מי ומתי ישמח להדרכת הורים?!

הורים וילדיהם אינם שמחים לקבל הדרכה כאשר היזמה באה ממסגרת חינוכית. המסר המתקבל לפיו הילד לא מתפקד כמצופה ממנו לא יכול להיות מסר אוהד. מתי יכולה משפחה להתעניין בהדרכה?
במעברים בין מסגרות חינוכיות כהכנה לשינוי. במצבי שינוי במשפחה וכשהמשפחה יכולה להבין שלא כל הילדים יכולים לקבל את הדרוש להם.

"נסיכות"-מושג שמגדיר סגנון יחסים בין אמהות ובנות, נושא חשוב להדרכת הורים

התמונה מעלה שאלות הקשורות למושג "נסיכות" ולא לתואר.

אמהות לא מעטות מגדלות את בנותיהן באופן שהן היו רוצות לגדול בו ולא יכלו, נתינה רגשית וחומרית ללא גבול היא אפיות דומה למושג הנסיכות.  הדבר דורש מחיר רב מדי מהאמהות ומעורר הצטברות רגשות מסובכים.
מוטב לעצור באמצע הדרך ולשנות מסלול מאשר לחכות שתגענה לגיל 18 ותעזובנה את הבית.

רוב מערכות היחסים בין אמהות לבנות בישראל נמשכות עד זקנה ושיבה לטוב ולרע. מי שמזהה שהמסלול פחות פשוט ממה שחשבה יכולה להשקיע במחשבה על שינויו ולהעזר בהדרכת הורים לשם ארגון מחודש של הציפיות ההדדיות

הנשים והגברים בחיינו והשפעתם על הדרכת הורים

הדרכת הורים-דור לדור יביע אומר אם נרצה ואם לא נרצה

העברה בינדורית היא מושג רווח בין המושגים המסייעים לחשיבה על משפחות ואפיוניהן. פן אחד של המושג מבטא את הנטייה של רוב בני האדם להביא למשפחה שהם מקימים את הערכים, ההרגלים וסגנון היחסים עם בני הזוג והילדים מבלי שהם מודעים לכך. הסיבה לנטיה זו פשוטה ביותר, משפחת המוצא, המשפחה שבה גדלנו היא הדוגמה היחידה שהכרנו מקרוב. אנשים שחוו ארועים קשים נוטים לחשוב ש"להם זה לא יקרה" שהם יעשו הכול כדי לא לחזור על השגיאות של הוריהם אך בשלבים מאוחרים יותר בחייהם יכולים אותם אנשים לגלות כי למרות שלא התכוונו לכך חזרו על חלק מה"טעויות" שחוו. המושג טעויות הוא גמיש מאוד ולכן הופיע במרכאות. מלבד אלימות פיסית ומילולית שאינה ניתנת כאן לדיון יכול מושג זה לבטא קשיי תקשורת עם ילדים בגיל ההתבגרות, ההשפעה שיש למאבקי כוח בין הורים על ילדים, המהירות שבה אנו כהורים פועלים לעתים הן מסיבות של צורך והן עקב אישיותינו, לדוגמה מי שבביתו ענו תמיד בחיוב נוטה לענות תמיד בחיוב לילדיו ומי שתמיד שמע תשובה שלילית נוטה לענות בתשובה שלילית. זוהי פעולה מהירה מכדי שתהיה רלונטית בכל המצבים.

כדי שיוכל אדם להגיע למשפחתו עם "פיסת החיים" שלו, הייחודית לו ולהכיל את בן זוגו כך שמאבקי הכוח שצפויים להם על רקע שונות בתפיסה ההורית יצומצמו דרושה עבודה.

