סמכות הורים כרצף והכוונה

סמכות הורית נמצאת כמו מרכיבים אחרים בחיינו כרצף במערכת יחסים בין הורים לילדים. סוג אחד של רצף עוסק בהשוואה בין נורמות במשפחות, ניתן למקם בקצה אחד ילדים הגדלים במשפחות שנותנות חופש מירבי ללא סמכות הורית. לגביהם מחקרים הוכיחו כי חוסר בגבולות ובדרישות פוגע ומזיק. בקצה האחר ניתן למקם משפחות שיש בהן חום רגשי אך ללא קשר אליו ההורים מתייחסים בנוקשות ובסמכותיות קשות לחריגות. בשני הקצוות המתוארים כאן חסר שיח בין הורים לילדים. שיח מועיל אינו בהכרח מתוך התייחסות ליחס הילד למעשיו אלא תקשורת קבועה על חויות היום יום, הסתכלות על מצבו של כל אחד מבני המשפחה ביחס למשימות החיים, העדר חשש לבטא ביקורת ובעיקר הכוונה של ההורים שאינה דרך "עשה" ו"אל תעשה" המסייעת לילדים ובני נוער להתבונן בחייהם ולחשוב עליהם.

חשוב לזכור כי הפרעות התנהגות, אלימות ודימוי עצמי נמוך שגורם לעתים להתנהגויות חריגות אינן רק תוצאה של סגנון החינוך, פעמים רבות יש למרכיבים שונים כגון: אישיות הילדים, מיקומם בסדר הלידה במשפחה, תקופה קשה חברתית או לימודית, קשיי קשב וריכוז, השפעה על יכולתו של הילד להכיל סמכות, נושא שכשלעצמו קשה להערכה  ויחד עם זאת ראוי שיהיה מרכזי בהחלטת ההורים כיצד לנהוג.

מובן שהמצב המועדף עבור ילדים ובני נוער הוא הורה שיכול לשנות את הדרישות שלו תוך כדי התחשבות במצב של הילד בזמן נתון.

אם ההורים מגדירים לעצמם רצף של דרישות מעצמם ומהילדים מתוך גישה חינוכית ברורה  ביכולתם לשנות רצף זה במצבי משבר מתמשך ביתר קלות בהשוואה להורים שלא חשבו מראש על גישתם לחינוך. שינויים כאלו דורשים דיון במשפחה בתקופה פנויה ממתחים ולחצים בנושא הסמכות. ילדים שמבינים שכל אחד מבני המשפחה זקוק לתנאים שונים, לדרישות אחרות מההורים ולעזרה אחרת יוכלו להבין שסמכות הורית היא רצף ולא רק רשות ואיסור. אלו תנאים אידאליים ולא בכל המשפחות דרושה שיחה כדי לקדם