מצבים שמדריכי הורים ומנחי משפחות יכולים לסייע בהם:

קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים

חוסר אמון בין בני זוג ובין הורים לילדים

מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי אחריות

הכנת ילדים לתהליך גירושים

משבר בין בני זוג על רקע התרחקות, בגידה, קיפאון ביחסים, שינויים בציפיות, לידה,

ברור המתח בין העדפות שונות של בני הזוג בנושאים כגון: שינויים, חברה, תקציב

הגדרת השייכות והמובדלות אל משפחות המוצא כדי לחדד את ההבנה בין בני זוג.

ההסתגלות של המשפחה לצרכים של ילד שונה או משתנה

מצבים שבהם הדפוסים ה"עסקיים" המסדירים את התנהגותם של חברי המשפחה אינם ברורים כגון: אבדן הסמכות ההורית, העדר הגדרת תפקידים,

רגשות טעונים ו"שליליים "של הורה כלפי ילד

התנהגות חריגה של ילד מילדי המשפחה בבית הספר או במסגרת אחרת

העדפה בולטת של אחד הילדים על ידי ההורים

מתחים של הורים עם הוריהם המבוגרים על רקע יחסי הסבים והסבתות עם הנכדים

קשיים של בן משפחה כלשהוא (הורה או ילד ) להתמיד בדרישות מסגרת עבודה או למידה.

מתוך "עיניים", תשובות יועץ המגזין, הפסיכולוג נפתלי ישראלי, לשאלות ילדים ובני נוער

נפתלי ישראל ענה לפנייה של נער שסיפר שהוא מאוהב בנערה בכיתה שלא מגיבה לחיזוריו ותיאר את הקושי שלו במצב החברתי הכרוך בכך משום ש"כולם יודעים"

"כולנו רוצים שיֹאהבו אותנו, וּפְעמים רבּות אנחנו מרגישים עצב, עֶלבּוֹן וְתִסכּוּל כאשר זה לא קורֶה. כאשר אנחנו אוהבים מישהי והיא לא מחזירה לנו אהבה זה קשֶה שִבעָתַיים: מדוע היא לא רוצָה אותי? מה רע בי? ואיך יִיתָכֵן שהיא בחרה דַווקא בְּיֶלד אחֵר? במה הוא טוב ממני? מדוע אותו היא רוצָה, ואותי לא? כל השאלות האֵלֶה מְנַקְרוֹת בְּמוֹחֵנוּ, וגורמות לנו עֶצב עמוק.

לִפעמים, כשלא רוצים בָּנו אנחנו חושבים שאנחנו שָוִוים פחות. אנחנו חוֹשְשים שזִיהוּ בנו משהו רע ולכן לא רוצים אותנו, או שאנחנו לא רְאוּיים כְּלל לאהבה, או שאֵין כְּלל סיכוי שמישהו יֹאהב אותנו. המחשבות וההַרגָשוֹת האֵלֶה יכולות להשפּיע עלינו וְלִגְרום לנו להרגיש שמשהו פָּגוּם אצלנו. חשוּב לא להסכים לקבּל אֶת המחשבות האֵלֶה. הן לא נכונות"

הדרכת הורים בתפקידם כשומרי חוק

הצילום של הנער אינו משום שרק בגיל ההתבגרות אנשים לא תמיד מודעים לקשר הפסול בין שתייה ונהיגה. המודעות בציבור עולה אך קשה מאוד לשמור על כלל הנהג שלא שותה אם הדוגמה של ההורים אינה דוגמה המחמירה עם עצמה.

תפקוד הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז

צרכי מערכת החינוך מגדירה ילדים עם מגוון קשיים תחת הכותרת " קשיי קשב וריכוז", מי שלא מכיר ילדים במצבים מגוונים רואה בעיני רוחו ילד /ה המתקשים לשבת שיעור שלם במקום וזקוקים לתנועתיות רבה.
זו אחת הקבוצות הנכנסות תחת הגדרה זו. קבוצה אחרת זקוקה להשמעת מחשבותיה לאחרים בסדר מסוים ומתקשה לסבול הפרעות, יש תלמידים שמתקשים לארגן לעצמם את המידע וזקוקים לארגון חיצוני ויש שמתקשים לזכור היקף מידע הנהוג  בחטיבת הביניים.
בין אם ילדים אלו מלווים בעבודה פרטנית בבית הספר או עם מורה פרטי ובין אם לא ליווי של הורה או מבוגר זמין אחר בבית (סבתא/סבא, ) יכול לשנות רבות לטובה.
המצב דומה למצב של ילד שלומד ללכת וכדאי לעקוב אחריו לפני שיגיע למדרגות, אם נפילה במדרגות עלולה להזיק לבן שנה ומעלה הרי צבירת חוויות מתסכלות תזיק למי שיש לו מוטיבציה גבוהה והשגיו נמוכים כי הגשת חומרי הלימוד והיקפם אינם ביכולתם.
אין לעניין זה כל קשר ליכולת קוגניטיבית או ליכולת ביטוי. לא לאוצר מילים שיכול להיות ברמה טובה בעל פה אך יישכח במהלך המאמץ לארגן תשובה בכתב ולא ליכולות אחרות.
הצורך במבוגר מלווה בבית הוא אצל מי שאינו יכול להרשות לעצמו מורה פרטי מידי יום וכמה מאיתנו יכולים.
רוב המבוגרים שצלחו ברמה סבירה את מוסדות הלימוד יכולים לעזור בצמצום החומר שנדרש ללמוד, בארגון סדר עדיפויות בזמן, בארגון זמן ועוד.
מי שרוצה ללמוד כיצד לעזור לילדיו יכול להעזר בהדרכת הורים הממוקדת בנושא זה

