בספרו של מינושין, ס. (1982) משפחות ותראפיה משפחתית, רשפים.
נאמר
"מבנה המשפחה הוא מערכת בלתי נראית של דרישות
תפקודיות המכוונות את הדרכים בהן באים בני המשפחה במגע זה עם זה. המשפחה מבוססת על
דפוסים עסקתיים שמורים איך מתי ולמי להתייחס, דפוסים אלה הם יסודות המערכת. אמא
שאומרת לילד שלה לשתות מיץ והוא שותה יש בכך הגדרה מי היא ביחס אליו ומי הוא ביחס
אליה , פעולות כאלה חוזרות ונשנות הן דפוס עסקתי."
לזוגות צעירים נוצרים דפוסי התנהגות המקובלים על שני
בני הזוג ומתהווים בהדרגה לאחר לידת הילד הראשון. חלק מהדפוסים הובאו ממשפחות
המוצא של כל אחד מבני הזוג, ככל שיש יותר חפיפה בין דפוסים אלו יש פחות צורך
במאבקי כוח. חלק ממאבקי הכוח נועדו לברר את הדפוסים החדשים וולבססם. אחרים קשורים
במבנה היחסים בין בני הזוגץ
הלחצים החיצוניים כמו מצב כלכלי, שאיפות, יחסים עם
משפחות המוצא, מידת החשיבות שיש לפיתוח קרירה אצל כל אחד מבני הזוג משפיעים על הצורך
להאבק על דפוסים אלו.
חלק מהמאבקים נותרים כזיכרון מר אצל בני הזוג, אלו
שנשכחו נעשים חלק בלתי נפרד מחייהם. מובן שהלידות הבאות בסדר במיוחד לידת הילד
השני שמוגדרת כשלב היווצרות המשפחה, יוצרות צרכים חדשים ומגדירות דפוסים חדשים.
סגנון המאבקים, הטיפול בהם לאחר התרחקות שהם גורמים,
הענין לראות במאבק תהליך ולא רק מצב קבוע שאין סיכוי שלא יחזור, כל אלו יכולים לקבוע
אם הזוגיות תישחק או תתחזק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה