משפחה רב דורית-איזון בין לחצים לאהבה

בישראל יש תרבות של קשר חזק בין בני המשפחה המורחבת לזוגות צעירים ולהיוצרות משפחה צעירה חדשה. לקשר הזה יש צדדים רבים: עזרה כלכלית ועזרה בגידול הילדים. קושי להפריד בשלבי היוצרות הזוגיות החדשה בין הרגשת השייכות למשפחת המוצא לבין הזוגיות, צורך לשמור על איזון בין משפחות המוצא, עזרה וטיפול בהורים מזדקנים. כולם צדדים יפים כל עוד מידת המעורבות הרגשית מתאימה לדור ההורים ולדור הילדים שמתחילים את הקמת המשפחה הצעירה ומגדירים את דרכם כהורים.

בספרה המחקרי של אסתר כהן "התמודדויות וטיפול בהורות" נאמר כי כולנו יודעים, כי ההורות איננה נגמרת עם בגרות הילדים וכי 'הורה נשאר תמיד הורה'. במחקר נרטיבי שבאמצעותו מנסה נעמה לויצקי להבין את התהליכים הפסיכולוגיים המלווים 'הורים בוגרים' (שילדיהם הם בני 30 עד 40 לערך), כפי שאלו נתפסים על ידם; את החוויות הסובייקטיביות שלהם ואת תפיסותיהם ביחס להורותם הבוגרת וביחס לקשריהם עם ילדיהם הבוגרים. המודל העולה מניתוח נרטיבי של ריאיונות עומק מדבר על חוויית ההורות הבוגרת כסדרה המשכית של מהלכי איזון הן ברובד האינטרה-פסיכי הפנימי והן ברובד ההתנהגותי של התפקיד ההורי.

מנהגים יוצרים משפחה, מאבקים על מנהגים מבלבלים ילדים

בין אם המנהג הוא צילום משפחתי, קריאה בקול כשהילדים רואים את הספר או לא רואים ואפילו בחינת המוצא הנסיכותי, הורים מעבירים לילדיהם את הרעיונות המרכזיים שלהם על משפחתיות, לא כל ההעברות הן מודעות וחלקן צרוף של מודעות וחיבה לעשייה,
כאשר לכל אחד מההורים רקע שונה יכול הכבוד להרגלי האחר לתרום לילדים במיוחד כשהמאבקים בנושא נשארים בין ההורים לבין עצמם

ספרים שעוזרים למודעות ילדים והורים ביחס להשפעת סדר הלידה במשפחה על הדימוי העצמי של ילדים

ספרו של דויד גרוסמן " ספר השיאים של פוז" נפתח במשפטים הבאים: "ערב ירד על הספרי, שני ארנבים ישבו גב אל גב על הדשא, לעסו גבעולי עשב ופטפטו.

"אני מוכרח לשבור שיא", אמר פוז הארנב הקטן.

"בשביל מה לך" שאל עמיקוד, אחיו הבכור.

"בשביל להיות הכי טוב במשהו" ענה פוז.

"לא תצליח" אמר עמיקוד, ראשית כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כולם".

הסיפור ממקד את הבעייתיות שיכולה להיות לרגשות הילד השני בסדר הלידה במשפחה ויחד עם זאת נוגע בכמה נושאים נוספים הקשורים בהדרכת הורים:

 הכרות עם נקודת מבטו ועם עולמו של הילד- ילדים רבים לא מודעים לרגשותיהם או שאינם משתפים את ההורים , העזרות בסיפורים יכולה לסייע להורים להבין יותר ולכוון את הבנתו של הילד

 הביטחון העצמי של ילדים עולה כשהם מרגישים שייכים ושותפים להתנהלות המשפחתית, הבכור/ה מקבלים בדרך כלל יותר תפקידים, ארגון מכוון של תפקידים לאחרים חשוב גם אם מקשה על ההורים.

התייחסות לפערים בין תפיסת הגבולות של ההורים לזו של הילדים- הספר  הגדול של נורית זרחי כולל שירים וסיפורים לילדים שמבטאים את הנושא. הסיפורים: "אין שם אריה, מפרשיות. השירים:  "הנמר שמתחת למיטה, לעולם, 

ארוחות הבוקר המתאימות ביותר לילדים לפי וונק(חוקר ההשפעה של מזון על המוח) מתוך כתבה של איתי להט 28.10.10,

וונק, מדען בכיר שזכה בפרסים על תרומתו לחקר האלצהיימר וחובב מושבע של אוכל, ובעיקר שוקולד, ערך את המחקר לספרו לאורך כמה שנים, ובהן מיפה עולם שלם של תגובות מוחיות לדברים שאנו מכניסים לפינו. 

