ילדים עם קשיים לימודיים על רקע בעיות שונות

הצלחה בלימודים והצטיינות יכולה לחזק את הביטחון העצמי של כל ילד
אלא שלא לכל ילד יש עניין בכל התחומים במערכת הלימודים, לא כל ילד יכול לחיות בהרגשה טובה עם עצמו כאשר באחד מתחומי הלימוד שלו או בשלושה מהם יש לו ציונים נמוכים.

ולעומת זאת בעולם האמנות או העשייה החברתית הוא מרגיש מאוזן וטוב ומצליח

השאלה- האם ניתן לא לדחוף את ילדינו להצטיין בלימודים?!! אינה תאורטית, לחלק מהילדים הציפייה הקבועה הזו היא מכשלה בפני עצמה.
השינוי הנדרש אצל הורים המבינים את מצבו הייחודי של ילדם הוא עמוק, אישי ובלתי משווה, לא לעצמם, לא להשגים שהיו או יש לילד אחר שלהם או להשגיו של הבן או הבת שמגלים התנגדות לבית הספר לאחר ששנה או שנתיים קודם לכן הרגישו בו נוח.

"אני חושבת שללא ספק אצליח" אמרה בילבי, מי לא רוצה לגדל ילדים שמאמינים בעצמם?!

בילבי אינה דמות מעולם המציאות, איש מאיתנו לא יאפשר לילדיו בהיותו בדעה צלולה לחיות כמוה, אבל יש מצבים שאפילו מבחינה חוקית איננו יכולים להשפיע על מעשים שלא מתאימים להבנתנו ביחס לבוגר בשנות העשרים שעבורנו נשאר ילד,

בילבי מייצגת עבורי את האומץ להתנסות, אומץ שיש לו חשיבות גם במסגרות מכובדות ואליו קשה לחנך אלא אם כן ההורים הם דוגמה חיה למצבי התנסות כאלו.

הבחירות ה"חריגות" קשורות לעתים לאוירה שבה צמחו ילדינו או ל "טיפוס האישיות", ההורים  במצבים כאלו "אינם אשמים", אותה נטייה משונה להאשים את עצמנו בכל הזדמנות שנראית ככישלון גם היא לא משפרת את ייחודם של ילדינו, ועלולה להשפיע לרעה (אפילו אם הדברים לא מדוברים) על היחסים בינינו ואולי גם על כיווני ההתפתחות שלהם, אלו שאנו כהורים חוששים מהם.

העברה בינדורית של סגנון הורות והבעיות שהיא מעוררת

בספרות המקצועית בתחום הדרכת הורים מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות, שמתבטאים במאפייני הסמכות שהורים מפעילים כלפי בני נוער - סגנון הורות סמכותי ,(authoritative) סגנון הורות שתלטני ,(authoritarian) סגנון הורות מתירני (permissive) וסגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting):

כל אחד מסגנונות אלו אינו מתוך בחירה אלא בעקבות העברה בינדורית שהורה חווה כילד והוא מעביר בתפקידיו כהורה לדור הבא. או בעקבות נתונים כלכליים ורגשיים שגם הם לא תמיד עקב בחירה.

הכרות של הורה עם ילדותו שלו ויכולת להיות ישר עם עצמו בנושא וכן עם בני משפחה אחרים תקל עליו להבין מדוע לעתים חלק מתגובותיו אינן מתוך בחירה. במצב כזה יכולה להתפתח מודעות גבוהה לעמדות שקל יחסית לשנות, מובן שבכל אחד מהסגנונות ניתן לשלב רגשות אוהבים המאזנים את החויה של הילד. ילדים ובני נוער רגישים במיוחד להוריהם, הורה שחושש שכבודו במשפחה יתערער אם ישנה את עמדותיו יופתע לטובה ויהנה מרמת קרבה חדשה לילדיו.

איך ניתן לקשר בין הצילום ההיסטורי של דגל הדיו להדרכת הורים?

