בניית משפחה מתוך חשיבה עתידית והשפעתה על מערכות יחסים זוגיות וגידול ילדים

גידול ילדים וניהול חיי משפחה שהילדים נמצאים במרכזה דורש נכונות ליציבות בחיי ההורים וביחסים בינהם. אמירה זו שהייתה מובנת מאליה לפני כעשר או עשרים שנים היא נושא לדיון במאה ה21. אנשים רבים חושבים על מימוש עצמם לא פחות מאשר על יציבות כלכלית ורגשית, היותם הורים אינה סיבה לותר על נטייתם להתפתח מקצועית או לעבוד קרוב ככל שניתן למקום המגורים. ככל שאנשים עסוקים יותר בעצמם כך קשה להם להיות פנויים לצרכים של כל המשפחה ובהתאם מתרבות הסיבות למתחים בין בני הזוג. יחד עם זאת המודעות לצרכים של ילדים עלתה והביאה איתה יחד עם צמצום הזמן שהורים מבלים עם ילדיהם רצון לנצל את זמן המפגש בין הורים לילדים ביעילות ובאיכות.

משכי הזמן שזוג הורים מבלים יחד בנפרד מילדיהם הצטמצמו אף הם, לעתים מעלה נתון זה את סף המתח והנטייה לעימותים ולעתים יוצר חלוקת תפקידים ברורה ושוויונית וקצב התנהלות שמחייב התעלמות מהבדלי דעות. מובן שבתאור זה קשה לקחת בחשבון נטיות האישיות של ההורים, את מידת המודעות שלהם לנושא לפני שהחליטו להקים משפחה ויותר מכל את גיל המפגש בינהם והשלב בחייהם שבו החליטו להקים משפחה.

אנשים שיכולים לתכנן את התפתחותם המקצועית כחלק מתהליך גידול ילדים או את סדר העדיפויות שלהם לפני שהם נמצאים בלב העשייה נוטים להיות יותר מרוצים ממצבם כהורים וכאנשים. מובן שלמרוצות זו יש השלכה חיובית על איכות הזוגיות. משפחות שמצבן הכלכלי נמוך יחסית או בלתי יציב חוות הישרדות כחלק בלתי נפרד מתהליך גידול הילדים ובניית הזוגיות. הדבר דומה להשלכת אבן למים, יש השלכת אבן שיכולה להיות פעילות ספורטיבית ויש כזו שיכולה לבטא התרסה, חוסר מיומנות חוסר שליטה. האחרונה יוצרת לרוב התרוממות לא מסודרת של המים, סביר שנעשתה ללא מחשבה מראש.  ההשלכה של אבן למים באופן מכוון שלא לשם התרסה יוצרת מעגלי השפעה למרחוק, בכוחה לבטא מערכת יחסים יציבה ויש לה השפעה על מערכות יחסים אחרות. עם בני משפחה רחוקים יותר, עם ילדים. היא מתפשטת באיטיות למעגלים רבים המים צריכים להיות שלוים כדי שנראה השלכה כזו.