עם השנים והתמעטות הלחצים יכולים יותר אנשים להביט "מעין הנשר" על תפיסות שונות וליצור שיבוץ הולם של הפיסות של שני בני הזוג, שתי משפחות המוצא ונטיות אישיות של ילדיהם. לעתים מגיעה יכולת זו באיחור וחבל. האיחור אין פרושו פרדה או יחסים קשים. איחור יכול להתבטא בהעברה בינדורית לילדים שאינה כפי שהוריהם התכוונו. http://www.google.com/intl/en/webmasters/#utm_source=en-wmxmsg&utm_medium=wmxmsg&utm_campaign=bm&authuser=0

יחס להדרכת הורים-מה סביר שירגישו הורים לפני שיפנו להדרכת הורים

היכולת לקבל את האפשרות שיש למי מילדינו קושי שראוי לפנות בגינו להדרכת הורים כלומר שלנו יש צורך בהדרכת הורים אינה קלה לרוב ההורים.
הורות נתפסת כיכולת העוברת מאב לבן ומאם לבת למרות שחלק מהקשיים קשורים בטעויות שנעשות על רקע העברה לא מודעת מדור לדור. כולל מצבים שאנשים מודעים בעקבות זכרונות קשים לטעויות שנעשו איתם כילדים ומעוניינים לא לחזור עליהן.
מוטב שהורים יבואו למפגש כזה כשוים בעיני עצמם למדריך ההורים או למדריכה, כלומר ירגישו מוזמנים לקבל ולדחות את ההסתכלות המקצועית, ישקלו להעזר בגורם מקצועי נוסף ויעזרו לעצמם לא לחוש "נזופים" או מודרכים בעל כורחם.

הדרכת הורים- הבדלים בין חוקים, כוונות וערכים. ויכוח עם מיכל דליות

במאמרה " חשיבות הצבת גבולות לילד לצורך התפתחותו התקינה כותבת מיכל דליות

http://www.michaldalyot.co.il/copy-of----c15cu


"תלונות שכיחות של הורים הן שהילד לא נשמע להם, שהוא בוכה כשאינו מקבל את מה שביקש, שהוא מושך את זמן ההליכה לישון בערב, שהוא מתווכח ומנדנד כמעט על כל דבר, שצריך להסביר לו כל דבר שוב ושוב, שהוא רוצה לנהל את הבית, שהוא מתיש את ההורים... חלק גדול מתלונות אלו יכול להיפתר על ידי לימוד חוקים ושימת גבולות. חוק הוא דבר יבש. החוק אומר "אצלנו בבית... ". זו הינה חשיבה ערכית של ההורה הבאה מתוך עולם אמונותיו, ערכיו והאמת הפנימית שלו. הגבול הוא דבר גמיש ופרטי ואנחנו מזיזים אותו לפי האדם, או הילד, שמולנו. 

אני מסכימה כמעט עם כל מילה שמיכל דליות כותבת מלבד שתי השורות האחרונות שאותן סימנתי בקו תחתון, לדעתי חשוב להפריד בין חוקים לבין ערכים, למען החשיבה שלנו ולמען התפתחות החשיבה של הילדים.
ערכים הם אוסף אמונות, חוקים הם ארגון האמונות האלו לכללי עשה ואל תעשה, אנשים דתיים בכל הדתות לא היו יכולים לקיים מצוות וחוקים לו לא היו מאמינים באל.
אם ההורה מזיז את הגבול לפי הילד שמולו הוא עלול לטעות בהערכת הילד ובתהליכי גדילה הילד יבין ששינוי החוקים התאים להורה.
אני מאמינה בחוקים וגבולות ולא תמיד ובכל גיל צריך לספק לילד הסבר, שינוי חוקים צריך להתרחש בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילד ובהתאם ליכולותיו להבין את הגבולות ואת הצורך לשנותם. אך "להזיז חוקים לפי האדם או הילד שמולנו זו פעולה שעלולה לבלבל ילדים ולגרום להם להפסיק להאמין בחוקים בפרט ובכלל.

