ביטויי אהבה והקשריה החברתיים במשפחה ובהורות

בעבר היה מקובל שהיזמה לתחילת יחסים זוגיים היא בידי הגבר, יכולתה של האישה היתה ביופיה ובכישוריה התקשורתיים. חלק מסממני האהבה תלויה בידי הנשים. בהקשריה החברתיים מצופה מהנשים לבטא אהבה לילדים בגלוי, לשים לב לבריאותם, לתקשר עם המוסדות והחברים. הדברים השתנו חלקית ועדיין יש דעות שנותרו בתוקף. דעות אלו נראות ביתר בהירות בשלב העברת הזוגיות למצב המשפחתי,  ללידת ילדים לארגון הקן. עדיין יכולת הגברים לפרנס עולה על זו של הנשים ויכולת הנשים להכיל את הצרכים הרגשיים של הילדים עולה על זו של הגברים.

הדעות שקשורות לדימויים כאלו גורמות לכך שמצבי מצוקה משפחתיים מסוגים שונים מתנהלים פחות טוב כשנשים אינן חזקות ביכולתן להכיל כפי שמצופה מהן. חלק מהמצבים אפשריים יותר להכלה בשניים ובעזרת המשפחה המורחבת, זו האחרונה מתקשה לעתים לסייע כשאב המשפחה אינו מעורב. הדימוי הוא אחת הבעיות המרכזיות, בין השאר משום שדימויים באשר הם מעכבים חשיבה חדשה, השפעת הדימוי של נשים אודות עצמן עלולה לעכב שינוי יותר מדימויי הגברים על נשים. לא מעטות הנשים שמעדיפות לנהל לבדן סיטואציות משפחתיות וחשות שמעורבות הגבר מחלישה אותן.

הכרויות חדשות בין בני אדם. התנהלות בני האדם וזו של בעלי חיים-כר נרחב לחשיבה חדשה

טוענים שאריות ים נעזרים בשפמים שלהם כדי לחוש את הכיוון המתאים להם בהתנהגות במים. בתמונה נראה ששפמים אלו מסייעים להם לחוש את חבריהם, קשה לדעת מהצילום אם מדובר בשתי נקבות או בזכר ונקבה.
הצילום מספר על דרכי הכרות או התקרבות, בני האדם נעזרים לרוב יותר במילים ופחות בחושים. בהכרויות חדשות מקצת מהאנשים מקשיבים לסימנים חיצוניים כמו מראה, ריח ושפת גוף.
מובן שקשה לצפות מראש מה משפיע עלינו במערכת יחסים יותר, הצדדים החושיים או הצדדים הקוגניטיביים. הדבר נכון במיוחד בין אנשים צעירים שלא צברו התנסויות ממושכות.

הצילום של אריות ים נחים יחד על רפסודות מספר על תהליך שבו השתלטו אריות ים על רציף מסוים בחוף בסאן פרנסיסקו, לאחר שהרציף קרס בנו אנשי החוף רפסודות כפיתרון לצורך של אריות ים לנוח בקבוצות.
התמונה שולבה בפוסט זה משום שהיא יכולה לייצג צורך של נשים, (בצפיפות אחרת משל אריות הים), שלא בא לידי ביטוי מסיבות תרבותיות.

יכולות נשיות וגבריות כרקע לקונפליקטים בין בני זוג

אני גבר אמר לי איש מקצוע מהתחום הפרא רפואי בזמן ראיון, לאחר שעצרתי את דיבורי בזמן שהקליד נתונים, אבל אני מסוגל לבצע כמה פעולות בו זמנית.

דבריו החזירו אותי לימים שנדרשנו כזוג הורים להתפנות בו זמנית לשלוש בנות ולארגן במקביל את שאר סדרי הבית, עבר זמן עד שהבנתי שעשייה בו זמנית כפי שאני רגילה לפעול אינה דבר מובן מאליו. ככל שגברה התעניינותי בתופעה ראיתי שמעט גברים יכולים

להגיב בו זמנית ואילו אצל נשים זהו מצב קבוע, במחשבה ובפעולה.

אם העניין מעסיק אתכם ומעורר קונפליקטים בזוגיות אתם מוזמנים להגיב בבלוג זה

הדרכת הורים-לא רק לאמהות

השם שניתן לתמונות הללו באינטרנט הוא אהבה חופשית. השאלה  הראשונה שעולה היא "למה ניתנה האהבה בהקשריה החברתיים בידי הנשים"? אנו לא זקוקים לתמונות כדי לזכור שיש אין ספור דעות שקשורות לדימוי הזה. הדימוי הוא הבעיה המרכזית בין השאר משום שדימויי הנשים בעיני עצמן מעכבים חשיבה חדשה יותר מדימויי הגברים על נשים.

תמונות המיצגות רגשות ומיתוסים שראוי לבדוק בהדרכת הורים

למרות שילדינו גדלים בעולם פתוח וחופשי יחסית לעולם שאנו גדלנו בו רעיונות ומיתוסים לא מעטים ממשיכים לפעול במחשבתם ובחייהם מבלי שיהיו מודעים להם. אחד מהם הוא המיתוס שהאהבה נמצאת אצל הנשים, ליתר דיוק המיניות נמצאת אצל נשים. אחת ההוכחות לתפיסה הזו היא תמונות העוסקות ברגשות. כמה פעמים ראיתם תמונה של גבר המייצגת אהבה או מעוררת מחשבות על אהבה? 

