ספר השיאים של פוז מאת דויד גרוסמן דוגמה לעזרה שספר יכול לתת ליחסים במשפחה

פערים בין כוונות ויישומן בתשומת הלב של הורים לילדיהם

בתהליך ההתפתחות של הילד הראשון נוטים הורים ליחס למעשיהם חשיבות רבה. ככל שביטחונם עולה, במיוחד ביחסיהם עם הילד השני יורדת מידת ההקפדה של ההורים בתשומת הלב שלהם לכל פרט במעשיהם ובמיוחד יורדת בחשיבותה האפשרות שיטעו. 

זהו נושא שקשה להצביע על המידתיות הנכונה לו, הביטחון של ההורה במעשיו כל עוד הוא ער לרגש שמתוכו הוא פועל חשוב לא פחות מהיכולת לבדוק עם עצמו לאחר מעשה אם דייק.

" ספר השיאים של פוז" שכתב דויד גרוסמן מתאר בחכמה רבה ובהומור את המצב הרגשי של הילד השני ואת הדינמיקה בינו לבין הילד הראשון דרך שני ארנבים החיים בספארי. הספר מומלץ להורים שילדיהם עברו את הגיל המתאים לספר (בין שש לעשר) הורה שיקרא בו יוכל לאתר בעיות שלא שם לב אליהן במשפחה ולטפל בהן בכוחות עצמו.

שאיפה למצבים אידאלים ביחסים עם ילדים-"כיצד להיות פנוי?"

יחסים הם עניין מאתגר, בין חברים ובני זוג אנו נעים בין רמות עניין שונות ופניות שונה, חלקה הדדית וחלקה משתנה. כל אחד מהשותפים לקרבה מתמודד בדרכו בין אם בהתחשבות או ללא התחשבות עם מצבים שבהם אין לו עניין. 

ביחסים עם ילדים הזכות להיות כפי שאנחנו לא קימת. בין אם המבוגר הוא הורה, מורה או מדריך. המובן  מאליו הוא שילד מתקשה לדחות סיפוקים ותפקיד המבוגר להיות פנוי רוב הזמן כמיטב יכולתו. מובן שעמדה זו כוללת טווח רחב של מידות התפנות וסגנונות התייחסות. 

האם יש סיכוי חיובי שחוסר יכולת להיות פנוי באופן מלא ולבטא את עצמנו המבוגרים כפי שהננו ישפיע לטובה על ילדים?!. מאחר שילדים חשים בזיוף סביר שיכולת של מבוגר לשמור על עצמו, להסביר את חוסר פניותו כאדם בעל צרכים נפרדים, או לנהל דיאלוג שבו היכולת של ילד להיות פנוי לילד או למבוגר אחר מובלטת (לא במצבים שהילד מבקש תשומת לב)  עדיפים על פניות קבוה ולא אמינה.

התנגדות ילדים לדברי הורים

השאלות שהורים הקוראים פוסט זה יכולים לענות עליהם ביחס למשפחתם שלהם 

וארגון כיווני פעולה חדשים לפי הדרך המתאימה בכל משפחה 

קשה לדעת מה מסרבת הילדה שבתמונה לשמוע אך ברור שכל אחד מהוריה נמצא במצב שונה ואינו מחובר לקושי שלה.
המצב מוכר להורים רבים ויתכן שהורי הילדה פיתחו מנגנוני הגנה ממצבים אלו. מובן שמנגנונים לא עוזרים לשיפור התקשורת בין השלושה.
הצורך של הילדה להדגים בשפת גוף את הרגשתה מספר שהוריה לא מתייחסים לההתנגדות שלה לדבריהם והיא מארגנת את מלחמתה במצב בכלים שעומדים לרשותה.

התמודדות הורים עם חשיפת ילדים למדיה ולאלימות שבה

במוחם של הורים בעולם המודרני עולות מחשבות על סכנות מסוגים שונים המצפות לילדיהם, החל מהימצאות בארוע טרור וכלה בהתעללות פיסית ונפשית בבתי ספר.