שינוי חוזה זוגי בעקבות משבר של אחד הילדים-הדרכת הורים

שלבי התפתחות הזוגיות כוללים בין השאר שלב המוגדר משבר מחויבות

אחת ההנחות המוקדמות הקשורות בשלב זה היא שלכל זוג יש חוזה בלתי כתוב שנוצר עם הזמן ודרכו שומרים בני הזוג על הרגשת ביטחון ויוצרים סדר קבוע בהרגליהם. ברוב המקרים בני הזוג מרוצים מחלק מ"סעיפי החוזה" ואינם מרוצים מחלק אחר. לרוב חולקים שני בני הזוג חשש לשנות את החוזה. 

משבר המחויבות הוא שלב הכולל בניית חוזה חדש, הנכונות לחוזה חדש פותחת סוג חדש של הידברות.

בשלב זה יש נטייה לסוגים שונים של אינטימיות בין גברים לנשים. נשים זקוקות לאינטימיות רגשית וגברים לאינטימיות מינית. לפעמים יש התאמה בין בני המינים ביחס לסוג האינטימיות.

משבר של אחד הילדים יכול להיות רקע הכרחי להיווצרות חוזה חדש. מצב מורכב של אחד הילדים במשפחה יכול להיות מובן הן על ידי ההורים והן על ידי המבוגרים כסמן של בעייתיות כללית ביחסים המשפחתיים. הורים נוטים להתעלם מקושי של ילדיהם או להגזים בו. האפשרות ליצור חוזה חדש היא צד חיובי של הקונפליקט בין הורים לילדים ושלב חשוב בהתפתחות המשפחתית.

הדרכת הורים לגבי העדר משמעות, ניתוק מהסביבה ומעשים מסוכנים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל וקשיי המתבגרים מבינים את יתרונם של מצבים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד התורמים לסביבה,

החשש המרכזי ממצבי ניתוק אצל בני נוער קשור בקבוצת נטיות כגון: צורך בריגושים והעדר הבנה מה הם הגבולות הנכונים, נטייה של בני הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות, צורך למצוא פתרונות מהירים למצוקות ומקרי התאבדויות הקשורים לתופעות הגיל.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מכינים בעקיפין את גיל ההתבגרות יחד עם הילדים לדוגמה: חיבור לעניין כמו תנועות נוער, חוגי סיור או יכולות אמנותיות בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים שאינם יכולים לאפשר לילדיהם חוויות אלו מסיבות כלכליות מעודדים ללא כונה את ילדיהם לתמוך בכלכלת המשפחה או למצוא דרכים לעבוד ולהרויח כסף בזמנם הפנוי. למרות שהנטייה הרווחת של זמננו היא להמעיט בחשיבותה של עבודה בגיל ההתבגרות יש לזכור כי זו לרוב תעסוקה חיובית הנותנת משמעות.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו

מצבים שבהם כדאי להעזר בהדרכת הורים

הדרכת הורים נוגעת לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית. 

ציפיות הורים מילדיהם והדרכת הורים

הסיפור פו הדב מתאר תופעות אנושיות פשוטות בין קרובים יותר וקרובים פחות באמצעות דמויות של בעלי חיים.

פו נמצא במרכז ההתרחשויות ותשומת הלב בלי שיעשה דבר לשם כך,

האיפיונים של דמותו הם: תמימות, צורך להיות גיבור ומציל, שילוב של פחד ומשיכה לדבש שלצורך השגתו הוא מוכן להסתכן.
העדר הבחנה במרחב, העדר מודעות לעצמו ולצרכי זולתו.

המושג דובי דב פותה נאמר פעמים רבות על ידי כרויסטופר רובין המייצג את המבט האנושי על הדמויות.

