שינויים ביכולות למידה כתוצאה משינויים מנטליים בעידן הדיגיטלי

מקצת מההורים במאה ה21 נחשפו ללמידה ולמידע במצב מחשבתי הדומה לשל ילדיהם, מצב שבו הציפייה לסיפוק מהירה יחסית משל אנשים שגדלו במאה העשרים. עולם המסכים יוצר הרגלים לקבל סיפוק מהיר בתחומי הבידור, האסתטיקה וגם בלמידה. מצב זה משפיע הן על מבוגרים והן על ילדים. ההבדל היחיד בין שתי הקבוצות הוא במיעוט הגירויים שהיה לדור ההורים שכבר נחשף למדיה בהשוואה לדור הילדים.

הצעות מועילות בנושא הן מעטות מאוד. מורים שמרגילים ילדים לזמן קריאה בכיתה ללא הכונה של ספרים ברמתם כך שהבחירה של הילדים היא שקובעת מועילים יותר משניתן להבין, מורים שקוראים סיפור בהמשכים בקול ולעיתים מעודדים תגובות יכולים להכיר לילדים עולם שבחלקו נעשה עולם נעלם.

הבנת המצב וקבלתו יכולה לשחרר הורים מרגשות אשם ביחס לילד שאינו מתעניין בלימודים או בהישגים, הכעסים המופנים לילדים מוטב שיופנו להעריך באופן מיוחד פעילויות כמו קריאה בקול או ימי לימוד בטבע.

למידה בקבוצות ומתן הערכה על שיתוף פעולה יכולה לשנות את התפיסה של ילדים ביחס להישגים.

סרטים שמעלים נושאים מחיי משפחות רבות ותרומתם להתמודדות

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, 

חלק מהסרטים האלו מדגימים בעיות שאנו מכירים מקרוב ועוזרים לפרוק בינינו לבין עצמנו או לדבר עם בן הזוג על הקושי. אלו הם" הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית יכולות להדגים למי שזקוק לכך מצב אפשרי לתיקון, השילוב בין שיתוף הפעולה במשפחה להתמודדות של כל אחד מהם עם סיפור חייו משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

כדאי לשים לב כי הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

מתי משפחות נפגשות?

הכוונת ילדים לסדר יום קבוע היא עניין בסיסי למקצת מההורים ומיותר וקשה לאחרים. אני שייכת לדור שמאמין שזה מרכיב חשוב בהתנהלות משפחתית, סדר יום יכול להשפיע על רגיעה רגשית, בניית ציפיות ותכנון רלונטיים לגיל, יצירת אחדות משפחתית ועוד ועוד.
מרכיב שמקל על בניית סדר יום הוא ארוחות משותפות, לפחות פעם ביום. לעתים זה מקשה אך יש לכך תוצאות ברוכות, גם בטווח הארוך. בגיל ההתבגרות קל יותר לארגן תקשורת קבועה דרך ארוחות אם ההרגל נבנה בילדות.

שינוי הסכמים לא מודעים בהנחיה זוגית ומשפחתית

אחד הדברים הקשים ביותר בזוגיות הוא שינוי דפוסים והסכמים שאינם גלויים אך מובנים לכל אחד מבני הזוג. הצורך בשינוי כזה מתעורר אצל זוגות בעיקר בשלבי מאבקי הכוח. ליווי וייעוץ זוגי יהיו יעילים יותר אם יעוררו רצון ליצירת דפוסים חדשים. 

חלק מתהליכי ההנחיה הזוגית והמשפחתית עוסקים ביצירת תנאים לפתיחת התכנים שמהם מורכבים דפוסים כאלו ובהבנתם עם בני הזוג. הרקע לדפוסים יכול להיות הסכמים לא מודעים או לא מוגדרים עד הסוף, תפקידו של מנחה משפחתי הוא לסייע לזוג לחשוף את ההסכמים. כשהדברים גלויים מוטב שיצירת הסכמים חדשים לא תהיה מכוונת או מאורגנת, כלומר לזוגות מסוימים מוטב לעשות זאת ברמה המעשית, תוך כדי התנהלות ביום יום. אחרים מעדיפים הסכמים חדשים. חווית השינוי מעוררת ענין שחסר ביחסי בני הזוג מתוך הקבעון והשמירה על הקיים.

משפחתיות במצבי מחלה- שעת מבחן והתחדשות

מחלה המחיבת אשפוז של הורה מבוגר ויחיד יכולה לקבע דפוסים ישנים במערכות היחסים בין האחים והאחיות. אפשרות אחרת היא שההתגייסות המשותפת מלכדת את המשפחה כולל מעורבות נכדים בוגרים ומחדשת מצבי קרבה בין אחים ואחיות.

האפשרות החיובית והשנייה בתאור זה נשענת על תמיכה ושיתוף פעולה במשפחות החדשות שיצרו ילדי ההורה המבוגר.