ברמה הפחות מודעת נמצא עולם שלם של השפעות שאינן מטיבות עם נפשם של ילדים צעירים. הספרות הקלאסית כמו אגדות האחים גרים חשפה ילדים לאלימות אך ללא המחשות ובשליטת ההורים, היום המדיה 

אינה בשליטת ההורים,  ילדים משתמשים בפייסבוק בלי לדעת אם הם מתקשרים עם ילד או בוגר. 

הטלויזיה מציגה אלימות ומרגילה ילדים אליה

.יותר מאשר אדם שחילק בעבר סוכריות לילדות  מבוגר שממתין למצבי "ניצול" יכול להעזר בפייסבוק כגורם בלי שיוכלו לזהותו כמסוכן.

"אל תיגע בזמיר"-דוגמה לדיון על "נראות" וחשיבותה בעולם שבו חסרה מודעות לנראות

נושא הקרוי "נראות" מעסיק הורים לא מעטים. קשה לכוון את המידה שתיתן לילדים ביטחון וחווית ייחודיות בלי לכוון אותם להרגל לא הכרחי, לא דרוש ולא תואם את אישיותם. הספר "אל תיגע בזמיר" מאפשר לקורא הבוגר להתבונן בהעדר חויה כזו אצל ילדים ובתגובות שהעדר זה מעורר בנו הקוראים.

מי שיאהב את הספר יוכל לעודד ילדים לקרוא אותו או להקשיב לקריאתו ולהגיע לדיון בנושא הרגיש

הספר "אל תיגע בזמיר" הוא רומן המתרחש בדרום ארה"ב בתקופה שבה אנשים "שחורים" חיים בנפרד מהלבנים, תקופה שבה מתחילה להתעורר מודעות לגזענות בקרב חלק מהאוכלוסיה הלבנה.

הדמות המרכזית היא ג'ין לואיז פינץ' (סקאוט) ילדה יתומה מאמה שאביה, אטיקוס הוא עורך דין. האב נבחר במסגרת תפקידו להגן על טום רובינסון אדם שחור הנאשם באונס של נערה לבנה.

שקאוט אינה זוכרת את אימה כלל ואינה מודעת לחסר הקיים בחייה. למרות שדמויות שונות משמשות תחליף לדמות האם, יש לקורא בן זמננו המודע לחשיבות הרגשת הנראות אצל ילדים, חויה של הזנחה ביחס לרגשותיה של סקאוט. הקורא עובר בין התבוננות במצב ממקומנו המודרני להבנה שהספר כולל עדות על תקופה. המשרתת הכושית, קליפורניה נותנת לילדה ביטחון מהסוג הפשוט. היא משתפת את סקאוט בעבודות אפייה החביבות על ילדות בגילה ומשוחחת עימה "בגובה העיניים".

מנקודת מבט של העידן המודרני חסרה לסקאוט חווית קרבה רגשית ביחס המבוגרים אליה, מנקודת המבט של העידן שבו היא גדלה סביר להניח שילדים רבים חסרו יחס רגשי מקבל ותומך.

המצב המשפחתי החריג (העדר אם) מוקצן בתנאי העבודה של האב, כעורך דין של המדינה תפקידו כולל הגנה על "שחורים". בעקבות ארוע שמסעיר את שתי הקבוצות מותקפת המשפחה על חריגתה מכללי המוסר המקובלים המפרידים בין שחורים ולבנים. ההתקפה פוגעת בילדים מבחינות נפשיות רגשיות ופיסיות. עד כמה שהקורא יכול להיות מודע לרגשותיו של האב הוא אינו סובל מקשיים אלו. יתכן משום שהוא רואה בהם שליחות.

הדרכת הורים-האם רק פתרון לקשיים הקשורים בהתאמת הילד למסגרת חינוכית?

הדרכת הורים הינה תחום מקצועי חדש יחסית, גבולותיו ברורים כאשר מדריך ההורים פועל במסגרת בית ספר או עירייה ומספר הפגישות שלו עם בני המשפחה מוגדר מראש. מקצת מהמסגרות אף מגדירות מי יכולים להיות המשתתפים בפגישות, כגון הורים בלבד, הורה וילד ואלו חריגות מהמסגרת יכולות להתקיים במקרה הצורך.

