דמויות מכוננות עבור הורים הן מודל הורות רגשי

דמות מכוננת היא אדם שהשפיע על אדם אחר (לרוב צעיר ממנו) למשך זמן ניכר מעבר לזמן המפגשים איתו. ההגדרה מתיחסת לרוב לדמות שפגשנו מגיל הנעורים והלאה. משום שבגילים צעירים יחסית חסרה מודעות לאופנים שאנשים מבוגרים השפיעו עלינו. מערכות היחסים המורכבות עם הורים מקשות לעתים על בנים ובנות להבין שההורים או הורה אחד מבין השניים הוא דמות מכוננת ודעותיו, גישתו לחיים ואופי התקשורת שיש לו עם הסביבה ממשיכים להשפיע בלי שנוכל לשים לב לאופן ההשפעה. לעיתים ניתן להבין שהורה נעשה דמות מכוננת רק לאחר מותו. בהעדר מאבק או צורך להראות יכול מי שנשאר ללא הורה להבין את הכוח החיובי שהיה להורה, היותם דמויות מכוננות הוא אחת הדרכים לשמור על קשר רגשי איתם גם בהעדרם.

התמודדות הורים עם חשיפת ילדים לאלימות

במוחם של הורים בעולם המודרני עולות מחשבות על סכנות מסוגים שונים המצפות לילדיהם, החל מהימצאות בארוע טרור וכלה בהתעללות פיסית ונפשית בבתי ספר. 

ברמה הפחות מודעת נמצא עולם שלם של השפעות שאינן מטיבות עם נפשם של ילדים צעירים ולכל אחד רשימה משלו. יש מי שרגיש יותר למידע על השואה ומי שחווה אפילו את סיפור יציאת מצרים כחשיפה לאלימות.

הספרות הקלאסית כמו אגדות האחים גרים חשפה ילדים לאלימות אך ללא המחשות ובשליטת ההורים, היום המדיה אינה בשליטת ההורים משום שהטלויזיה מציגה אלימות ומרגילה ילדים אליה.

קל לתת עצות, מי שיכול לעקוב אחר שפת הגוף של ילדים בזמן צפייה בטלויזיה או בתכניות מחשב יכול להבין את עצמת ההשפעה של המדיה עליהם.

המעוניינים בהדרכה בנושא יכולים לכתוב אלי באימייל

smadar.nevo@gmail.com

סגנונות ריבים בין בני זוג-מבט חיובי

למרות הכעס הרב שנראה בפתיחה העצמתית של הפה אצל שני בני הזוג בתמונה הגבוהה, הצמדת המצח מתארת מצב אחר, כשיש עצמת ריב כמו שרואים בתמונה זו עלול להיות פחד בקרבה פיסית, דבר שמפריע להצמיד חלק אחר בגוף. בעיני מדובר בריב שיש בו אמון איש בכוחו שלו ובכך שבן הזוג לא יפגע בו.
התמונה השנייה מייצגת זוג לאחר ריב, הגבר נראה מיואש יותר, שניהם מהרהרים, האם יצליחו להגיע להבנה איש עם עצמו לגבי המחלוקת שבגללה רבו? העובדה שהם נשענים גב אל גב מסמנת על כונה כזו או על אפשרותם לאזן ריב מילולי בעזרת קרבה גופנית.

בתמונה הנמוכה ביותר הילדה במרכז, לא ניתן לדעת אם היא מכסה אזניים כי אינה יכולה לעמוד במתח או כמחאה ואולי שניהם. האב "אבוד" ביחס לעובדה שהילדה בחרה לשבת על אימה. אבל הילדה הזו יכלה ודאי לצאת מהחדר ולא עשתה זאת, סימן שאינה מרגישה מאוימת או שאינה מוותרת על מקומה במחלוקת

מסרים חברתיים ותנאים לגידול ילדים בסיפור כספיון הדג הקטן

הסיפור על כספיון, הדג הקטן עוסק בדג שאיבד את הוריו ולהקת דגים מסייעת לו למצוא אותם.

סיפור פשוט ויפה עם איורים שמעודדים ילדים לעקוב אחר המסופר.