הדרכת הורים ביחס לתכנון משפחה וקונפליקטים בנושא

האישה שבתמונה מדגימה בטן הריונית יפה וגב שסובל משקע הסביר להריון. היחס להריונות ולידות משתנה עם הזמנים ולפי חברות, ישראל היא עדיין בין החברות המערביות שאחוז הילודה בהן יציבה, מעורבות סבים וסבתות מסייעת לקשיים לשלב עבודה וגידול ילדים.

הצורך בהדרכה הורית בשלבי ההתפתחות המשפחתית יכול עדיין להיות בנושאים הבאים:

• חלוקת העול בין הגבר לאישה בגידול הילדים ובתחזוקת הבית
• הרקע המסובך להעדר מתחים וקונפליקטים גלויים ביחס לחלוקת העול אך יש מתחים סמויים
• קצב הרחבת המשפחה כשיש קונפליקטים
• תכנון תקציב והשפעתו על יחסי הורים ילדים בגיל ההתבגרות
• תפקידים ייחודיים של בני המינים שלא ניתן להחליפם.

הדרכת הורים-סקירת גישות רווחות בישראל

הדרכת הורים נעשית נחוצה בישראל ככל  שילדים מושפעים מסביבתם לא פחות מאשר מהוריהם, מצב זה מגדיל את הפער בין תרבות ההורים והילדים ומקשה על תקשורת ועל קבלת סמכות ההורים. מקצת מהגישות המוצגות כאן הן גישות טיפוליות ואחרות גישות חברתיות וחינוכית. טווח ההצעות בתחום הדרכת ההורים והטיפול המשפחתי היום בישראל מתחיל משיקום הסמכות ההורית לפי ד"ר חיים עומר דרך גישת איכה, מכון אדלר ואנשים שלמדו במכון אדלר ונתנו לגישה עיבודים שלאחר שנות עבודה נותנים מענים גמישים יותר. גישות הcbt  למיניהן נמצאות במרכז הטווח, הן מתייחסות למצבים המסתירים גבוליות וחוסר איזון רגשי. בקצה השני נמצאות גישות המתמקדות בילד ובאוירה המשפחתית לא פחות מאשר במסגרת ובסמכות. ההגדרות הבאות יכולות לסייע להורים לבחור את הגישה המתאימה להם

מתוך אתר מכון אדלר

אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטיתhttp://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

אדלר מתמקד בציפיות המבוגרים מהתנהגות ילדים במסגרות כולל במשפחה, בהנחה שטווחי התפתחות חברתיים נחקרו כראוי והוגדרו באופן המתאים לכלל. הוא בונה את יכולת השינוי של היחיד כשאינו מתפקד מבחינה מסגרתית על המוטיבציה הכלל אנושית להיות שייך ולמצוא לעצמו מקום חברתי. מתוך המגמה הזו נגזר תפקיד ההורה.

מיכל דליות הרחיבה את גישתו של אדלר לאחר שעבדה שנים במסגרת מכון אדלר וקבוצה מתלמידותיה מציעה היום הדרכת הורים.

לעומת העיבודים השונים של מכון אדלר באים אנשים המאמינים בגישות cbt  שונות ומציגים התנהגויות חריגות שבהן הפרט נפגע מתגובות לא מדויקות של ההורים, בעיקר כאשר מדובר בחרדתיות.

(מכון (cbt

על מה עוברים ההורים הדרכה?

"כדי להסביר את אופי ההדרכה, נביא בפניכם דוגמא למצב בעייתי:

ילד הסובל מחרדה כלשהי ועובר התקף פאניקה עוצמתי. ההורים מנגד, לא בטוחים איך לעזור – חלקם יילחצו ויגיבו גם הם בהיסטריה, חלק מתוך מצוקה יכעסו ויבקרו את הילד על רגש הפחד המועצם, וחלק יעשו הכל, אבל הכל כדי שיירגע הילד ומהר. כל אחת מהתגובות הללו הינה בעייתית, ועלולה להחריף את הבעיה. מדוע?