הורים שפונים להדרכה באופן פרטי מתקשים לדעת מראש את גבולות מסגרת ההדרכה ולכן חשוב שידעו כי הם יכולים ליצור עם מדריך ההורים הסכם דומה לזה שתואר כאן למעלה. רוב מדריכי ההורים נוטים ליצור הסכם מיוזמתם במפגש הראשון עם ההורה או ההורים או בשיחת הטלפון המקדימה. הורים שפונים באופן פרטי למדריך הורים מעוניינים לרוב בעזרה נקודתית ביחס לבעיה שהם מתקשים להתמודד איתה. פעמים רבות הם מוצאים את עצמם בתהליך ארוך טווח מזה שהוגדר מראש. במצבים שההורים רוצים ליזום את ההסכם ביכולתם להעזר במאמר זה, להחליט כי ההדרכה תהיה במסגרת מספר מפגשים שביכולתם לשלם עבורם, להעלות נושאים שהם רוצים לדון בהם ולהבהיר כי חשוב להם לא לסטות מהם, להבהיר כי אינם מוכנים לדרישה חוזרת של נוכחות שני ההורים במפגש ועוד.

פעמים רבות עולה התנגדות מצד ההורים כאשר המסגרת החינוכית שבה הילד/ה נמצאים מפנה את ההורים להדרכה על רקע קשיי תפקוד של הילד/ה. הורים יכולים לסרב כמובן או לנסות ולבדוק את איכות המפגש בינם לבין מדריך מסוים.

חשוב להבין כי מדריכי הורים יכולים לסייע למשפחה מעבר לעזרה לילד/ה המופנים. לא פעם עולים במפגשים כאלו נושאי המתח בין בני הזוג הנוגעים לילדים, הבנתם היא הזדמנות הפותחת תהליך חדש בין ההורים. מצבים כגון אלו מתרחשים בין השאר כאשר הרקע לקשיי התפקוד של ילדים הם נושאים שאינם מדוברים כגון: חוסר אמון בין בני הזוג, מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי האחריות בין ההורים לילדים, (תפקידים בבית, עזרה בשיעורי בית, אחריות על אחים צעירים ועוד.) קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים.

פנטזיות ואמונות ילדיות מתוך ה"כבש השישה עשר" יונתן גפן

הג'ירף בשיר יכול לראות אוטובוס לפני שהוא יוצר ושמש לפני שהיא זורחת

אשמח לשמוע או לקרוא תגובות של ילדים לשיר או לקטע

יחסי אמון בין הורים לילדים והדרכת הורים

אב לילדים בגילאי 5 ו 12 מעלה בשיחת ייעוץ קושי עם העובדה שילדיו לא שמעו מעולם סרוב לרצונותיהם. הוא מתאר בנוסף לכך ארוע שבו ביתו שיקרה לו הדבר קרה רק פעם אחת וממשיך להשפיע על היחס שלו, "אני פגוע (לא בדיוק, גם כועס זו לא המילה) מחכה להפתעה הבאה ממנה"

שתי בעיות מוכרות עולות בפסקה אחת, "איך ליצור נורמות חדשות?" ו"מדוע ארוע אחד שבו הבת שיקרה משבש את מערכת היחסים עד אבדן אמון?"

כדי ליצור נורמות חדשות ולהרגיש נוח לומר לא אחרי שילדים מצפים באופן קבוע לכן הכרחי שההורה יבין את הציפייה שלו מילדיו לקבל את סמכותו לאחר שלא בנה סמכות. בארוע הייעוץ המובא מהמציאות קשה לפרוש את כל המרכיבים הנובעים מהקושי להיות בקונפליקט עם ילדים, יש אפשרות שהפחד אינו מציאותי והחשש לתגובות קשות מהילדים מוגזם. ההורה הפגוע משקר חד פעמי של ביתו משקף אותה בעיה, העדר הבחנה בין תפקידו כהורה ותפקידה כילדה.