המסר שאני מוצאת בו הוא התפקיד שיש לקהילה או למשפחה מורחבת בהגנה ותמיכה בילדים הקטנים. יתכן שזה המסר המעניין אותי כי הנושא עניין אותי מאז ש הייתי לאם.
החברה הישראלית נמצאת בתהליך שבו יש להורים צעירים עניין הולך וגובר בשייכות קהילתית, לא ברור אם המטרה היא חברתית או שהתהליך מעורב גם בהבנת הנחיצות שבכך לביטחון של ילדים.

מובן שכמו בכל נושא גם כאן עלייה וקוץ בה משום שבמצבים רבים הורים מתפשרים ביחס לצרכי הילדים שלהם כדי להתאים את עצמם לדרישות חברתיות סביבם, קשה להימנע מכך אך אפשר לשים לב לתופעה. 

סיפורי ילדים והדרכת הורים

אלו סיפורים אהבתם בילדותכם ואלו מהם אתם ממשיכים לספר לילדיכם?

אלו סיפורים אהבתם לספר כהורים ועכשו אתם ממשיכים לספרם כסבים?

אלו אינן שאלות תאורטיות או רטוריות. מובן שיש קשר בין אהבות מסוג זה אלא שלא כל הילדים נענים לאהבותינו ואנחנו הולכים ובצדק, אחר הבחירות שלהם וטוב שכך.

סופרים מוכשרים במיוחד מצליחים לכתוב לילדים תוך כדי קריצה להורים. הקריצה ניכרת בהומור שאין סיבה לצפות מילדים להבין או בכמה רמות של מסרים.
"אבא עושה בושות" שכתב מאיר שלו הוא ספר קליל שילדים רבים אוהבים אם הם מזדהים עם חששות חברתיים. ההורים מצדם יכולים להתחבר לדמות של הורה שהיו רוצים לחיות כמוה אך אינם יכולים או שאינם מעיזים. מובן שגם בעידן המודרני קשה לנו לקבל אב לילד יחיד בגיל הגן שאינו עובד מבחירה.

המסרים להורים ולילדים הם באותו תחום אך בדרך שונה, לכן הם מזמינים דיון בין מי שמקשיב לסיפור למי שמספר אותו. הדיון יכול לפנות לכיוונים שונים שיש בהם פערי הבנת המציאות בין הורים לילדים. אין כל סיבה להיצמד לנושאים שהספר עוסק בהם.

הדרכת הורים-טיפול בקונפליקטים בין הוריים ובין ילדים להורים

בני זוג אינם נוטים לזכור ארועים שונים באופן דומה, בין אם מתוך מחלוקת או מתוך ההנאה שבהזכרות כאשר הם נזכרים באותם ארועים כל אחד מהם זוכר את הארוע באופן שונה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני זוג המצויים בקונפליקט קשה או במשבר, הזכירה השונה משמשת סיבה למחלוקת. דבר זה קורה גם ביחס לארועים הקשורים בילדיהם. אילולא עסקו ההורים עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו ובהבנתם כחלק מהמחלוקת בינהם, יתכן שלא היו מגיעים להעדר אמון זה בזה או בילדם או ילדתם. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת שמאפשרת לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

ניתן להניח לעבר במפגשי הייעוץ ולהבין יחד מה מרויח כל אחד מבני הזוג ממאבק הכוח. תהליך כזה בונה סיפור חדש. נוכחות אדם מקצועי מזמנת לבני הזוג מפגש עם אדם ששומע לראשונה את הסיפורים ומתעניין בהם ללא שיפוט. המפגש הוא הזדמנות שבה חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור היחסים. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. מדריך הורים כמאזין חדש יכול לתת לסיפור יותר מהקשבה פעילה שיש לה ערך מיוחד, ביכולתו לשלב בתהליך ההקשבה את מבטו המקצועי וכך לאזן את המתח המצטבר ולתת כיוון לשיתוף פעולה.

