תולעי משי-קלים לגידול ולטיפול של ילדים בבעלי חיים

בקופסה נראים זחלים וגלמים, שני שלבים בתהליך ההתפתחות שמסתיים בבקיעת הגלמים לפרפרים. באופן מפליא הגלמים יודעים להתפתח מהביצים בשלב הופעת העלים על עצי תות העץ, ממנו בלבד הם ניזונים.

מי שרואה למרחוק שולט במידע-שירים הם דרך טובה להעביר מסר לילדים

לג'ירף יש צואר ארוך
הוא רואה עננים בקצה העולם
ומכריז
חברים בעוד חודשיים ירד פה
גשם

תסכול ילדי והתמודדות עם קונפליקטים כגורם המפתח ילדים לפי מלאני קליין

אמהות לילד ראשון נוטות להיות נוכחות בחיי הילד יותר מאשר עם ילדם השני או השלישי בסדר הלידה. האינטנסיביות מתפרשת בעינהן כאמצעי לצמצם תסכול תינוקי העלול להיות תוצאה של איחור בן דקות ספורות במתן מזון או חום ויחס. אלא שלפי מלאני קליין העדר תסכול יכול לגרום להעדר קונפליקט ועקב כך לעיכוב התפתחות רגשית. התקשורת עם האם היא בסיס לכל תקשורת עם העולם בעתיד, נתון זה מבהיר כי סתירות בין דחפים שונים הטבעיות הן לילד והן להורה מסייעות להתפתחות הילד ומוטב להורה להימנע מהתסכול הנובע מכל .

האיזון ביכולתו של האדם הבוגר כשהוא נפגש בקשיים קשור בהיקף הדחפים, הפחדים ורגשות האשם שחוה בילדות הרכה. ככל שילדים גדלים עם פחות מאבקים, אכזריות וחומרה כך תשתפר יכולת ההתמודדות שלהם. נשאלת השאלה "היכן וכיצד ניתן לארגן לילדים איזון במצבים שהם מתמודדים איתם?" האם ניתן לצפות מראש אפשרויות שהגנתיות יתר על ילדים תכוון לצמצום יכולת ההתמודדות שלהם בחברה או בלימודים? איך נאתר מצב לא טוב של ילדנו בשלבים מוקדמים ומבלי להגזים במתח ששאלה כזו מעוררת בנו?

העברה בינדורית של נורמות, דעות ונטיות המשפיעה על יחסים במשפחה

מה היית האסוסיאציה הראשונה שלכם, הצופים במבט ראשון?
אני רואה אח בוגר ואח צעיר, או שתי אחיות. זאת למרות שאני יודעת שהתמונה העליונה מתארת יצירת אמנות מזכוכית של אמן בשם צ'יהולי. אחד הדימויים שאני מתאימה ליצירה הוא שיתכן שמדובר בזוג כי לרוב האישה נמוכה מבן זוגה. לחלקנו יש ציפייה שהגבוה בין האחים יהיה הבוגר וידאג לצעיר, בין גברים לנשים יש נורמות ביחס לחלוקת האחריות לפי תחומים, גם כשאין חלוקת אחריות קבועה יש רגישות אצל רוב האנשים לתחומים שונים לפי מין.
אלו נורמות שהשתרשו והשפעתן במשפחות ביחס ליחסי אחים או ביחס ליחסי בני זוג ניכרת בחיי היום יום. רובנו נגיב באופן שונה מהרגיל אם נראה בני זוג ששונים בגובהם והאישה גבוהה באופן ניכר מהגבר, בן זוגה. סביר שנעצור את התגובה ונתקן את עצמנו בתוכנו ובמחשבותינו אך הנטייה המהירה עוברת פעמים רבות לילדנו למרות שאנו מעדיפים שלא להעבירה.

איך ניתן לקשר בין הצילום ההיסטורי של דגל הדיו להדרכת הורים?