הדרכת הורים בתפקידם כשומרי חוק

הצילום של הנער אינו משום שרק בגיל ההתבגרות אנשים לא תמיד מודעים לקשר הפסול בין שתייה ונהיגה. המודעות בציבור עולה אך קשה מאוד לשמור על כלל הנהג שלא שותה אם הדוגמה של ההורים אינה דוגמה המחמירה עם עצמה.

מתוך דברים שכתבה מלאני קליין ב"כתבים נבחרים" על גיל ההתבגרות

1.       בגיל ההתבגרות יכולתה של האם לאהוב עומדת במבחן. הילדים נוטים להפנות עורף להורים ולחפש אובייקטים אחרים באופן שעלול להכאיב להורים. רגשות אמהיים חזקים  ויכולת הזדהות חזקה עם ילדה יאפשרו לאם לשמר את אהבתה ולעזור ולתמוך במתבגר.

2.       כשהילדים מתבגרים, משתחררים מהקשרים הישנים ובונים חיים חדשים, אהבתה של האם תמצא דרכים אחרות. התפקיד שלה בחייהם אינו גדול אבל היא מרגישה שהיא מעניקה להם בטחון ע"י כך שאהבתה תהיה מוכנה עבורם במקרה ותידרש. האם מזדהה בצורה מלאה עם אמה. 

דברים אלו מציגים את האפשרות שגיל ההתבגרות הוא תהליך ככל תהליך. אמהות אמנם אינן יודעות איך יסתיים המצב שבו ילדיהם מתרחקים ומתנהלים באופן שאינו מקובל עליהן אך אהבתן גוברת על כל מכשול ומאפשרת להן לתמוך למרות שהילד המתבגר נוטה לפעול בניגוד לרצונן.

הדברים נכתבו בתקופה שהתנסויות מסוכנות ובלתי הפיכות לא היו נגישות לבני נוער. הצורך של הורים לדעת מה עושים ילדיהם בשעות הלילה כשאינם בבית נובע ברובו הגדול מהכרות עם השפעות מזיקות ונגישות למתבגר. הצורך לדעת אינו מבטל את כוחה של האהבה. לעתים מתחלפת האהבה בדאגה, בלי שנבחין בכך אנו מעבירים לבני נוער חוסר ביטחון ביכולת השיפוט וההבחנה שלהם וביכולתם לשמור על עצמם. יחס זה עלול להחליש בני נוער, לכן ההבחנה בין דאגה שמרכזה בנו כהורים לבין אהבה יש לה חשיבות רבה.

מי במרכז בהדרכת הורים?! ילדים או הוריהם?

רוב ההורים שואפים להיות במיטבם עם ילדיהם ולהצליח לתת כמה שיותר בכל הרמות. אחד הכשלים הפחות מודעים הם איכות היחסים בין בני הזוג. זו יכולה לעורר מתחים בלתי מודעים אצל הילדים ולגרום להם לרגשות אשם בלי שידעו על מה ולמה.
מאחר שאין איש או אישה שעצם הרצון ליחסים "נכונים" עם בני הזוג מספיק כדי לנטרל התניות, קשיי תפקוד, נטיות אישיותיות ומופעלות, ההבנה שיש צורך לשנות משהו ביחסים בין בני הזוג לטובת הילדים חשובה לכשעצמה.
לא תמיד קל להגיע אליה, מטענים של שנים ממשיכים לעבוד בחושך.
קבלת ההסתכלות שמציע/ה מנחה הורים ומשפחה יכולה לפתוח את הזוית שקשורה באופן ישיר לילד/ה ש"סומנו" כצריכים עזרה. עצם הסימון אינו עוזר לילד בלשון המעטה.

השפעה של שפת גוף של הורים על ילדים ובני נוער

רק הצעה אחת יש לי בעניין זה-אל תשבו כך כשאתם משוחחים עם ילדיכם 

הדרכת הורים-השימוש במכשירים חכמים ועיכוב התפתחות שפתית

כוחו של המסך הקטנטן מוצג כאן בצורתו החיובית, הוא מקשר בין בני הנוער. כשרואים ילדים ובני נוער "מחוברים" לפלפונים לצרכים שונים קשה שלא לחוש שאנו לא יודעים להתמודד עם מה שהמדיה מאתגרת בו את הדור הבא.