אבי ז"ל מצולם בצילום ההיסטורי הזה, דגל הדיו, דגל ישראל שאולתר בהעדר דגל מוכן מוצב באילת. בסיומו של מבצע "עובדה". זאת לאחר ששתי חטיבות פלמ"ח יצאו ב1948 בשני צירים נפרדים כדי לכבוש את אילת והגיעו אליה ללא קרב.
זה היה בסיום מלחמת השחרור.
אבי היה סייר, לא לוחם, הוא מצא דרכים לעקוף את הצבא המצרי שבודד את יישובי הנגב, בזכות הדרכים שהוא וחבריו מצאו הגיעו לנגב מזון ונשק.
אבי היה גיבור, לא רק במלחמת השחרור, גם בסיפור חייו. למזלי הגבורה לא השאירה בו סימנים מזיקים לילדיו.
עבור רוב הילדים ההורים הם סוג של גיבורים, זאת למרות עולם המסכים שמציע גיבורים בשפע.
כל מה שהורה צריך לעשות כדי להיות גיבור הוא לא לאכזב, להימנע מהבטחות שלא תמיד יוכל לקיים, לשים לב לביטויים שמקובלים בבית ולא מקובלים בגן או בבית הספר, להיות קשוב לפחדים של ילדו ולא לבטלם, לאפשר מרחב תנועה בטוח.
זה נשמע מעט אבל זה הרבה

שאיפה למצבים אידאלים ביחסים עם ילדים-"כיצד להיות פנוי?"

יחסים הם עניין מאתגר, בין חברים ובני זוג אנו נעים בין רמות עניין שונות ופניות שונה, חלקה הדדית וחלקה משתנה. כל אחד מהשותפים לקרבה מתמודד בדרכו בין אם בהתחשבות או ללא התחשבות עם מצבים שבהם אין לו עניין. 

ביחסים עם ילדים הזכות להיות כפי שאנחנו לא קימת. בין אם המבוגר הוא הורה, מורה או מדריך. המובן  מאליו הוא שילד מתקשה לדחות סיפוקים ותפקיד המבוגר להיות פנוי רוב הזמן כמיטב יכולתו. מובן שעמדה זו כוללת טווח רחב של מידות התפנות וסגנונות התייחסות. 

האם יש סיכוי חיובי שחוסר יכולת להיות פנוי באופן מלא ולבטא את עצמנו המבוגרים כפי שהננו ישפיע לטובה על ילדים?!. מאחר שילדים חשים בזיוף סביר שיכולת של מבוגר לשמור על עצמו, להסביר את חוסר פניותו כאדם בעל צרכים נפרדים, או לנהל דיאלוג שבו היכולת של ילד להיות פנוי לילד או למבוגר אחר מובלטת (לא במצבים שהילד מבקש תשומת לב)  עדיפים על פניות קבוה ולא אמינה.

השפעות סיפור החיים של ההורה על חוויות הילד

הזיכרונות, ההתנסויות והחוויות שאנו צוברים במהלך חיינו מעצבים את זהותנו ואת דמותנו המקצועית ויוצרים את "סיפור החיים" שלנו ואת "סיפור ההורות" שלנו. רוב האנשים המתעניינים בבלוג זה מגדלים או גידלו את ילדיהם באופן שונה מהוריהם, זאת בעיקר משום שהיו מודעים לכאב שספגו מאלו שרצו להיטיב איתם יותר מכל. אך האם החלטה כמו "לא לחזור על הטעויות של הורי" מספיקה כדי לא להעביר מסרים מסובכים או מכאיבים אחרים.

חלוקה גסה של אנשים שבחרו לעסוק בסיפורי החיים שלהם לקבוצות יכולה להצביע על שתי קבוצות: אלו שמנסים לחקור את ילדותם דרך סיפור החיים ללא עדויות מסייעות בלי לראות בעבר את מעצב ההווה. הקבוצה האחרת: אלו שמודעים לאפשרות שסוגיות חינוכיות קשות המוכרות כיום גם בסביבות נורמטיביות, כגון אלימות, התמכרויות, חרדה, דיכאון לא פסחו גם עליהם אך נתפסו באופן שונה עקב שונות של נורמות. עבורם חקירת העבר תופסת חשיבות רבה ונעשית לעתים דרך הבנת ההווה וחשיבה לאחור.

המביטים אל העבר ללא חיפוש הקשרים להווה מתעניינים יותר במקומם בחברה, בתרומתם לסביבה, במשפחה שהקימו, בהשגים שונים.

המביטים אל העבר תוך חיפוש השפעתו על ההווה מתרכזים יותר בנושאים פסיכולוגיסטים, סיפורם אינו בהכרח חלק מסיפורה של חברה והסיפור יכול להיות מוצג מזויות שונות שהאחת משלימה את חברתה ולא בהכרח סותרת אותה.