בני נוער ומצבי חברות בגיל ההתבגרות

חבורת בני הנוער שיושבת במעגל על דשא יכולה לסמל התחברות חיובית ויכולה לבטא חיבור לצורך מטרה שלילית.
מי שמעדיף לראות את החיובי יתייחס למצב הישיבה הרגוע, לאחיזת הידיים לדמיון בין היחסים שנראים כשיושב בן ליד בן לזה של בן ליד בת.
עדיין אין לדעת דבר וזה המסר המרכזי של רשומה זו, מוטב לדעת, איך? זה עניין שרצוי לפתח בגילים שקודמים לגיל ההתבגרות

חלוקת קשב ותשומת לב לילדים-הדרכת הורים

אני אוהבת את התמונה הזו כי היא מזכירה לי חוויות טובות מהתקופה שבנותיי היו בערך בגיל הילדים המצולמים בתמונה. האפשרויות הטובות שהתמונה מייצגת היא חיבור בין שני ילדים לעניין אחד למרות שיכולות ההבנה שלהם שונות, יצירת חוויה משותפת ועידוד עניין בספרים. כאשר קשר גופני מחובר לסיפור עוברת האהבה לסיפור יחד עם האהבה לילדים. 

הקשבה כצורך, כמודל וכבסיס למערכות יחסים-ליווי הורים, סמדר נבו

מתוך הארץ 26.1.17 אשכול נבו תיאר זאת נפלא בספרו "נוילנד": "מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך - והרי דווקא בסוף המשפט, בשולי שוליו, נאמרים הדברים החשובים באמת. אחרים - מחשבותיהם נודדות. עיניהם ממשיכות לבהות בך אבל ניצוץ הקשב כבר אבד. היא מעולם לא תרמה לו מניסיון החיים שלה ומעולם לא התחילה משפט ב-"כשאני הייתי בגילך" או "אם אתה שואל לדעתי", רק עזרה לו לנכש את העשבים השוטים ולראות את ההתלבטות כפי שהיא על מניעיה האמתיים".

מי מאיתנו מקבל הקשבה כמו זו המתוארת כאן יותר מפעם בשבוע במקרה הטוב?

השפעה של שפת גוף של הורים על ילדים ובני נוער

רק הצעה אחת יש לי בעניין זה-אל תשבו כך כשאתם משוחחים עם ילדיכם 

מנהיגות במשפחות והדרכת הורים

לו היו בתמונה בני אדם היינו בטוחים מי הזכר ומי הנקבה לפי סטריוטיפים על התנהגות, היה צפוי שהוא יעמוד מאחוריה ולא מדובר רק בג'נטלמניות. הוא החזק והגבוה ועוד ועוד.....
אם נניח שבעלי חיים נוהגים הפוך מבני האדם מה נוכל לקחת מזה לעצמנו?
שהיכולות בפועל שונות מהסטריוטיפים
שהכללים מפריעים
שאנשים שונים
שלא המקרה הגברים צריכים לשמור על כושר ומנהיגות
ומי מנהיג את המשפחות?

סודות בין בני זוג-הדרכת הורים

http://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/psychology/amaliarosenblum/1.3138930

לינק לבלוג של עמליה רוזנבלום על השפעה ארוכת טווח של אונס

פחדים של הורים מלהראות "מזניחים" משפיע לרעה על עידוד עצמאות

 רק בהקשר של פורים אנחנו יכולים לצלם ילדה לבדה ביער ללא חיוך, הגיל המשתקף מהצילום והתרבות שנמצאת לנו תמיד בתודעה בדרך זו או אחרת אינם מאפשרים לנו לצלם ילד לבדו. חשש ההזנחה עולה והצלם או מי שאיתו חושבים איך תראה התמונה עוד לפני שהם לוחצים על הכפתור.
נושא אחר שנמצא ברקע של עניין זה הוא ההשפעה השלילית שנוצרה מתוך הפחד להראות " מזניחים" על יכולותינו לפתח אצל ילדים עצמאות.

איך לפתח עצמאות אצל ילדים ועדיין לשמור על בטחונם? זו השאלה הבאה שאנסה לענות עליה

מאבקי כוחות בין בני זוג-שלב בהתפתחות הזוגיות

מעטים הזוגות שאין בינהם מאבקי כוחות, זהו אחד השלבים שבונים את הזוגיות ויכולים להיות מובנים בטעות כביטוי להעדר אהבה או לחוסר יכולת לתפקוד זוגי. מובן שכאשר שני אנשים קרובים רבים על מרחב השליטה והחופש של כל אחד מהם קשה לזכור שזהו שלב או לזכור ארועים קודמים שהסתיימו באופן חיובי.