תגובה כזו שוללת למעשה בלי להתכוון את הלגיטימיות של הילד למצבו. ילד שירגיש כי אין לגיטימציה לרגשות שהוא חווה בעקבות תגובה כועסת או חרדתית של ההורים עצמם – עלול להתחיל לפחד מהרגשות עצמם ומהסיטואציה כולה, ולחוות פחדים וחרדות כפולים ומכופלים. חוויה של רגש פחד כפול שכזה, "פחד מהפחד" – תחריף את המצב ואף עלולה לגרום לסימפטומים נוספים  והפרעות נוספות שלא היו קודם."

https://www.cbtisrael.co.il/family-couples-children-relationship-problems/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בצד האחר של הרצף נמצאות גישות הוליסטיות כמו זו של מכללת רידמן שמתרכזת בהצעת דרכי חשיבה מגוונות על הורות. בהדרכת הורים בגישה הוליסטית ייבחנו מודלים שונים של תפיסה הורית, משמעת מול סמכות, דרכי תקשורת חלופיות, סגנונות הורות ועוד.

"רפואה הוליסטית לילדים מאמינה בשיתוף פעולה של ההורים להעצמת ולהצלחת הטיפול בילד. אי לכך מתן כלים פרקטיים והטמעת ביטחונם העצמי של ההורים ביכולתם לתת מענה הינם  אבני יסוד בגישת הטיפול הם:

סבלנות, כבוד הדדי, תקשורת דיאלוגית, הקשבה, הערכה, שותפות, דוגמא אישית, חשיבה אסטרטגית ועוד הם רק חלק מהכלים הנדרשים על מנת להפוך את ההורים למנהיגים ולהוביל את התא המשפחתי למקום שאליו הם מייחלים. הקורס אף מתאים להורים המעוניינים להגביר את המעורבות ואת והמוטיבציה שלהם להצלחת התהליך הטיפולי.

http://www.reidman.co.il/index.php?dir=site&page=school&op=category&cs=2494&langpage=heb

מכללת הנות שהיא שלוחה של מכללת תלתן הם מסכמים את דרך העבודה שלהם במילים:

מנהלת המכללה לטם אלוש:
"השם הנות נבחר מתוך מחשבה ותפיסה שמי שמגיע אלינו ללמוד, מגיע קודם כל כדי להנות. אנו מאמינים כי החוויה היא חלק נכבד מן התהליך וכדי להיות מטפלים טובים עליכם ראשית להיות נאמנים ולחוות את התהליך בעצמכם. לכן בחרנו ועיצבנו את הקורסים מתוך תפיסה משפחתית, מעגלית, אינטימית ומצומצמת. בכל פעם כשסטודנט מסיים ומתקשה להיפרד מאתנו מתוך הרגשה שהיינו יחד "כמשפחה", אני מרגישה שפעלנו נכון ועל פי הייעוד המקצועי והרגשי שלנו".

http://www.henot.co.il/about_us.html

העולם לא בנוי ממשפחות בלבד-הדרכת הורים

השולחן באיור חוצה את גופם של המסבים סביב לשולחן ומזמין השערות ודעות קדומות דרך שפת הגוף של חלקם התחתון של היושבים סביבו
-שתי החצאיות משמאל מעודדות את הרעיון שמימין במכנסיים יושבים שניים מבני המין הגברי, התבוננות על פרטים נוספים מראה שהנעליים של השני מימין הן נעלי ילדה. לפנינו איפה שני מבוגרים (כנראה איש ואישה)  ושתי ילדות.

-הכלב במרכז, ההקשר של הכתיבה צורת הישיבה ושולחן האוכל כולם מרמזים על משפחה המסבה לשולחן, דבר המעיד על משפחה טובה. יש עוד כמה אפשרויות: משפחה שיש לה בת אחת והיא מארחת חברה, שכנים שנפגשים או שכנות, (הסימון הגברי אינו חד משמעי) כל זה כדי לומר העולם אינו רק משפחות.

