הקשר בינהם משום שרק כך הוא יכול לפי הרגשתו להתחיל להיות שלם עם עצמו ועם מעשיו, תחושות האשמה שספג בילדותו מדכאות אותו והוא בוחר להתחיל לחיות את חייו באופן חדש, נטול אשמה. זוהי החלטה קיצונית אך אמיצה, זוהי דוגמה לתהליך טיפולי שעבר הבן שבעקבותיו בחר לשמור על גבולות היכולת שלו להיות מאוזן ללא מחויבויות מוסריות המעיקות עליו. הבן מדגים באופן מוקצן סוג של שינוי המתרחש לעתים בעקבות טיפול. אם נניח לצד המוסרי שבעניין ונצפה במבט טיפולי יש ברכה במעשיו משום שרק לאחר תקופה של שנה מבינה האם את התנהגותה הקשה אל סביבתה. לצערנו אין הסדרה מספקת את הפתרון החיובי שכולנו מצפים לו.

ייעוץ משפחתי והדרכת הורים במצבי שינוי והתמודדות עם מתחים

אנשים לא מעטים חשים מתח וקושי כאשר בן משפחה קרוב חולה במחלה קשה או נמצא במצב שאינו ודאי. שינויים כגון: התמודדות עם חילופי תפקידים במשפחה עקב מחלה או מוות. הימצאות בסיטואציה לא צפויה כמו פיטורין, גרושין, שינויים לרעה במצב כלכלי, מעבר למקום מגורים חדש, הגירה, כולם מצבים בלתי צפויים.

חלקנו ההורים משערים שאם הילדים לא יודעים על הבעיה היא אינה משפיעה עליהם, אכן קשה להעריך את היקף המתח שעובר לילדים במצבים כאלו אך אין ספק שמשהו ממנו עובר.

הורים אחרים חולקים עם הילדים את המצב שלהם או מנסים לגונן עליהם על ידי סיפור חלק מהמצב.

אמנם הכול תלוי גיל אך לא ניתן לסמן קו גילי ברור שממנו והלאה נכון לספר ולילדים מתחתיו עדיף שלא לספר. 

ככל שאנחנו עצמנו יודעים יותר על המצב הבלתי ידוע כך קל לנו יותר להתמודד איתו. הדברים נכונים גם לגבי ילדים, ככל שנשתף אותם בפרטים המתאימים ליכולותיהם כך יוכלו להתמודד ביתר קלות עם המתח שאני מעבירים. לא סביר שאנו מתנהלים במצבי מתח בלי להעביר חלק מהרגשותינו לילדינו.

האשמות הדדיות של בני זוג בעקבות מתחים בחיים ובמשפחה

רוב הזוגות מתחילים את חיי הנישואים שלהם עם ציפיות הקרובות למודל שראו בבית הוריהם. הצורך לגשר על הבדלים בין שני המודלים נעשה חשוב יותר כאשר נולדים ילדים. התפקוד המשותף עוד לפני שהילדים מבינים את ההבדלים ומנסים להשתמש בהם משפיע על קרבה וריחוק בין בני הזוג, ככל שהילדים גדלים תאום הציפיות אינו רק צורך המקדם את רמת התפקוד המשותפת אלא גורם חשוב בסמכות ההורית ובחלוקת הנטל בין בני הזוג. אצל חלק מהזוגות המשא ומתן על חלוקת הנטל הוא חלק מהצמיחה הזוגית. במצבי עומס גוברת הנטייה להאשים את האחר בתפקוד לקוי ולצמצם את ראיית היכולות ביחס לחולשות.

במצב של חוסר איזון במערכת שכיח שחברי משפחה מאשימים אחד את השני בחוסר תפקוד.  

תקשורת עם בני נוער

בני נוער אינם ממהרים לשתף את הוריהם או מבוגרים אחרים בעולמם הפנימי. שאלות שמפנים מבוגרים רק משבללות אותם ורצון להבין מובן לעתים מתוך ציניות. אין נוסחת פלא למצב הזה, רק תשומת לב עקיפה יכולה ליצור אמון.

ליווי הורים לילדים בגילאי בית ספר יסודי

ליווי הורים בגיל בית הספר היסודי נועד לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם כיתה א' או בסיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

ליווי מקצועי מסייע בשלב הראשון להורה להבין את מרכיבי החששות שאינו מודע להם ולהתמודד בינו לבינו עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לארוע ששימש כטריגר אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך.

הדרכת הורים – סדנת הכרות עם הנושא

מטרות:

הסתכלות על  "נורמות משפחתיות" נורמטיביות ואישיות. הכרות מעשית או דמיונית עם מערכות יחסים בין בני הבית של משתתפי הסדנה. חשיבה על נושאים כגון: סגנונות הצבת גבולות, עקביות וחוסר עקביות בתגובותינו כהורים, הסכמים לא מודעים וארגון הסכמים מודעים. שיתוף פעולה, חלוקת תפקידים בבית, מעמד הילדים וההורים.

דוגמה למהלך סדנה:

משתתפים שמעוניינים מספרים על הציפיות שהם זוכרים בילדותם מהוריהם ועל ציפיותיהם מעצמם כהורים בהווה,  השיחה תתמקד במתח בין הציפיות שלנו מילדינו לבין הציפיות שהיו מאיתנו כילדים.

שלב א:

המשתתפים שמעוניינים בכך מציגים אחד מילדיהם בדרכים סמבוליות כגון: השמעת קול ללא מילים, בחירת חיה, הדגמת שפת גוף, בחירת קלף מקלפי ה"פרצופונים"

מילה חוזרת שתושמע כמה פעמים,

שלב ב':

מתחלקים לזוגות או שלישיות לפי מספרים שהמנחה מחלקת, כל משתתף בוחר אם הוא רוצה לשתף בנושא בתחום ההורות את חברי הקבוצה.

מחליטים מי משתף ומי מגיב, מי שמגיב מנסה לתת להורה המשתף אפשרות להבין משהו שלהערכתו ההורה ששיתף לא רואה בילד שלו, אין הערכה או שיפוט, הכוונה לאפשר להורה להסתכל על ילדו באופן שונה.