לעתים דרך ניהול המאבק משנה את החוויות שנותרות בין בני הזוג ועזרתו של מנחה משפחה תהיה ביחס לכך.

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד הילדים מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות. לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. הוא יכול להבין בין השאר שלא בחר במודע במודל ההורי שבמסגרתו הוא מתפקד. יש זוגות שההכנות שלהם לילדם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו מהספרות, מחברים או משילוב המודלים שבהם גדלו.

הורים כדמויות מכוננות

דמות מכוננת היא אדם שהשפיע על אדם אחר למשך זמן ניכר מעבר לזמן המפגשים איתו. ההגדרה מתיחסת בעיקר לדמות שפגשנו מגיל הנעורים והלאה. מערכות היחסים המורכבות עם הורים מאפשרות לעיתים להבין שהורה נעשה דמות מכוננת רק לאחר מותו. אבי היה דמות מכוננת עבורי ולכן בחרתי תמונה הסטורית שאני יודעת שהיה נוכח בה אל איני מזהה אותו בה, זאת משום שהזכיר את נוכחותו שם אך מעולם לא טרח להראות לי את מקומו בתמונה, זה לא היה חשוב לו.

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד הילדים מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

ההשפעה של דמות מכוננת שאינה הורה מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. הוא יכול להבין בין השאר שלא בחר במודע במודל ההורי שבמסגרתו הוא מתפקד. יש זוגות שההכנות שלהם ללידם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו כולל של חברים.

דרך אחרת לחשוב על מודלים הוריים כחלק מהכנה להורות היא פנייה למלווה הורים. התקשורת עם גורם מקצועי כמו מלוות הורים אינה מחיבת לעקביות, לסדר או להענות להצעותיה. היא מיועדת לחשוב מחדש על המתרחש 

אם ובת, מה מספרת התמונה על היחסים בינהן?

אם ובת, תמונות של האם מגיל מקביל לשל הבת בצילום מראה עד כמה הן דומות במראן

כמו בנישואים כך גם בגירושין

בחיי נישואים נוטים רבים להמשיך את הדגם שחוו בילדות בבית הוריהם

במהלך גרושין ולאחריהם הדגמים יכולים להיות מניסיונם של חברים. לרוב האנשים אין דגם כזה מהוריהם, ההורים של ילידי שנות החמישים

עד ילידי שנות השמונים המעיטו להתגרש.

העדר המודל מראה עד כה סימנים טובים.

ניתן לראות יותר זוגות שהתגרשו ונוטים לפתח יחסים תקינים ככל האפשר

בעזרת מטפלים ויועצי נישואין עם בני זוגם לשעבר.

המוטיבציה המרכזית היא ההבנה שזו הדרך לצמצם את הנזק שנגרם לילדים.

ככל שהורים מתקשרים בינהם טוב יותר כך עולה יכולתם להתמודד עם ילדיהם,

כמו בנישואין כך בגרושין.

הורים כדמויות מכוננות

ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לאישיות דומיננטית שהשפיעה עלינו או לאנשים ששינו מהלך חיים והחלטות בחיינו ולהגדירם כדמות מכוננת. הורים הם לרוב דמויות מכוננות אלא שרק לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על הורותו שלו. סגנון ההורות של סבים כשהיו הורים משפיע על הורים צעירים רבים. העברה בינדורית מתרחשת עוד בטרם יכול הורה צעיר להבין את סגנון ההורות שלו. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. ביחסים בין בני משפחה יש נטייה לבנות לקבל את האם כדמות מכוננת ולבנים את האב.

מקור החיבור שנוצר בין המשפיע למושפע אינו מובן לעומקו לפרט המושפע במהלך ההשפעה, אך ניתן להבין בהסתכלות לאחור לאיזה צורך ענה ומה אפשר או לא אפשר לילד/ה המושפעים לקבל.