אבי ז"ל מצולם בצילום ההיסטורי הזה, דגל הדיו, דגל ישראל שאולתר בהעדר דגל מוכן מוצב באילת. בסיומו של מבצע "עובדה". זאת לאחר ששתי חטיבות פלמ"ח יצאו ב1948 בשני צירים נפרדים כדי לכבוש את אילת והגיעו אליה ללא קרב.
זה היה בסיום מלחמת השחרור.
אבי היה סייר, לא לוחם, הוא מצא דרכים לעקוף את הצבא המצרי שבודד את יישובי הנגב, בזכות הדרכים שהוא וחבריו מצאו הגיעו לנגב מזון ונשק.
אבי היה גיבור, לא רק במלחמת השחרור, גם בסיפור חייו. למזלי הגבורה לא השאירה בו סימנים מזיקים לילדיו.
עבור רוב הילדים ההורים הם סוג של גיבורים, זאת למרות עולם המסכים שמציע גיבורים בשפע.
כל מה שהורה צריך לעשות כדי להיות גיבור הוא לא לאכזב, להימנע מהבטחות שלא תמיד יוכל לקיים, לשים לב לביטויים שמקובלים בבית ולא מקובלים בגן או בבית הספר, להיות קשוב לפחדים של ילדו ולא לבטלם, לאפשר מרחב תנועה בטוח.
זה נשמע מעט אבל זה הרבה

מתוך עיתון "הארץ"-חליפות חול במקום ריטלין לבעיות קשב וריכוז

בתי ספר בגרמניה דורשים מתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ללבוש חליפות חול בניסיון להרגיעם, על אף ביקורת מהורים ופסיכיאטרים. חליפות החול שוקלות בין 1.2 קילו לשישה קילו, ונעשה בהם שימוש ביותר מ-200 בתי ספר במדינה, בטענה שהן מסייעות להרגיע אי-שקט. 

תומכי השימוש בחליפות אומרים כי נראה שינוי מהותי בהתנהגות הילדים שלובשים אותן. בתי הספר מוסיפים כי זו דרך קלה יותר להתמודדות עם המספר הגדל של המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, וכי השימוש בחליפות עדיף על שימוש בתרופות כמו ריטלין. "הילדים אוהבים ללבוש את החליפות", אמרה ראשת מחלקת השילוב בבית ספר בהמבורג גרהילד דה וול, "אף אחד לא מאלץ ילדים ללבוש אותן בניגוד לרצונם".

ילדה לובשת וסט - דלג

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד מבני הזוג מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

ההשפעה של דמות מכוננת שאינה הורה מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא יכול להבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. לעתים ההבנה הזו מתרחשת רק לאחר שהקונפליקטים במשפחה נעשים קשים ונדרשת הדרכת הורים. רובנו מבינים בין השאר שבחירה זו אינה מודעת באופן מלא, לדוגמה: מצבים שבהם אם או אב בוחרים במודע לא לפעול באופן דומה למודל ההורי שחוו אך בפועל מתברר להם שחלקו הוטבע כך שלא די בהחלטה ובתשומת לב כדי לתפקד אחרת. יש זוגות שההכנות שלהם ללידם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו כולל אלו של חברים.

דרך אחרת לחשוב על מודלים הוריים עם מדריך הורים כחלק מהכנה להורות מיועדת לחשוב מחדש על מודלים. התקשורת עם גורם מקצועי כמו מלוות הורים אינה מחייבת עקביות, סדר בבדיקת ההצעות או הענות להצעותיה. 

שייכות חברתית לטוב ולרע

שייכות ידועה כמצב תומך בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן, למרבה הצער שייכות כוללת הגדרה מי בפנים ומי בחוץ, המצב ה"טוב ביותר" לנער/ה הוא להיות שייכים ולהבין את הקשיים של אלו שאינם שייכים, מי שאינו רוצה להבין קשיים אלו או לשים לב אליהם נמצא לרוב בחשש שיאבד את זכותו להיות מוגדר כחלק מחבורה מסוימת.
רוב הסיפורים נכתבו על ה"שונים" אלו שסובלים מקשיי הסתגלות והתנהלות מאחר שאין להם תמיכה סביבתית שכן אין צורך לכתוב על השייכים, יחד עם זאת כאשר אחד מבני הנוער השייכים נותן לגיטימציה לקיומם של השונים הוא מוצג כגיבור אמיתי.

הכנת זוגות למודל הורות אישי

הכנת הורים למודל הורות אישי היא כותרת רחבה הכוללת נושאים ידועים מראש ונושאים הדרושים למוטרדות ההורים.

דוגמאות לנושאים ידועים מראש : ביטויי אהבה והרגשת ההורים ביחס לכך. פיתוח יכולות אינטלקטואליות, העידן החדש ושינויים ביחס למקומם של ילדים במשפחה, היותם מרכז העניין והעיסוק פיתח תחומים מקצועיים חדשים בתחום המשפחה. כגון: אימון הורים, ניהול סמכות הורית, הדרכת הורים ועוד. ליווי הורים אינו הגדרה מוכרת על ידי המוסדות אך נעשה לרוב על ידי אנשים שהידע שלהם צמח בעולם הטיפולי וההנחייתי. בשונה ממטפלים משפחתיים מלווה הורים מאמין בצורך של ההורה במרחב ובקשר שאינו מחייב עם איש מקצוע.