מצב זה מביא אותנו לשאלה: האם את או אתה רוצים שמישהו מילדיכם יהיה כמו פו? אולי לתקופה? עד גיל מסוים...

רכיבה בערום לצורך מחאה-הדרכת הורים

לא צריך לעשות הרבה כדי למחות נגד הורים או נגד סדרי העולם המקובלים. קל יותר לומר לא מאשר מה כן ולכן כאשר בני נוער יוצאים נגד הסדר הקיים בין אם בבית או בחברה המבוגרים מתבלבלים או מנסים להשתיקם.
תארו לעצמכם מה היה קורה לו היו מצטרפים אליהם?

הדרכת הורים-לא רק לאמהות

השם שניתן לתמונות הללו באינטרנט הוא אהבה חופשית. השאלה  הראשונה שעולה היא "למה ניתנה האהבה בהקשריה החברתיים בידי הנשים"? אנו לא זקוקים לתמונות כדי לזכור שיש אין ספור דעות שקשורות לדימוי הזה. הדימוי הוא הבעיה המרכזית בין השאר משום שדימויי הנשים בעיני עצמן מעכבים חשיבה חדשה יותר מדימויי הגברים על נשים.

הורות, משפחה ומיניות-הילכו שלושתם יחדיו?

האישה בתמונה מציגה מצב משוחרר של בהונות הרגליים ויכולת שליטה יפה בהן, (לא כולם יכולים להרחיק את הבהונות אלו מאלו).
החלק העליון של הגוף מעלה שאלה לגבי לבושה ורצונה, חצאית או חלוק משוחרר? כשהיד האחת מפגינה טיפוח של הצפרניים והאחרת ישיבה משוחררת.
לא ברור מה מצבה של הגברת ולכן קל לקשר אותה למצבים שונים, לישיבה על הרצפה כדי לשחק עם ילד, לשלבים של קרבה גופנית, להימצאות על חוף ים.
לכן מעלה הצילום את השאלה איך מתאזן אם מתאזן השינוי ממצב של שניים למצב של שלושה, איך נבנה או יכול להתהוות האיזון במתחים המיניים עם ילדים שצורכים כל רגע פנוי ומבטלים את רוב אפשרויות האינטימיות?

צילומים משפחתיים כייצוג של יחסי משפחה-הדרכת הורים

אני אוהבת את הצילומים הישנים בשחור לבן מכמה סיבות, בעיקר כי המצולמים לא מתבקשים לחייך אן לא ציפו מעצמם לחייך. הביום של התמונות כמו זו שלמעלה מדגים את הנוכחות המשפחתית דרך מבט ישיר אל המצלמה וארגון הקרבה הפיסית בין המצולמים.
מובן שלפנינו משפחה, הבה ליד האם זוכה לחיבוק כי כך אמהות מתנהגות, הבן ליד האב ידיו אסופות, לא ברור אם מרגיש לא נוח או שלא מצא מקום אחר לידיים. יש מתח באחיזת הגוף אצל כולם, האם הילדים מבינים שהם מייצגים את האנושות כולה ולא רק את משפחתם הקטנה?

הפגת מיתוסים בתרבות המשפחתיות בעידן הקדום ובעידן המודרני-הדרכת הורים

הסיפור "הנסיכה על העדשה" שאיור אפשרי למצבה מודגם בתמונה העליונה מוכר לרבים, בעידן המודרני הוא אינו סיפור רווח או מלמד אך עדיין נוכח. המסר מתרכז במבחן ה"נסיכות האמיתית" דרך יכולת ההבחנה שלה בזמן שינה בעדשה. לטעמי בחנו בין השאר את שיווי המשקל שלה הגופני והנפשי. אני לא הייתי נרדמת לרגע בגובה המודגם בתמונה. מובן ש בהעדר רשתות חברתיות לא היו דרכים לבדוק מי האישה האידאלית לבן הנסיך. נחמד לחשוב שהעולם השתנה בכך שהבנות או הנשים הצעירות נמצאות בעמדת בחירה לא פחות חשובה מהנסיך ומשפחתו.
האם שבתמונה הנמוכה יחסית מחייכת כשסביבה ארבעה ילדים. כי בעידן המודרני או בסביבה שבה גדלה מוטב לחייך. קשה להאמין שהיא מחייכת פעמים רבות ביום עם עומס הכרוך בגידול ארבעה ילדים צפופים בהפרשי הגיל בינהם כפי שהם נראים בתמונה.
לא רק את מיתוס השמחה שבאמהות אני רוצה להפיג אלא את בלעדיות התפקיד שיש לאמהות בסיטואציות מסוימות.
בשני המקרים מה היינו עושות בלי סבתות או סבתות פוטנציאליות