התפתחות האדם לפי אריק אריקסון והתאמתה להתפתחות זוגיות

אריק אריקסון חילק את שלבי ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים בהתאמה לגיל, כל שלב מוגדר בהתאם לצורך שיש לילד ולאדם ליישב קונפליקטים. מקורם של הקונפליקטים הוא בצורך לישב פערים בין צרכים ביולוגיים ללחצים חברתיים. שלבי הזוגיות קשורים בשלבי ההתפתחות של אריקסון משום שזוגיות והורות יוצרים התפתחות וגדילה. הקושי לבחון את דבריו ביחס לזוגיות קשורה בכך שזוגיות אינה תואמת גיל, לצורך התאמת שלבי ההתפתחות של אריקסון לשלבים בזוגיות ראוי לבדוק אם הגיל שבו מתמודדים אנשים עם קונפליקטים וקשיים בזוגיות משנה את דרך התמודדותם.

השלבים לפי אריקסון הם:

שלב הינקות בין הלידה לגיל שנה כולל אמון לעומת חשדנות

שלב הילדות המוקדמת בין גיל שנה לגיל שלוש כולל אוטונומיה לעומת בושה

גיל המשחק בין שלוש לשש, יוזמה לעומת אשמה

גיל בית הספר שש עד שתים עשרה, חריצות לעומת רגשי נחיתות

גיל ההתבגרות בין שתים עשרה לשמונה עשרה, זהות לעומת טשטוש זהות או לעומת בלבול תפקידים

שלב הבגרות המוקדמת בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, אינטמיות לעומת בדידות

שלב הבגרות בין שלושים וחמש לחמישים, פוריות לעומת קיפאון

שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש

האם יכולים שלבים בזוגיות להיות מובנים באופן נוסף לפי שלבי ההתפתחות לפי אריקסון?

לפי אריקסון השלב המוגדר אינטמיות לעומת בדידות  מתרחש בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, בגיל זה נמצאים רוב האנשים בתהליכי בחירת בני זוג, במצבי החלטה על נישואים או בניית משפחה ולידות. התמיכה שנותן המידע של אריקסון לכל מי שנמצא בשלב זה היא בכך שהמתח בין שני המצבים האלו בחיים הוא מובנה ונורמלי ואף תואם את טווח הגילים. כלומר הקונפליקט אינו קשור בהכרח בטיב הזוגיות או ביכולת ההחלטה אלא במתח מהותי ותואם גיל. הקונפליקט אינו קשור ביחסים אינטימיים בלבד אלא לקושי להיות בשני המקומות שהאישיות נעה בינהם, חוויות קרבה ואינטמיות וחוויות לבדיות.

שלב הבגרות המתפרש בין שלושים וחמש לחמישים, המוגדר כ"פוריות לעומת קיפאון" ניתן להבנה בכמה רובדי משמעות. למשל פוריות במשפחה, לידת ילדים וגידולם לעומת בחירה בחיים ללא גידול ילדים, בהיבטים מקצועיים המשמעות היא התפתחות מקצועית לעומת עמידה במקום.

השלב הבא בסדר המוגדר אצל אריקסון כ" שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש" יכול להיות מושפע מחיי הנישואים אך אינו קשור בהכרח בטיבם, זאת משום שמצבו של האדם בשלב זה יכול להיות מושפע מגורמים רבים, בהנחה שמדובר בגילאי חמישים ומעלה מבטא השלב שלמות וסיפוק בתחומים מקצועיים כמו גם בתחומי היחסים הבינאישיים מחוץ למשפחה. זהו שלב של חשבון נפש או רצון לבטא ולממש תחומים שלא התאפשרו במסגרת הזוגיות, תחומים שאינם קשורים בהכרח לזוגיות וכו'.

מנקודת המבט המובאת עד כאן התפתחות הזוגיות קשורה בשלושת השלבים האחרונים שמציג אריקסון. קשה להעריך על פי הגדרת השלבים המוקדמים שאריקסון מציג מה השפעתם על יכולתו של היחיד בתחומים הזוגיים.

היחס השונה לחתונה כפי שנראים ההבדלים בצילומים משנות השישים ועד ימינו

תמונת חתונה משנות השישים. בשונה משנות האלפיים כל בני המשפחה בלי הפרדה בין הצדדים שותפים ומשתתפים בצילום

כמה טיפים להתנהלות הורית בימי חופשה

רוב בני הנוער יצאו בימים אלו לחופשה לשמחתם הגדולה, ההורים לא ממש מרוצים מהמצב

יש טיפים ידועים כגון: עזרו להם למצוא עבודה, הם רוצים ולא יודעים איך, שלמו באופן סמלי עבור מטלות בבית כך תשחררו את עצמכם מהעומס הרגיל ותהיו פנויים לבלות עמם.

תנשמו עמוק, הניחו לקולות הטלויזיה בבית, נסו לחפש תכניות שיהיה בהן עניין לכולכם,

נסו לתאם מראש הסעות דרושות ביזמתכם במקום לכבות שרפות,

הגדירו תקציב לתקופת החופשה, זה משחרר ממתח הדדי ומלמד איך להתנהל.

תהליכים משפחתיים והדגמתם בסדרת הטלויזיה "זגורי אמפריה"

הסדרה "זגורי אימפריה" מדגימה  מצבים המתאימים לטיפול משפחתי משום שהיא עוסקת ביחסים מסובכים ובמשפחה המוגדרת "אנמשד" במונחים מקצועיים, כלומר משפחה שכל משתתפיה מעורבים האחד בחיי האחר באופן שעוצר צמיחה אישית. המושג enmeshed הוטבע על ידי מינושין אחד מאבות החשיבה על טיפול משפחתי, מינושין חיבר את המילים

En ו mashed ויצר מילה שפרושה "יצירת מעיכה" או "הכנסה למעיכה"

אחת ההגדרות למשפחה "אנמשד" היא משפחה שבה הילדים לא מצליחים לפתח זהות אינדיבידואלית משום שהם כלואים באופן שבו ההורים תופסים אותם. הילדים ללא קשר לגילם חיים בהתאם לציפיות של ההורים. דבר שמעכב אותם מליצור ציפיות עצמאיות. מצב זה לא מאפשר לילדים מעל גיל עשרים לעזוב את הבית, לחשוב באופן עצמאי, להתפתח או לפעול בלי קבלת הסכמה מאחד ההורים.

ניתוק מהסביבה וממשמעות החיים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל לא מקבלים כמובן מאליו מצבים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד שמחבר אותם לסביבה, כל עוד לא מדובר בסביבה העלולה להזיק.

החשש המרכזי ממצבי ניתוק אינו בשל חוויה שלילית מצטברת למרות שמוטבשזו הייתה הסיבה, החשש הוא מנטיית הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות שעלול להביא להתאבדויות.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מוכנים לעבור יחד עם הילדים את השלבים הצפויים ועבורם חיבור לעניין בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים אחרים אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות ולעתים מחוברים ילדיהם למצבם הכלכלי או הרגשי כך שאין צורך בכך.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו