בחיי
המשפחה מורגשים שינויים רגשיים ותפקודיים דרך מצבים של ילדים בבית הספר ובמסגרות
אחה"צ. הורים לא מעטים רוצים לעזור
לילדיהם ולתקן את החוויות הלא נעימות שקשורות להערכתם למסגרת ביה"ס. חויה חיובית (במיוחד בשנים הראשונות בבית הספר) חשובה
להורים ולרוב מתבטאת ברצון להיות מעורבים ומשפיעים, להרגיש הורים טובים ואיכותיים,
לתת לילדיהם הרגשת ביטחון ויכולת למימוש וסיפוק עצמי,
הורים כאלו מבינים לעתים שעליהם ללמוד תחומים חדשים כדי לפתח שליטה
במיומנויות וכלים שישפרו את יכולתם בתמיכה מעשית ורגשית.
מצבם של הורים המכוונים לתמיכה בילדים עובר פעמים רבות בין הזדהות עם
הילד ופנייה למורים פרטיים לבין תסכול מהעדר תמיכה בבית הספר והפניית התסכול לצוות
בית הספר. אלו אינם תנאים אידאליים לצרכי הילד. יכולות של הורים להיות נגישים
ולעזור לילדיהם עולה לעתים על יכולות של מורים פרטיים או על תמיכה יחידנית במסגרת
בית הספר. הדוגמה שהורה נותן כשהוא עצמו יוצא ללמוד למען ילדו יכולה לשפר את היחסים
בינו לבין הילד. הורה שמבין שיש אפשרות להתחבר
לילדיו במקום להיות קול שני של המורה תומך בילדיו. המודל שילד מקבל דרך הורה שמבין את קשיי ההתמודדות שלו ילדו חזק יותר
ממסרים רבים. הורים שילדיהם מתעקבים ביחס להתקדמות הכיתה על רקע בעיות קשב וריכוז,
קשיים רגשיים, ועיכובים בהפנמת קריאה וכתיבה בגילאי א-ד. זקוקים לעזרה כדי שיוכלו
לתמוך בילדם. ילדים אלו מפתחים אכזבות לשוא ולכן סובלים מדימוי עצמי נמוך ומחוסר
מוטיבציה.
