תסכול ילדי והתמודדות עם קונפליקטים כגורם המפתח ילדים לפי מלאני קליין

אמהות לילד ראשון נוטות להיות נוכחות בחיי הילד יותר מאשר עם ילדם השני או השלישי בסדר הלידה. האינטנסיביות מתפרשת בעינהן כאמצעי לצמצם תסכול תינוקי העלול להיות תוצאה של איחור בן דקות ספורות במתן מזון או חום ויחס. אלא שלפי מלאני קליין העדר תסכול יכול לגרום להעדר קונפליקט ועקב כך לעיכוב התפתחות רגשית. התקשורת עם האם היא בסיס לכל תקשורת עם העולם בעתיד, נתון זה מבהיר כי סתירות בין דחפים שונים הטבעיות הן לילד והן להורה מסייעות להתפתחות הילד ומוטב להורה להימנע מהתסכול הנובע מכל .

האיזון ביכולתו של האדם הבוגר כשהוא נפגש בקשיים קשור בהיקף הדחפים, הפחדים ורגשות האשם שחוה בילדות הרכה. ככל שילדים גדלים עם פחות מאבקים, אכזריות וחומרה כך תשתפר יכולת ההתמודדות שלהם. נשאלת השאלה "היכן וכיצד ניתן לארגן לילדים איזון במצבים שהם מתמודדים איתם?" האם ניתן לצפות מראש אפשרויות שהגנתיות יתר על ילדים תכוון לצמצום יכולת ההתמודדות שלהם בחברה או בלימודים? איך נאתר מצב לא טוב של ילדנו בשלבים מוקדמים ומבלי להגזים במתח ששאלה כזו מעוררת בנו?

הורות, משפחה ומיניות-הילכו שלושתם יחדיו?

האישה בתמונה מציגה מצב משוחרר של בהונות הרגליים ויכולת שליטה יפה בהן, (לא כולם יכולים להרחיק את הבהונות אלו מאלו).
החלק העליון של הגוף מעלה שאלה לגבי לבושה ורצונה, חצאית או חלוק משוחרר? כשהיד האחת מפגינה טיפוח של הצפרניים והאחרת ישיבה משוחררת.
לא ברור מה מצבה של הגברת ולכן קל לקשר אותה למצבים שונים, לישיבה על הרצפה כדי לשחק עם ילד, לשלבים של קרבה גופנית, להימצאות על חוף ים.
לכן מעלה הצילום את השאלה איך מתאזן אם מתאזן השינוי ממצב של שניים למצב של שלושה, איך נבנה או יכול להתהוות האיזון במתחים המיניים עם ילדים שצורכים כל רגע פנוי ומבטלים את רוב אפשרויות האינטימיות?

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד הילדים מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות. לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. הוא יכול להבין בין השאר שלא בחר במודע במודל ההורי שבמסגרתו הוא מתפקד. יש זוגות שההכנות שלהם לילדם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו מהספרות, מחברים או משילוב המודלים שבהם גדלו.

הדרכת הורים בתחומי התפתחות וגדילה של ילדים ראשונים

הורים לילד ראשון עסוקים מטבע הדברים בגיל 0-1 ביכולת שלהם ושל ילדם לגדול לפי שלבי ההתפתחות המוטורית הכתובה בספרים ובהמשך בגילאי 1-6 בשילוב בין יכולותיו המוטוריות, החברתיות והקוגניטיביות של הילד. כאשר נולד הילד השני מופנים העיסוק המחשבתי וההתבוננות ביכולת ההורים לספק לשני הילדים את צורכיהם בלי שיפריעו זה להתפתחותו של האחר. החדשות הטובות במצב הזה הוא שהתחרות בין שני ילדים ראשונים במשפחה וקרובים בגיל מעודדת את התפתחותם ומקדמת את שניהם. החדשות הפחות טובות הן שלעתים האמון שנוצר בעקבות ההצלחה של שני הילדים הראשונים גורם לתשומת לב מעטה יחסית לילד השלישי. מאחר שאינו נוטה להתחרות עם שני אחים גדולים, בנים, בנות או אחד מכל גיל הוא מפתח במקרה הטוב יכולות אמנותיות ויצירתיות. שכן אלו נמצאות בתחום אחר.