ליווי מקצועי מסייע בשלב הראשון להורה להבין את מרכיבי החששות שאינו מודע להם ולהתמודד בינו לבינו עם קשיים שבעבר היה נעזר בחבר כדי לחשוב עליהם. העולם המקצועי ומושג כמו ליווי הורים מזמן פרטיות לילד ולהוריו לחשוב ולמקד את רצונותיהם ביחס  לצרכים ייחודיים לילד. ליווי הורים הוא הזדמנות להבין את מערכת יחסים עם אחד הילדים במשפחה בלי להיכנס לעומק הרגשי ותוך הבנת מערכת היחסים והדימויים שיש להורה עלהילד או הילדה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול להשתחרר אצל ההורה בעקבות ליווי הורי קצר מועד.

הנושאים המרכזיים העולים בשלבי משבר מתבטאים דרך השאלות: "האם הילד הבין שהוא אהוב"? "האם היותנו אנשים מרוכזים במחשבה ובהתפתחות מקצועית השפיעה באופן מבלבל"? היתכן שהילד היה במרכז הבית עד כדי אבדן הסמכות ההורית או שמדובר בהשפיה סביבתית"?

סגנון הקשר הזוגי של ההורים משפיע על סגנון התקשורת והקרבה בינם לבין הילדים. זהו נושא שאינו מדובר משום שאינו ניתן לתכנון או להכוונה אך מוטב להיות מודעים לו.

בחירת סביבת המגורים דרך בדיקת מוסדות החינוך הזמינים והרמה הכלכלית של תושבי האזור יכולה לעזור להורים למתן מתחים כלכליים המצויים בכל מקום.

תגובה לתגובה של מירב מיכאלי או יתרונות וחסרונות של השתייכות למסגרת חינוכית עבור בני נוער המתקשים בכך

מירב מיכאלי הסבירה בגיליון הארץ שפורסם ב26.10.17 בתגובה לביקורת על דבריה שהוצאו מהקשרם תחת הכותרת "לא באתי לפרק" את הדברים הבאים:
"זאת המציאות. אלה הנתונים שהביאו אותי להגיד, שלמרבה הצער, בניגוד למה שכולנו רוצות ורוצים כל כך להאמין בו, המשפחה היא יותר מדי פעמים לא המקום הכי בטוח ומגונן, אלא להיפך — המקום הכי פחות בטוח לילדות וילדים."

להערכתי הורים שקוראים בלוג זה מתעניינים לעומק בצד הפיסי והרגשי של חיי ילדיהם ולכן אמירה זו אינה נחוצה להם.
הדברים הובאו כדי להסב את תשומת הלב להעדר "הגנה" רגשית על ילדים בגיל ההתבגרות מתוך דאגה לעתידם, לעתים במקום לסייע להם למצוא את תנאי החיים המתאימים להם בהווה, נוטים הורים לשמור על התנאים הטובים ביותר שמאפשרים לילדם להיות חלק ממסגרת.
כוונתי בעיקר לילדים שאינם מרגישים נוח במסגרות לימודיות רגילות בין אם מתוך חריגות חברתית ובין אם מתוך קשיים ללמוד או "להראות". להרגיש שרואים אותם ומבחינים בייחודם.

דרך החשיבה של הורים רבים קשורה בביטחון שהם חשים כל עוד ילדם נמצא תחת עין צופייה, אלא שספק אם יש עין צופיה בכל המסגרות. כשאני פוגשת הורים שהעזו לאפשר לילדם ללמוד מהבית בשנות ההתבגרות משום שהתקשו להתמודד עם העולם החברתי של בתי הספר אני מרגישה תערובת של הערכה רבה וחשש קל.
אני שואלת את עצמי:
" איך אינם חוששים ממה שיקרה לו כשהוא לבדו שעות רבות בבית"?
או " איך יוכל בהמשך דרכו להיות חלק ממסגרת"?

אין הורים רבים כאלו ולכן אני כנראה מכירה רק תוצאות טובות

מירב מיכאלי אמנם דיברה על התנאים בבית ואני מדברת על תנאים מחוץ לבית אלא שהמסר של ההורים בבית ביחס לעולם שבחוץ הוא בתחום הבית