על פניו ככל שאנו דוחים את הגיל שבו יהיו לילדינו סמרטפונים ואייפונים כך גדל הסיכוי שנשפיע עליהם מטובה של הספרות שאנו אהבנו כילדים, ספרות שפותחת את המחשבה ומעשירה את השפה.

כשהבת או הבן "יוצאים מהארון"

אנחנו קוראים לזה "יוצאים מהארון" כי זה ביטוי נוח וקל יחסית לביטוי הישיר היא "לסבית" או הוא "הומו" ולפעמים שימוש באנגלית עוזר למרות שלסבית נשמע בדיוק אותו דבר כמו באנגלית.

למה זה קשה לנו? האם זו החריגה מהדרך שרוב האוכלוסיה רגילה אליה או שיש כאן בושה פשוטה שאי אפשר להודות בה.? החברה לכאורה מקבלת את השונות ורק ההורים נשארים מאחור, לעיתים ההורים מבינים שזו לא בחירה וקבלת המצב היא מעשה רציונלי ולא רק חשש מהתרחקות הילד או הילדה.

מתברר שזה נושא להנחיה משפחתית נושא ראוי למחשבה ולהבנת ההתרחקות שלנו ממה שזה מעורר בנו כהורים.

הדרכת הורים בשימוש בספרים

הגבר שבתמונה יכול לשנות את אחד הדימויים הנפוצים על גברים, "גברים מתקשים להתנהל במצב הדורש פעולה בו זמנית"
בין אם הוא אב, דוד או בייביסיטר הוא מצליח לעניין שני ילדים בהפרש גילאים של שנתיים עד כמה שניתן להבין מהתמונה באותו ספר. וזו כשלעצמה יכולת מעניינת.
למפגש כזה של שני ילדים עם ספר אחד בהנחה שהם אחים יש יתרונות רבים, יש כאן חינוך לשיתוף ( שיתוף במרחב כדאי שלכל ילד תהיה ברך אחת של המבוגר ושתימצא דרך להסכים על התוכן המסופר במקרה שבחירת המבוגר לא מספקת)
דרך הדגמה פעלה ולא רק דרך מילים, יש כאן חוויות משותפות ואולי הזדמנות לשלב כוחות ומעמדות.

יחס להדרכת הורים-מה סביר שירגישו הורים לפני שיפנו להדרכת הורים

היכולת לקבל את האפשרות שיש למי מילדינו קושי שראוי לפנות בגינו להדרכת הורים כלומר שלנו יש צורך בהדרכת הורים אינה קלה לרוב ההורים.
הורות נתפסת כיכולת העוברת מאב לבן ומאם לבת למרות שחלק מהקשיים קשורים בטעויות שנעשות על רקע העברה לא מודעת מדור לדור. כולל מצבים שאנשים מודעים בעקבות זכרונות קשים לטעויות שנעשו איתם כילדים ומעוניינים לא לחזור עליהן.
מוטב שהורים יבואו למפגש כזה כשוים בעיני עצמם למדריך ההורים או למדריכה, כלומר ירגישו מוזמנים לקבל ולדחות את ההסתכלות המקצועית, ישקלו להעזר בגורם מקצועי נוסף ויעזרו לעצמם לא לחוש "נזופים" או מודרכים בעל כורחם.

הדרכת הורים-סקירת גישות רווחות בישראל

הדרכת הורים נעשית נחוצה בישראל ככל  שילדים מושפעים מסביבתם לא פחות מאשר מהוריהם, מצב זה מגדיל את הפער בין תרבות ההורים והילדים ומקשה על תקשורת ועל קבלת סמכות ההורים. מקצת מהגישות המוצגות כאן הן גישות טיפוליות ואחרות גישות חברתיות וחינוכית. טווח ההצעות בתחום הדרכת ההורים והטיפול המשפחתי היום בישראל מתחיל משיקום הסמכות ההורית לפי ד"ר חיים עומר דרך גישת איכה, מכון אדלר ואנשים שלמדו במכון אדלר ונתנו לגישה עיבודים שלאחר שנות עבודה נותנים מענים גמישים יותר. גישות הcbt  למיניהן נמצאות במרכז הטווח, הן מתייחסות למצבים המסתירים גבוליות וחוסר איזון רגשי. בקצה השני נמצאות גישות המתמקדות בילד ובאוירה המשפחתית לא פחות מאשר במסגרת ובסמכות. ההגדרות הבאות יכולות לסייע להורים לבחור את הגישה המתאימה להם