ייעוץ, הדרכת הורים טיפול או תראפיה-לא ההגדרה היא העיקר

   תראפיה הינה התערבות של אדם מהחוץ במערכת תקשורת מובנת היטב, אשר הסימפטומים המופיעים בה הינה דרך התנהגות המותאמת לדפוס ההתנהגות של האנשים האחרים במערכת. תהיה הגדרת הבעיה פוביה, דיכאון, הפרעת אופי,התפרקות ממתחים, או כל דבר אחר, התקשורת מתפקדת במסגרת המערכת. פעולת ההתערבות, בין שהיא קרויה "טיפול אישי" ובין שהטרפיסט יפגיש לראיון את האנשים המקורבים למטופל ויכנה זאת "טיפול משפחתי", תהיה בכל מקרה התערבות במערכת המשפחה.

  התהליך הטיפולי עשוי להתבטא בעזרה לאנשים להחליף את המטאפורות שבהן הם משתמשים, במטאפורות מתאימות יותר, או שאפשר לחסום כליל את המטאפורות , כדי שהם ייאלצו לפתח אחרות. כאשר תראפיה מועילה, כל המערכת שבה חי האדם עוברת שינוי, אשר פותח לפני כל אחד מהמעורבים דרכי תקשורת תקינה יותר.

                                          ( ג' היילי, בעיות במשפחה, עמ' 87 )

איזה מהרגשות הכתובים ברשימה שולט בכם זמן ממושך? איזה מהם מופיע כשאתם עם ילדיכם?

עצב:  צער, יאוש, דיכאון, חוסר תקוה, פסימיות, דחייה,

כעס: תסכול, רוגז, מצוקה, זעם, אלימות

רגשות שמחה: אהבה אופטימיות, שלווה, אופוריה, שביעות רצון

רגשות בהלה: חרדה, עצבנות, מתח , אי שקט, פחדים, הימנעות,

רגשות אשם: בושה, אי נוחות, מוטרדות

סמכות הורים ואפשרויות לשנותה בגיל ההתבגרות

אחד הנושאים שחוזרים ועולים ישירות ובעקיפין בהדרכת הורים הוא " סמכות הורים.  הנושא בולט במיוחד בגיל ההתבגרות, בתקופתנו מתחיל לעתים גיל ההתבגרות בגיל עשר ולא ארבע עשרה כמקובל בעבר. הטווח הולך ומתרחב ובעיית הסמכות נדרשת עקב ריבוי הגירויים.

כמה הגדרות מקובלות לכותרת זו: "היכולת להנחיל כללים ונורמות עבור הילדים", "היכולת למנוע מילדים לעשות מעשים שעלולים לפגוע בהם". ובמבט חיובי-" הורה כדמות מכוננת שהמפגש איתה משפיעה לטובה על הילד"

כמו נושאים רבים אחרים גם כאן המחשבה על טווח התנהגויות ושונות במידת הסמכות מקלה על הבנת התופעה.

 חשוב לזכור כי הפרעות התנהגות, אלימות ודימוי עצמי נמוך שגורם לעתים להתנהגויות חריגות אינן רק תוצאה של סגנון החינוך, פעמים רבות יש למרכיבים שונים כגון: אישיות הילדים, מיקומם בסדר הלידה במשפחה, תקופה קשה חברתית או לימודית, קשיי קשב וריכוז, השפעה על יכולתו של הילד להכיל סמכות, נושא שכשלעצמו קשה להערכה  ויחד עם זאת ראוי שיהיה מרכזי בהחלטת ההורים כיצד לנהוג.

מובן שהמצב המועדף עבור ילדים ובני נוער הוא הורה שיכול לשנות את הדרישות שלו תוך כדי התחשבות במצב של הילד בזמן נתון.

אם ההורים מגדירים לעצמם רצף של דרישות מעצמם ומהילדים מתוך גישה חינוכית ברורה  ביכולתם לשנות רצף זה במצבי משבר מתמשך ביתר קלות בהשואה להורים שלא חשבו מראש על גישתם לחינוך. שינויים כאלו דורשים דיון במשפחה בתקופה פנויה ממתחים ולחצים בנושא הסמכות. ילדים שמבינים שכל אחד מבני המשפחה זקוק לתנאים שונים, לדרישות אחרות מההורים ולעזרה אחרת יוכלו להבין שסמכות הורית היא רצף ולא רק רשות ואיסור. אלו תנאים אידאליים ולא בכל המשפחות דרושה שיחה כדי לקדם

בספרות מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות, שבאים לידי ביטוי במאפייני הסמכות שהם מפעילים כלפי המתבגרים - סגנון הורות סמכותי ,(authoritative) סגנון הורות שתלטני ,(authoritarian) סגנון הורות מתירני (permissive) וסגנון הורות דוחה ומזניח (rejecting-neglecting):

כל אחד מסגנונות אלו אינו מתוך בחירה אלא בעקבות העברה בינדורית של הורה לדור הבא. או בעקבות נתונים כלכליים ורגשיים שגם הם לא תמיד עקב בחירה.

