חיי בני משפחה סבוכים זה בזה לטוב ולקשה

א

פו הדב, מעמדו בקהילה וההשפעה של האיורים

מה גורם לפו הדב להיות רלונטי לדורות רבים בארצות רבות ובגילים שונים?

האם הקהילה שמתאספת ביער דומה למשפחה?
האם לאיורים יש השפעה לא פחות מאשר לתוכן?

העליתי את השאלות האלו כדי לבדוק עם עצמי מה מדבר אלינו בני האדם ילדים כמבוגרים
המסקנה היחידה העולה מחשיבה על פו הדב היא דמותו החביבה, הבלתי מזיקה והמעוררת אהדה בדאגתו לבעלי חיים אחרים, הזקקותו לדבש באופן שלא מפריע לבעלי חיים אחרים בקהילה שאינם צרכני דבש מעמידה אותו באור תינוקי והאיורים תואמים זאת. (כולנו יודעים שדובים לא ניזונים מדבש בלבד ובכל זאת הדמות ממשיכה ונשארת בלתי מאימת)

העברה בינדורית של סגנון הורות והבעיות שהיא מעוררת

בספרות המקצועית בתחום הדרכת הורים מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות, שמתבטאים במאפייני הסמכות שהורים מפעילים כלפי בני נוער - סגנון הורות סמכותי ,(authoritative) סגנון הורות שתלטני ,(authoritarian) סגנון הורות מתירני (permissive) וסגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting):

כל אחד מסגנונות אלו אינו מתוך בחירה אלא בעקבות העברה בינדורית שהורה חווה כילד והוא מעביר בתפקידיו כהורה לדור הבא. או בעקבות נתונים כלכליים ורגשיים שגם הם לא תמיד עקב בחירה.

הכרות של הורה עם ילדותו שלו ויכולת להיות ישר עם עצמו בנושא וכן עם בני משפחה אחרים תקל עליו להבין מדוע לעתים חלק מתגובותיו אינן מתוך בחירה. במצב כזה יכולה להתפתח מודעות גבוהה לעמדות שקל יחסית לשנות, מובן שבכל אחד מהסגנונות ניתן לשלב רגשות אוהבים המאזנים את החויה של הילד. ילדים ובני נוער רגישים במיוחד להוריהם, הורה שחושש שכבודו במשפחה יתערער אם ישנה את עמדותיו יופתע לטובה ויהנה מרמת קרבה חדשה לילדיו.

ספר השיאים של פוז מאת דויד גרוסמן דוגמה לעזרה שספר יכול לתת ליחסים במשפחה

פערים בין כוונות ויישומן בתשומת הלב של הורים לילדיהם

בתהליך ההתפתחות של הילד הראשון נוטים הורים ליחס למעשיהם חשיבות רבה. ככל שביטחונם עולה, במיוחד ביחסיהם עם הילד השני יורדת מידת ההקפדה של ההורים בתשומת הלב שלהם לכל פרט במעשיהם ובמיוחד יורדת בחשיבותה האפשרות שיטעו. 

זהו נושא שקשה להצביע על המידתיות הנכונה לו, הביטחון של ההורה במעשיו כל עוד הוא ער לרגש שמתוכו הוא פועל חשוב לא פחות מהיכולת לבדוק עם עצמו לאחר מעשה אם דייק.

" ספר השיאים של פוז" שכתב דויד גרוסמן מתאר בחכמה רבה ובהומור את המצב הרגשי של הילד השני ואת הדינמיקה בינו לבין הילד הראשון דרך שני ארנבים החיים בספארי. הספר מומלץ להורים שילדיהם עברו את הגיל המתאים לספר (בין שש לעשר) הורה שיקרא בו יוכל לאתר בעיות שלא שם לב אליהן במשפחה ולטפל בהן בכוחות עצמו.

קרבה פיסית בין הורים לילדים מצב חיובי ומטעה גם יחד

איך נדע כהורים אם ילדינו רוצים בכל מצב את הקרבה הפיסית שאנו מציעים להם? בחלק מהמצבים השילוב בין קריאה בקול של ספר וישיבה על ברכי ההורה באותו הזמן הוא הרגל שרצוי לכולם. האם גם הילדים רוצים בכך? בודאי במשפחות "בריאות". אלא שילדים נוטים להתאים עצמם לציפיות המבוגרים ואם נשלב שאלה על המצב לפני תחילת הקריאה או הצעות לצורת ישיבה אחרת יתכן שנופתע. אין ספק שנכוון את ילדינו להיות ערים יותר לרצונותיהם. כל אחת מהתמונות המוצגות בפוסט זה יכולה להיות מובנת בשתי צורות שונות או סותרות, אתם מוזמנים לשאול....

