אנחנו קוראים לזה "יוצאים מהארון" כי זה ביטוי נוח וקל יחסית לביטוי הישיר היא "לסבית" או הוא "הומו" ולפעמים שימוש באנגלית עוזר למרות שלסבית נשמע בדיוק אותו דבר כמו באנגלית.
למה זה קשה לנו? האם זו החריגה מהדרך שרוב האוכלוסיה רגילה אליה או שיש כאן בושה פשוטה שאי אפשר להודות בה.? החברה לכאורה מקבלת את השונות ורק ההורים נשארים מאחור, לעיתים ההורים מבינים שזו לא בחירה וקבלת המצב היא מעשה רציונלי ולא רק חשש מהתרחקות הילד או הילדה.
מתברר שזה נושא להנחיה משפחתית נושא ראוי למחשבה ולהבנת ההתרחקות שלנו ממה שזה מעורר בנו כהורים.