הכרות של הורה עם ילדותו שלו תקל עליו להבין מדוע לעתים עניינים מסוימים אינם ניתנים לשינוי בעמדותיו, זאת למרות שמנגד נמצאת הדילמה אם לא הגיע הזמן לשנות חלק מהכללים.

מצבים שבהם כדאי להעזר בהדרכת הורים

הדרכת הורים נוגעת לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית. 

ציפיות הורים מילדיהם והדרכת הורים

הסיפור פו הדב מתאר תופעות אנושיות פשוטות בין קרובים יותר וקרובים פחות באמצעות דמויות של בעלי חיים.

פו נמצא במרכז ההתרחשויות ותשומת הלב בלי שיעשה דבר לשם כך,

האיפיונים של דמותו הם: תמימות, צורך להיות גיבור ומציל, שילוב של פחד ומשיכה לדבש שלצורך השגתו הוא מוכן להסתכן.
העדר הבחנה במרחב, העדר מודעות לעצמו ולצרכי זולתו.

המושג דובי דב פותה נאמר פעמים רבות על ידי כרויסטופר רובין המייצג את המבט האנושי על הדמויות.

מצב זה מביא אותנו לשאלה: האם את או אתה רוצים שמישהו מילדיכם יהיה כמו פו? אולי לתקופה? עד גיל מסוים...

"נסיכות"-מושג שמגדיר סגנון יחסים בין אמהות ובנות, נושא חשוב להדרכת הורים

התמונה מעלה שאלות הקשורות למושג "נסיכות" ולא לתואר.

אמהות לא מעטות מגדלות את בנותיהן באופן שהן היו רוצות לגדול בו ולא יכלו, נתינה רגשית וחומרית ללא גבול היא אפיות דומה למושג הנסיכות.  הדבר דורש מחיר רב מדי מהאמהות ומעורר הצטברות רגשות מסובכים.
מוטב לעצור באמצע הדרך ולשנות מסלול מאשר לחכות שתגענה לגיל 18 ותעזובנה את הבית.

רוב מערכות היחסים בין אמהות לבנות בישראל נמשכות עד זקנה ושיבה לטוב ולרע. מי שמזהה שהמסלול פחות פשוט ממה שחשבה יכולה להשקיע במחשבה על שינויו ולהעזר בהדרכת הורים לשם ארגון מחודש של הציפיות ההדדיות

סגנונות הכרות ושינויי הזמן

מודעת שידוכים שפרסמה חברתי לפני כשלושים שנים בסיאטל שבארה"ב,

רק מי שיש לו ביטחון עצמי והכרת ערך עצמו יכול לפרסם מודעה כזו, הזוג חי באושר מזה שלושים שנים והמודעה ממוסגרת בביתם ומשם הצילום.

מובן שהיום קשה למצוא מודעות כאלו, עוד פן בהשתלטות האינטרנט על חיינו 

מילדות להורות-מסע להבנת המובן מאליו של ההורה

טיפולים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים שונים מעוררים אצל רבים זכרונות ומידע מעברם כילדים. העיסוק בתכנים הקשורים בילדות יכול להיות כר נרחב להבנות חשובות ויישומיות וגם סוג של התבוססות בבוץ. לעתים התפקוד כהורה משנה את זוית המבט של מי שמתבונן על עברו כילד או מי שנוטה לעסוק באשמתם של הוריו, סביבתו ותנאי לידתו טרם היה להורה. התפקוד ההורי מעלה זכרונות מגוונים. מקצתם מגדיר את סגנון ההורות ומקצתם מעורר דילמות. לעתים מבין ההורה המתבונן  את דגם ההורות שהופנם בו כילד וכיצד יכול דגם זה לקבע את סגנון ההורות שלו עצמו. פרוק הדגמים האלו משמש למבט חדש על סגנון ההורות ולגיוון ושינוי סגנון ההורות המוטבע באדם.