הדרכת הורים- הסכמים לא כתובים בין בני משפחה במבט דינמי

המסר העיקרי בסיפור "בגדי המלך החדשים" הוא הפחד לומר אמת. אמת היא כמובן מושג יחסי וחיי משפחות רבות מתנהלות לפי הסכמים ידועים מראש בעניין שיתוף רגשות, בעיות, מידע ואמצעי התמודדות בין ההורים לבין עצמם בין אחד מהם לאחד הילדים ובין שניהם לכל הילדים. כל זה לא נתפס כחוסר אמת משום שלרוב הרקע להסכמים כאלו הוא העברה בינדורית. פעמים רבות השמירה על נורמות כאלו "מחזיקה" את המשפחה והפחד משינוי לא צפוי מצדיק את המשכיות הנורמות גם כשיש הבנה שאינן "נכונות" במובנים הערכיים.
מצבים כגון אלו יכולים להיות תקינים ויכולים להביא להצטברות רגשות שליליים אצל אחד מבני המשפחה שלא ניתן לשנותם.
מנקודת מבט זו שינוים בהסכמים לא כתובים מסוג זה יכולים למנוע הצטברות רגשות שליליים או קיבעון ביחסים ולרענן את איפיוני היחסים.

גישות שונות לטיפול משפחתי

מתוך האתר http://www.mishpaha.org.il/index.php/styles

"הטיפול המשפחתי והזוגי מאמין כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות של קשיים היא מועילה ביותר וזאת גם כשהבעיה המוצהרת מופיעה אצל חלק מבני המשפחה ונתפשת כבעיה פרטנית .

כיום, גישה טיפולית זו מיוחדת בגמישות הגלומה בה: שיטת טיפול זו מאפשרת שילוב בין טיפול משפחתי וזוגי לבין טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד.
בנוסף, הטיפול המשפחתי והזוגי משלב בין המערכת המשפחתית לבין תהליכים שקשורים למערכות חברתיות נוספות.
גמישות זו מאפשרת התאמה יעילה של התהליכים הטיפוליים לצרכים של המטופלים."

 הקטע מובא כאן משום שאישית אני עוברת בין הסכמה לאי הסכמה עם הדברים הכתובים וסביר שאם כאשת מקצוע אני נמצאת במעברים כאלו הרי שבני משפחה נוספים במשפחתי יתקשו להתעניין במבט זה באופן חד משמעי. כאשר אנשים מגיעים לטיפול בלי לדעת לשם מה זה מצב פתוח, יש מי שעצם ההשתתפות בתהליך שאינו מובן לו מראש מעורר בו התנגדות ורגשות ההתנגדות אינם מועילים למשפחה כקבוצה, לעומת זאת הקטע הבא מאותו אתר מציג דברים חדים שמקובלים עלי לחלוטין, מוטב לדעת מה אנחנו רוצים מהטיפול כפי שהקטע הבא מאפשר להבין יחד עם זאת ניתן לשף פעולה עם המטפל בהבנת הבעיה בעזרתו אך במצב כזה לדעתי מוטב לא לשתף את הילדים לפני שההורים יודעים מה הם רוצים.

"מחקרים מראים שהטיפול הזוגי ו/או המשפחתי יעילים באופן מיוחד כשמדובר בבעיות בנושאים של נישואים וזוגיות, הורות, יחסי הורים ילדים, הפרעות התנהגות של ילדים ומתבגרים, הפרעות אכילה, שימוש בסמים וקונפליקטים משפחתיים. הטיפול הזוגי ו/או המשפחתי נמצאו יעילים במיוחד בתהליכי פירוד וגירושין, בהפרעות אכילה, כגון: אנורקסיה נברוזה, בולימיה, וכן בעבריינות נוער, אלימות במשפחה, דיספונקציות מיניות, התמכרויות שתייה וסמים (אליצור, מינושין , 1992, ווגנר וריס, 1995, כראל, 2005 )."