נשים בראש המשפחה?! נושא להדרכה הורית

מהויות נשיות ועיסוק בנשיות, מגדר, הורות, טיפולי גוף ונפש תופסים מקום בחייהן של נשים יותר מאשר בחייהם של גברים.

מוטב שהגברים יענו לעצמם על השאלה החבויה בזאת

מה אנחנו זוכרים ומה אנו מתקשים לזכור במערכת יחסים זוגית

רובנו זוכרים את הארועים הבאים: חתונה, הולדת הילדים, קונפליקטים בין האישה לאם הבעל, מצבים שנפגענו במיוחד, מצבים שהרגשנו לבד במערכה (בעיקר אחרי לידות).

רובנו מתקשים לזכור או לא מסכימים בעניין: זמנים שמאבקי הכוח גברו על הרגשות הטובים, הכחשה של המתח בין היותי אדם לעצמי לבין היותי חלק ממשפחה חדשה.

נשים זוכרות יותר מגברים ולכן הגה ד"ר יורם יובל את הכותרת המדויקת "מדוע נשים לא שוכחות וגברים לא זוכרים"

גירושין מתוך הבנה יכולים להפחית את הטראומה לילדים

דעות קדומות על נשים החיות לבדן הן כרווקות והן כגרושות ממשיכות להשפיע בחושך בצורות שונות כאשר זוגות נמצאים במשבר, גירושים הם עדיין "לא כבוד גדול" למרות העלייה הגוברת במספר מקרי הגרושים בארץ ובעולם. ככל שעולה מספר הנשים המשכילות כך עולה מספר הנשים החיות לבדן הן כרוקות והן כגרושות. נשים משכילות הן עצמאיות יותר כלכלית ופחות זקוקות לגברים כמפרנסים. במקביל יש מודעות ליכולות רגשיות של גברים ועולה הביקורת החברתית על גבר שאינו שותף מלא בגידול הילדים או שאינו מתענין ביכולותיו הרגשיות כבן זוג.

אחת הסיבות ליחס הביקורתי הסמוי כלפי החלטה להתגרש היא ההנחה הסמויה כי לגירושין יכולה להיות השפעה מזיקה על המצב הרגשי של הילדים. מובן כי דבר זה הוא נכון כאשר הילדים נמצאים באי ודאות כלפי השפעת תהליך הגירושין עליהם, ילדים שחשופים למאבק קשה בין הוריהם עוברים טלטלה רגשית וחווית חוסר אמון במבוגר במיוחד כאשר אינם מבינים את הסיבות לגירושין, יחד עם זאת חשיפת הילדים לסיבות לגירושין לא יכולה להועיל להם. וודאי שלא יבססו ביטחון בהוריהם אם יהיו חשופים לצורך להזדהות עם אחד מההורים.

משתמע מדברים אלו שגרושים שנעשים בהסכמה ומתוך מחשבה על טובת הילדים יכולים להזיק לילדים פחות, קשה לשלוט בתהליך זה, אנשים מגיעים להחלטה להתגרש עם רגשות חיוביים זה כלפי זה רק לעתים רחוקות. חזרה לקשר יציב ובטוח לאחר הגרושין יכולה לייצב את בטחון הילדים בהוריהם.

מתוך ספרה של מלאני קליין "אהבה, אשמה ותיקון"'מלאני קליין: כתבים נבחרים

יחסי אהבה מאושרים

יחסי אהבה מספקים ויציבים (כמו נישואים מאושרים) מתבטאים בהיקשרות עמוקה, יכולת הקרבה הדדית, ושיתוף בצער ובהנאה בתחומי עניין ובעונג המיני גם יחד. טווח רחב לביטויי האהבה מגוונים ביותר.

יחס אמהי של האישה אל הגבר יביא למילוי (חלקי אך מספק) משאלותיו המוקדמות של הגבר כלפי אמו (שלא סופקו מעולם). רגשות האשמה של הגבר מועטים. אם חיי הרגש של האישה מפותחים, חלק מיחסה אל בעלה יאופיין על ידי יחס ישן שלה לאביה. יחסה זה יאפשר לגבר למלא בנפשו את משאלת הבעל הטוב של אמו.

אם האישה מסוגלת לחוש אהבה חזקה קרוב לוודאי שנהנתה ממערכות יחסים טובות עם הוריה ואחיה, כלומר התמודדה באופן משביע רצון עם רגשות השנאה והנקמה כלפיה.

מערכת של סיפוק מיני בין בני הזוג תביא לתיקון, ולתחושות של הכרת תודה, רכות ואהבה רבה.

אצל הגבר יחסי האהבה ישנו את השקפת החיים שלו וגישתו לגברים המייצגים את אביו, ולנשים כלפיהן הוא הרגיש התמרמרות (עקב תסכול הדחייה של אמו). הוא ירגיש אדם בוגר, וכוחו היצרני יגבר.

ההשפעה על גישתה של האישה והתפתחות אישיותה מקבילות לגבר. בעצם בני הזוג תופסים את מערכת היחסים כיצירה מחודשת ומאושרת של חיי המשפחה המוקדמים. ישנן משאלות ינקות שלא יכולות להתגשם לעולם כי אינן מעשיות וכי ישנן משאלות סותרות. רק אדם בוגר שהצליח להתנתק מהוריו בהדרגה, אך גם להישאר קשור אליהם יוכל להעביר את משאלותיו לאנשים אחרים שייצגו את האובייקטים הראשוניים. האשמה ממשאלות הינקות זוכה להקלה, כי הפנטסיה התממשה באופן לגיטימי ללא פגיעה כמו שניבאו הפנטסיות ההרסניות.