רק בשביל עצמנו-ליווי זוגי

האם ניתן להחליט מתוך הבנה להניח לעבר ולא לתת לו לקבוע את העתיד?

השאלה הזו והבדיקה של נוכחותה לגבינו מובנות ביתר חדות כשעולים רגשות שליליים.

כלב של שכנים מפריע לי וזה מרגיז יותר בגלל הכלב הקודם שהיה להם. ודאי וודאי שבן זוג

או ילד שמוציא אותי מאיזון יפעיל רגשות שהחלו לפעול בעבר.

קל להציע וקשה לבצע, ההבנה שאנו סובלים יותר בגלל משאות העבר יכולה לשחרר

מהמשך נשיאתם. לא כדי להיות טובים יותר, רק בשביל עצמנו.

יום נישואים וחגיגות-למי ולמה

אני לא אוהבת לחגוג יום נישואים עם אחרים, רק עם בן זוגי, לכן התמונה הזו כל כך מדברת אלי למרות שהכוונה אחרת.

תקשורת עם בני נוער

בני נוער אינם ממהרים לשתף את הוריהם או מבוגרים אחרים בעולמם הפנימי. שאלות שמפנים מבוגרים רק משבללות אותם ורצון להבין מובן לעתים מתוך ציניות. אין נוסחת פלא למצב הזה, רק תשומת לב עקיפה יכולה ליצור אמון.

סיפור שמשון וביטויי קשיים בזוגיות

כשהסביר שמשון להוריו מדוע חשוב לו לשאת אישה מבנות פלישתים אמר לאביו-"אותה קח לי כי היא ישרה בעיני" הוא ראה בעיניה משהו שלא חש קודם לכן ביחס לנשים שפגש. תשובת ההורים-"האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלישתים הערלים" בראשית מט, טז. דומה לתגובת הורים מודרנים בימינו המצפים שבנם יהיה כמו כולם. למרות התנגדות ההורים יוצא שמשון למסע הנישואים שלו מלווה באביו. יתכן שהבנת הוריו ביחס לתפקיד המיוחד של שמשון בעולם עוזרת להם לקבל את דרכו.

אלא שהארוע מן התנ"ך דומה לארועים בני זמננו. והשאלה היחידה שניתן לדון בה היא האם יכולים הורים למתן את התערבותם מתוך הבנה שזו התרומה החיובית היחידה שביכולתם לתרום לזוגיות חדשה.

מסרים בסיפורים

התפקוד כהורה משנה את זוית המבט על העבר והילדות. אנשים שנטו לעסוק בהאשמת הוריהם, בסיפורי ילדות ונערות מנקודת מבט מקופחת משנים לא פעם את נקודת המבט כאשר הם עצמם נעשים הורים. תכנים מן הילדות וההתבגרות המתארגנים לסיפורים יכולים להיות כלי תקשורתי בין אדם למחשבתו או בינו לבין ילדיו. סיפורים מהילדות בין אם הם מובאים כפשוטם או בשינוי קל מעבירים מסרים לילדים בדרך נעימה. נוסף לכך הם מסייעים להורה להגדיר את סגנון ההורות שלו ולהבין דילמות. לעתים מגלה המתבונן דרך כתיבתו או סיפורו כי דגם ההורות שהופנם בו כילד מקבע את סגנון ההורות שלו עצמו בלי שישים לב לכך. 

הנושאים המתאימים לליווי משפחתי

המצבים שבהם יש צורך בליווי הורים ואין צורך בטיפול משפחתי הם: קונפליקטים של ההורים עם מוסדות החינוך, קשיי התאקלמות של ילדים במסגרות לימודיות וחינוכיות, צורך בתשומת לב מיוחדת לאחד הילדים במשפחה בבית ובחוץ, הבדלים בין עקרונות חינוכיים בין שני ההורים המביאים למחלוקות רבות. קשיי התארגנות של אחד ההורים הקשורים בהעדר תמיכה של ההורה האחר או בהתערבות גורמים מהמשפחה המורחבת. ריבוי משימות עקב משבר או קשיים תקופתיים הקשורים ממחלות או בעיות במשפחה המורחבת.

מובן שאלו רק דוגמאות וניתן להרחיב את הרשימה. כמו כן מומלץ להרחיב את המצבים המתוארים כאן למצבים אישיים.