רצונות שכיחים של ילדים מהוריהם, כאלו שהדרכת הורים יכולה לעזור לגביהם וכאלו שלא

 

הפרדה בין נושאים שהדרכת הורים תעזור לגביהם לכאלה שלא היא בידי הקורא ולכן חסרות המלצות

הודאה מילולית בטעויות שהורים עשו וקשורות לילדים והילדים בלי קשר לגילם מצביעים עליהן להורים- מקצת מההורים נוטה לא להגיב אחרים להכחיש, הורים שמסכימים או מבינים מתקשים לדבר על הנושא בלי לקחת לעצמם מרחב זמן לחשוב, לכן הורה שיצהיר שהוא חושב שיש אמת בעניין שילדו העלה אך הוא רוצה לחשוב על כך ולדבר בעוד זמן מסוים יכול להרגיש נוח עם עצמו במצבים שהוא מרגיש מואשם ובו זמנית לתת לילדיו התיחסות מספקת.

שיחות על חלק מההחלטות הקשורות בחיי הילדים ושיתופם בהחלטה-יש החלטות קלות כמו חוגים ובחירת בייביסיטר ויש קשות כמו אלו שמתרחשות בתהליך גירושין או מעבר למקום מגורים שמרחיק ילדים מכל המוכר להם. ההרגשה שנעשה שיתוף והסבר עד כמה ניתן לשתף בהחלטות הקשות יכולים לרכך את הקושי.

לדעת על ארועים שהורים מסתירים מתוך הגנת יתר, בין אם אלו ארועים צפויים או ארועים שהתרחשו, קשה לאנשים לדעת מתי המוטיבציה שלהם להסתיר כדי להגן נוגעת כולה לילדים או שחלקה אליהם עצמם. מרוץ החיים לא מפנה זמן לדברים שאינם מפתיעים בתחום היחסים. הנטייה להסתיר או לשתף היא גם נטייה אישית וקשה למי שמשתף בקלות להבין את האחר, אבל במקרים רבים ילדים מבינים דרך חושים רגשיים שיש סודות בבית ואלו מפחידים אותם יותר מידיעה.

תקציב אישי כולל סכומי כסף שוליים כדי לחוש עצמאות-עניין שיכול להיות טכני ויכול לבטא אמון.