ליווי הורים

ליווי הורים נועד לתאר יחסי שיתוף בין הורים לאדם מנוסה מהם, קל יותר לקבל עצות בתחילת ההורות, אלא שיש שלבים רבים שבהם יש צורך בליווי, ייעוץ ותמיכה. לרוב קשה להודות בצורך בעזרה חיצונית. ליווי דרוש במצבים רבים, כגון: מצבי מעבר של ההורים מזוגיות להיווצרות משפחה. אנשים שנעשים הורים גדלים יחד עם ילדיהם. מצבי המעבר של ילדם הראשון נעשים למצבי המעבר שלהם. המעבר למשפחה שחל עם הולדת הילד השני דורש התמודדות אחרת שאף היא לא מתרחשת בלי קושי. הורים לא מעטים נוטים להתעלם מהצרכים שלהם כבני אדם הנמצאים בשינויים מכבידים כדי לתפקד יותר טוב כהורים, דבר שלא בהכרח מבטיח תפקוד הורי טוב. ההורים זקוקים לליווי לא פחות מילדים משום שהם גדלים יחד עם ילדם ולרוב עם מעט תשומת לב לעצמם. מצבי מעבר של ילדים מתרחשים במעברים בין גנים ובין מוסדות חינוך, מעברי גיל, גמילה מטיטולים, התבגרות (המתרחשת במעבר מגן לבי"ס לא פחות מאשר בגילאים המקובלים בטווח גיל ההתבגרות) בכל מצב שיש לגביו התלבטות אם ילד מסוים מקבל תנאים נכונים לצרכיו ראוי לליווי.

מאבקי כוח בין בני זוג-תופעה מודרנית מצויה, כיצד ניתן לגדול איתה?

בספרו של מינושין, ס. (1982)  משפחות ותראפיה משפחתית,  רשפים.

נאמר    

    "מבנה המשפחה הוא מערכת בלתי נראית של דרישות תפקודיות המכוונות את הדרכים בהן באים בני המשפחה במגע זה עם זה. המשפחה מבוססת על דפוסים עסקתיים שמורים איך מתי ולמי להתייחס, דפוסים אלה הם יסודות המערכת. אמא שאומרת לילד שלה לשתות מיץ והוא שותה יש בכך הגדרה מי היא ביחס אליו ומי הוא ביחס אליה , פעולות כאלה חוזרות ונשנות הן דפוס עסקתי."

לזוגות צעירים נוצרים דפוסי התנהגות המקובלים על שני בני הזוג ומתהווים בהדרגה לאחר לידת הילד הראשון. חלק מהדפוסים הובאו ממשפחות המוצא של כל אחד מבני הזוג, ככל שיש יותר חפיפה בין דפוסים אלו יש פחות צורך במאבקי כוח. חלק ממאבקי הכוח נועדו לברר את הדפוסים החדשים וולבססם. אחרים קשורים במבנה היחסים בין בני הזוגץ

הלחצים החיצוניים כמו מצב כלכלי, שאיפות, יחסים עם משפחות המוצא, מידת החשיבות שיש לפיתוח קרירה אצל כל אחד מבני הזוג משפיעים על הצורך להאבק על דפוסים אלו.

חלק מהמאבקים נותרים כזיכרון מר אצל בני הזוג, אלו שנשכחו נעשים חלק בלתי נפרד מחייהם. מובן שהלידות הבאות בסדר במיוחד לידת הילד השני שמוגדרת כשלב היווצרות המשפחה, יוצרות צרכים חדשים ומגדירות דפוסים חדשים.

סגנון המאבקים, הטיפול בהם לאחר התרחקות שהם גורמים, הענין לראות במאבק תהליך ולא רק מצב קבוע שאין סיכוי שלא יחזור, כל אלו יכולים לקבוע אם הזוגיות תישחק או תתחזק.