חשיבות האמון העצמי של אדם ביכולותיו והאמצעים לפתחה בגיל הנעורים

הרצף שבין אמון מלא של אדם ביכולותיו לבין מיעוט אמון  מתאים יותר לתאור כשילוב של כמה רצפים כמו השתלבות במחלפי תנועה או הסתבכות של כבלי חשמל.

בישראל יש לחברה השפעה על אמון האדם בעצמו יותר מאשר בחברות מערביות אחרות. למצב זה יתרונות וחסרונות. דוגמה ליתרונות: מי שאינו חזק בתחומים האינטלקטואליים יכול למצוא את ביטויו בתחומים החברתיים, דוגמה לחסרונות: קשה לחוש ביטחון עצמי כאשר אדם או נער חזק מבחינה אינטלקטואלית אך כישוריו בתחומים חברתיים אינם טובים. זאת משום שהתמודדויות חברתיות נמצאות בסביבה ללא הרף וקשה לא לפגוש אותן הן ברמה המשפחתית והן ברמה החברתית. התאור של נער במצב כזה דומה למחלף שהירידה ממנו היא למסלול אחד במקום לשניים, ההכרה החברתית של הסביבה ביכולת האינטלקטואלית היא מצומצמת, אדם או נער/ה שאינם חלק מקבוצת שווים שמכירה ביכולותיהם ונותנת להם מעמד עלולים לפתח חוסר אמון ביכולותיהם, כולל יכולת לתקשורת אינטימית וליכולת ביטוי.

כוחות שמחזקים אמון עצמי או ביטחון עצמי צומחים דרך התנסות, הנער/ה בעלי היכולות החברתיות המפותחות המודעים למגבלותיהם בתחומים האינטלקטואלים צפויים  למצוא לעצמם קבוצת שוים שבה לא יחוו חריגים בהשגיהם. ההכרה החברתית באדם תלויה רק בקבוצות מסוימות בודאות לגבי העתיד.  

בין אם חווית החולשה היא בתחום האינטלקטואלי או בתחום החברתי האיזון בין יכולות לחולשות יכול להתרחש אם יימצא מבוגר שיסייע לאמון של הנער בעצמו בדרכים חדשות עבור הנער. דבר זה יכול להעשות ביתר הצלחה כשהחולשה היחסית היא בעולם החברתי בעזרת פיתוח יכולות אמנותיות, פיתוח יצירתיות מחשבתית או הכוונה של יכולת חברתית באופן שמשתלב בארגונים למטרות אוכלוסיות חלשות וכד. לעומת זאת מיעוט אמון אינטלקטואלי מוכר יותר למסגרות כמו בתי ספר והמודעות לעזרה של מורים פרטיים, אבחונים שנותנים יותר זמן וסגנון בחינה מותאם ועוד רבה מזו שיש לדרכים לעזור בפיתוח יכולות חברתיות.