מתוך אתר מכון אדלר

אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטיתhttp://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

אדלר מתמקד בציפיות המבוגרים מהתנהגות ילדים במסגרות כולל במשפחה, בהנחה שטווחי התפתחות חברתיים נחקרו כראוי והוגדרו באופן המתאים לכלל. הוא בונה את יכולת השינוי של היחיד כשאינו מתפקד מבחינה מסגרתית על המוטיבציה הכלל אנושית להיות שייך ולמצוא לעצמו מקום חברתי. מתוך המגמה הזו נגזר תפקיד ההורה.

מיכל דליות הרחיבה את גישתו של אדלר לאחר שעבדה שנים במסגרת מכון אדלר וקבוצה מתלמידותיה מציעה היום הדרכת הורים.

לעומת העיבודים השונים של מכון אדלר באים אנשים המאמינים בגישות cbt  שונות ומציגים התנהגויות חריגות שבהן הפרט נפגע מתגובות לא מדויקות של ההורים, בעיקר כאשר מדובר בחרדתיות.

(מכון (cbt

על מה עוברים ההורים הדרכה?

"כדי להסביר את אופי ההדרכה, נביא בפניכם דוגמא למצב בעייתי:

ילד הסובל מחרדה כלשהי ועובר התקף פאניקה עוצמתי. ההורים מנגד, לא בטוחים איך לעזור – חלקם יילחצו ויגיבו גם הם בהיסטריה, חלק מתוך מצוקה יכעסו ויבקרו את הילד על רגש הפחד המועצם, וחלק יעשו הכל, אבל הכל כדי שיירגע הילד ומהר. כל אחת מהתגובות הללו הינה בעייתית, ועלולה להחריף את הבעיה. מדוע?

תגובה כזו שוללת למעשה בלי להתכוון את הלגיטימיות של הילד למצבו. ילד שירגיש כי אין לגיטימציה לרגשות שהוא חווה בעקבות תגובה כועסת או חרדתית של ההורים עצמם – עלול להתחיל לפחד מהרגשות עצמם ומהסיטואציה כולה, ולחוות פחדים וחרדות כפולים ומכופלים. חוויה של רגש פחד כפול שכזה, "פחד מהפחד" – תחריף את המצב ואף עלולה לגרום לסימפטומים נוספים  והפרעות נוספות שלא היו קודם."

https://www.cbtisrael.co.il/family-couples-children-relationship-problems/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בצד האחר של הרצף נמצאות גישות הוליסטיות כמו זו של מכללת רידמן שמתרכזת בהצעת דרכי חשיבה מגוונות על הורות. בהדרכת הורים בגישה הוליסטית ייבחנו מודלים שונים של תפיסה הורית, משמעת מול סמכות, דרכי תקשורת חלופיות, סגנונות הורות ועוד.

"רפואה הוליסטית לילדים מאמינה בשיתוף פעולה של ההורים להעצמת ולהצלחת הטיפול בילד. אי לכך מתן כלים פרקטיים והטמעת ביטחונם העצמי של ההורים ביכולתם לתת מענה הינם  אבני יסוד בגישת הטיפול הם:

סבלנות, כבוד הדדי, תקשורת דיאלוגית, הקשבה, הערכה, שותפות, דוגמא אישית, חשיבה אסטרטגית ועוד הם רק חלק מהכלים הנדרשים על מנת להפוך את ההורים למנהיגים ולהוביל את התא המשפחתי למקום שאליו הם מייחלים. הקורס אף מתאים להורים המעוניינים להגביר את המעורבות ואת והמוטיבציה שלהם להצלחת התהליך הטיפולי.

