הרצון הרווח אצל הורים רבים לראות שילדם לומד ללכת, מסתגל לסביבה חדשה, מוצא חברים ובגיל בית הספר מצליח בלימודיםהגיוני במסגרת תנאי החיים בחברה המודרנית, הבעיה היא שקשה לחיות עם ציפיות כאלו בלי שהן תשפענה על ילדים ולעתים השפעתם מוסיפה קשיים ומתחים.
לא ניתן להימנע מציפיות אך ניתן לעיתים להפנות חשיבה לשאלה "האם הפעלת הילד בתחומים שהוא חלש בהם כדי לחזקו חשובה יותר מעידוד בחירה ואיסוף חויות חיוביות או להיפך?"
מובן שדרושה כאן החלטה אישית או זוגית וספק אם הבחירה צריכה להיות מוחלטת. החשיבה על השאלה יכולה להעלות את תשומת הלב של הורים ליחסם הרגשי למצבים שבהם ילדם מתקשה בתחומים אינטלקטואלים או ביכולת לתפקד בבית הספר.
יש הורים שמצפים מבית הספר להיות גורם שמעודד ילדים בעיקר בתחום הקוגניטיבי ויש שעסוקים יותר
בתחום החברתי, לעיתים מתפתחת אצל הורים ציפיה מאנשי המקצוע בבית הספר מורים, יועצות חינוכיות וכו לסייע לילדים לצמצם את הפער בין אישיותו של הילד, יכולותיו ונטיותיו. ההחלטה האישית המתוארת בפסקה השנייה של פוסט זה יכולה לאזן את החלק הלא מעשי של ציפיות אלו.