"כותרות על מחקרים שגילו כי "שוקולד מעורר חשק מיני" או ש"צבעי מאכל גורמים להפרעות קשב". בספרו, וונק מציג את התמונה המלאה שמאחורי המחקרים המפוזרים, את הסיבות שבגללן מאכלים משנים את דרך החשיבה, קובעים את מצב הרוח, תקינות פעילות המוח ואפילו מצב התודעה, וכיצד הם עושים זאת. וונק יודע לזהות את תפקידם של בננות ("פצצת סרוטונין שמעלה את מצב הרוח") ותבלינים ("זה כמו מגוון של סמים קלים במינון נמוך") במצבו הנפשי של אדם. הוא גם יודע למה אנשים טיפשים אוהבים ג'אנק פוד ("הסיבה הפוכה, זה הג'אנק פוד שמדלדל את המוח"), ומסביר שמזון הודי מתובל בקארי הוא אחד הדברים הכי טובים שאפשר לתת למוח האנושי ("הכורכומין הוא תרופה מונעת חזקה לניוון המוח"). והכי חשוב - הוא יודע להסביר למה."

"לפי ספרו של וונק, ארוחות בוקר ישראליות ואמריקאיות, שמורכבות מביצים, סלט ולחם, אינן מה שהמוח זקוק לו לאחר השינה. מי שקלעו לטעמו של המוח הם דווקא הצרפתים, שמסתפקים בקרואסון. ייתכן שהגוף זקוק לחלבונים וחומרים תזונתיים אחרים, וונק מסביר, אך מה שנחוץ למוח בבוקר הוא סוכר, שמכיל את החומרים שמתדלקים את מנגנוני הזיכרון, יכולת הלימוד ושיווי המשקל, שחיוניים ליומנו. אחרי צום הלילה רמות הסוכר במוח נופלות כמעט לרמה קריטית, דבר שמחליש את המוליך העצבי אצטילכולין שמשפיע על פעולות של למידה וזיכרון, על ויסות תשומת הלב ומצב הרוח ועל התנועה המוטורית. מנה הגונה של סוכר היא מה שיחזיר אותו לעבודה סדירה."

הורים אינם מטפלים רגשיים אך לפעמים דרושות לילדים ובני נוער תגובות מיידיות

במשפחות שילדים מרגישים בטוחים בקשר עם הוריהם ההורה יהיה הראשון שילדיו יפנו אליו במצב משברי. זאת למרות העובדה שלא בכל המצבים הורים הם האנשים המתאימים ביותר לטפל במשבר של מי מילדיהם. בעיקר משום שקשה להורה לא להזדהות כאשר ילדיו נפגעו או אם הם מואשמים באחריות לארוע קשה.

כמה כלים שניתן לסגל בתקשורת בין הורים לילדים יכולים לחסוך תסכול

1.     יצירת קשר עם הילד או הנער שמספר את הסיפור,

2.      כניסה פנימה אל הסיפור יחד עם המספר (לארגן תמונת מצב ללא כניסה לפרטים)

3.      כשלא מדובר בטראומה כניסה פנימה עם  זכוכית מגדלת כדי לבנות את עולם החויה  

4.     לפתוח אפשרות ללמוד דבר חדש על הילד

5.     לכוון לראות את הילד כאדם שלם    

מזוגיות להורות, כל מעבר בעיתו והבעיות?!!!

כאשר איש ואישה נעשים הורים הם עוברים מהתרכזות בעצמם או במקצועם להתרכז בתינוק שנולד להם. מעטים ההורים, וטוב שכך שאינם חושבים שהם יצרו את המושלם באדם. מצב זה משתנה מעט כשהעיפות מכריעה את ההתפעלות. כשעוברים כמה חודשים מתחילים לחכות לשלבי ההתפתחות כפי שהם מתוארים בספרים. בשלבי התחלת הדיבור הדאגה דומה לשלבי התחלת הקריאה בכיתה א. לעומת זאת שלבים כמו המעבר לתיכון, בחינות הבגרות והקבלה לאוניברסיטאות, הוא נושא שאינו בשליטת ההורים. אצל אחדים זה גורם לעליית המתח, אצל אחרים לשחרורו.

כמדריכת הורים אני ממליצה לכם להוציא את האויר מהבלון לשחרר ולהשתחרר. משום שלמרות שילדינו יודעים שאנו אוהבים אותם הם אינם רוצים להיות אהובים בזכות מה שהם עושים. הם מעדיפים להיות אהובים בזכות עצמם.