מי שיודע לריב יודע להתפייס

כאשר בני זוג רבים ללא נוכחות הילדים, בנושאים עכשויים וכש"פנקס החשבונות" בינהם אינו מרכז העניין ריב יכול להיות ארוע חיובי לזוגיות ואפילו ארוע מקרב.

 מדוע

חלק ממצבים כאלו מעיד על העדר פחד מהתוצאות של הריב או מהמשכיותו בצורות אחרות, אם אין פחד  בזמן ריב סביר שיש אמון הדדי, במה? במאזן הכוחות, בכוח שכל אחד מהם חש שיש בתוכו, בהעדר הפחד לבטא כעסים.

כשמציגים מצב שמקובל לחשוב עליו כשלילי באור חיובי כדאי לשאול מה האלטרנטיבות. העדר ריבים יכול להעיד על פחד מריב וצבירה של עוינות שעלולה להתפוצץ בשלב זה או אחר, העדר ריבים יכול להעיד על קיפאון ביחסי הכוחות, חשש לשנות מצב "בטוח" בלי שיהיה באמת בטוח. הרשימה ארוכה.

הבעיה המהותית היא מהו טווח ההשפעה של ריבים בין הורים על ילדים

מאחר שכל אחד מהילדים במשפחה מגיב בהתאם לאישיותו הדרך הבטוחה היא לשמור על הצורך לברר עניין בין בני זוג למצב שאין בו נוכחות של ילדים. יש עוד אפשרויות כמובן, איש ודרכי חייו.

העיקר הוא לתת לזה מקום, לא לפרש זאת כמצב שבהכרח מרחיק, כי מי שיודע לריב יודע להתפייס.