http://www.reidman.co.il/index.php?dir=site&page=school&op=category&cs=2494&langpage=heb

מכללת הנות שהיא שלוחה של מכללת תלתן הם מסכמים את דרך העבודה שלהם במילים:

מנהלת המכללה לטם אלוש:
"השם הנות נבחר מתוך מחשבה ותפיסה שמי שמגיע אלינו ללמוד, מגיע קודם כל כדי להנות. אנו מאמינים כי החוויה היא חלק נכבד מן התהליך וכדי להיות מטפלים טובים עליכם ראשית להיות נאמנים ולחוות את התהליך בעצמכם. לכן בחרנו ועיצבנו את הקורסים מתוך תפיסה משפחתית, מעגלית, אינטימית ומצומצמת. בכל פעם כשסטודנט מסיים ומתקשה להיפרד מאתנו מתוך הרגשה שהיינו יחד "כמשפחה", אני מרגישה שפעלנו נכון ועל פי הייעוד המקצועי והרגשי שלנו".

http://www.henot.co.il/about_us.html

הדרכת הורים-חשיפה עצמית לא קלה להורה

הדרכת הורים היא עבודה המתמקדת בהורה לצורכי אחד מילדיו. הורים באים לקבל הדרכה כדי לפתור קשיים שמהם סובלים ילדיהם אך לא תמיד הם מוכנים לעבוד על עצמם או להחשף כפי שנדרש לצורך התהליך. חלק מהמפגשים מחייבים הבנה של סגנון היחסים במשפחה, חלק אחר דורש הכרות עם משפחות המוצא של ההורים.

סיפור הילדות של ההורה או ההורים מסייעים למדריך ההורים להבין את הרעיונות המרכזיים המשפיעים על ההורה. הסיפור יכול להסביר סוג של תסכול שממנו סבל ההורה בהיותו ילד ושעליו קשה לו לחזור בעקיפין בראותו את ילדו במצב דומה. הורים מתקשים לעזור לילדם בבעיה שהם עצמם חוו יותר מאשר בבעיה לא מוכרת מקרוב.

פו הדב כדוגמה לקהילה הדומה למשפחה

דמותו של פו הדב עניינה קוראים וצופים במשך כמה דורות. א.א. מילן הצליח לצייר לנו אוסף דמויות שבעזרת היותן בעלי חיים מעוררים את אהדתנו הקבועה. אחד המרכיבים המעניינים בקהילה הזו היא העובדה שעזרה הדדית ותקשורת הם מובנים מאליהם ומחיים את ההתרחשויות. בעלי החיים נמצאים באינטראקציה שעיקרה חברתיות ומערכות יחסים.
למזלם אין מי שמוגדר כהורה או הורים במערכת הזו. מי שנוטה להעלב בקלות או להתלונן על מעמדו מקבל לעתים תמיכה וחיזוק רגשיים מחבריו ולעתים צריך להתמודד לבדו עם תלונותיו. בזה נבדלים גיבורי הסיפור ממשפחה רגילה שבה יש נטייה להתמודד עם עמדות קבועות של בני המשפחה.
ויני פו החל את דרכו בסיפור כחיית פרוה של כריסטוף רובין והמשיך כדמות בסיפור שמספר לו כרוסטוף רובין. בהדרגה הוא נשאר דמות בחיי היער כאשר כריסטוף רובין הדמות האנושית היחידה בסיפור עוזר לו להגיע לדבש שמייצרות דבורי היער. מספר חיות מצטרפות לחיי היער תוך חזרות למצב הסיפורי וליער לסירוגין, כגון: חזרזיר, שפן, החמור הזקן איה, ינשוף, קנגה הקנגורו ותינוקה רו.

שפת גוף של הורה מבטאת הרבה גם בהדרכת הורים

שפת הגוף בתמונה העליונה הנקראת אמהות שונה לחלוטין מהמצולם בתמונה התחתונה הנקראת אבהות.

נסו להתעלם ממספר הילדים שיש לכל אחד מההורים, חשבו על שפת הגוף של כל אחד מהם ומה הוא אומר לכם