חלוקת זמן אצל הורים, האם דוגמה אישית חשובה יותר משהות עם ילדים?! האם אין דרך לשלב?!

עידן הקורונה הבהיר לכולנו שהנטייה האנושית היא לשמור על הבריאות ולחיות. האיום שהמוות יכול לפגוע גם בצעירים חזק מאוד, ורוב האנשים מתיחסים לעצמם כצעירים בלי קשר לגיל, היחס הזה חסר בתחום התחזוקה הקבועה של הגוף בימי שלום.
אמנם רבים שומרים על כושר אך המטרה מעורבת, שילוב של מעמד חברתי ומראה חיצוני.
אבל להתמודד עם משמעת עצמית בתחזוקת הגוף היום יומית זו כבר משימה קשה בהרבה.

מתברר שגם עניין זה שייך לדוגמאות שכדאי לתת לילדינו ורובנו לא עושים זאת כדי לתת לילדים יותר זמן הורים.

מתוך ספר של וירג'יניה סאטיר, תרומתה של וירג'יניה סאטיר על תקשורת במשפחה חידשה רבות להבנת דינמיקות משפחתיות, היא האמינה שהבעיה עמה מגיע המטופל היא לרוב לא הבעיה האמיתית

החוקים במשפחההתפקיד של החוק הוא להדריך, להסדיר התנהגות או פעולה ולקבוע סדר ושיטה. החוקים קובעים את האינטראקציה במשפחה. החוקים מושפעים מתרבות, דת, אמונה, השכלה, מסורת ונורמות. בכל משפחה יש חוקים שקשורים לכל תחומי החיים למשל:
בתחום התפקודי- איך מתנהל הבית, התנהלות הכסףבתחום ההתנהגותי- איך מתנהגים ע"י השולחןבתחום הרגשי- איך מבטאים רגשות? איזה רגש מותר, איזה אסור? אל מי מותר לבטא ואל מי אסור?בתחום הקוגניטיבי\תפיסתי- מהם האמונות והערכים שמלווים את המעשים שלנו, את המחשבות שלנו, מהם האמונות שאסורות במשפחה.מטרות החוקים במשפחה:

1. לשמור על יציבות המערכת

1. לארגן את יחסי הגומלין בין חברי המשפחה

1. לסייע בשמירה על הגבולות החיצוניים והפנימיים

1. לאפשר קיומם של המשימות ותפקידים במשפחה

החוקים המשפחתיים הם מערך  של כללים או נורמות גלויים או סמויים, הם מכתיבים מגבילים המאפשרים את דפוסי היחסים ודפוסי ההתנהגות של הפרטים במשפחה. המשפחות מתפקדות\מסתגלות- החוקים יכולים להשתנות בהתאם. הבהירות של הגבולות הם כתוצאה מחוקים ברורים. חלק מהמטפלים המשפחתיים מנסים לומר למשפחה להוציא את החוקים הלא ברורים והנסתרים אל מעל השטח ולדבר עליהם (-בעיקר כאלה הגורמים לכאב).סאטיר טוענת, שהמשפחות שלא מתפקדות פועלות ע"פ חוקים שמכוונים אותם לתפקד לא ברור,  וזה מוביל להתנהגות מזויפת ומלאכותית. לדוגמה: אסור לבטא כעס במשפחה וזה מוביל להתנהגות מזויפת ולא אמיתית.סוגי החוקים והמערכת המשפחתית:

1. יש חוקים הקשורים בארגון ובמבנה של המשפחה כלומר, חוקים הקשורים להסדרים ולהאריכה שבתת המערכות. למשל איך מדברים לאבא או לאח הקטן.

1. חוקים הקשורים לציפיות  ההדדיות או להסכמים שהם גלויים או סמויים שקובעים את דפוסי ההתנהגות והאינטראקציה בין חברי המשפחה ובין תתי המערכות. (שאמא ואבא רבים המפייס הוא האבא).

1. חוקים הקשורים לחלוקת תפקידים במשפחה ע"פ תת המערכות שבה (האח הגדול צריך לוותר).

1. חוקים המבהירים את אופן ביצוע התפקיד. האיך. האופן שבו מבוצע התפקיד (האמא צריכה להיות סמכותית בתפקיד שלה).