קשיי תפקוד בבית ספר רגיל או ייחודי והתמודדות עם הבדלי גישות של הורים

אין זה חידוש לטעון שלרוב זוגות ההורים יש גישות שונות ביחס למצב ילדם או ילדיהם. הבדלים אלו אינם בעייתיים כל עוד מדובר בילדים המתפקדים בהתאם לכללי המערכת, כאשר מדובר בילד שאינו יכול לתפקד לפי דרישות המסגרת או נראה שמתקשה להתאים עצמו ההבדלים בין ההורים עלולים להפריע לקשר עם בית הספר ולבדיקה אם הבעיה היא חוסר מוטיבציה של הילד או חוסר יכולת להשתלב. (מובן שבתי ספר רבים אינם יכולים או שאינם נוטים לעזור מעבר להכרחי בעניין אך לא זו מטרת הדיון.)

כדי לעזור לשני בני הזוג להבין את הפערים בינהם יכול/ה מדריך /מדריכת הורים להציע:

"בואו ננסה למקם על רצף את טווח התגובות של כל אחד מכם כשהוא שומע על ארוע".

הטווח שיוצג ינוע בין חיוך סלחני לכעס שיש לו ביטוי גופני כמו כאב ראש פתאומי או רצון להכות בשולחן. יתכן שלפי התגובות תתרשם מדריכת ההורים שהאב הוא הסלחן שבין שני ההורים והאם המתוסכלת. לכן היא תעבור לשאלה הבאה:

"אילו שינויים ציפיתם שיתרחשו לאחר שהעברתם את בנכם לבית הספר הדמוקרטי/ האנטרופוסופי/ הדיאלוגי?"

האם תספר שבית הספר משתף אותם מיד לאחר כל ארוע כפי שציפו (בשונה ממה שקרה בבית הספר הקודם) והם חשבו שאם בנם יהיה מודע למעורבותם תעלה המוטיבציה שלו לשלוט בעצמו אך בינתיים הדבר לא קרה. זאת למרות שהם מנסים יחד איתו להבין את סדר הארועים, בכל פעם שהם מקבלים דיווח. האב מתאר שהם ניסו לארגן טקס קבוע של תגובה מצדם לאחר ארועים קיצוניים יותר שבהם קיבלו מידע מבית הספר על ארוע חריג אך מאחר שאינם מאמינים בעונשים הם לא בטוחים שבנם מבחין בין רמות שונות בחומרת התגובה שלהם.

הצורך למצוא טעם לחיים בגילאי ההתבגרות, המשך לדברי ויניקוט על הינקות, פורסם ב"הארץ" 13.1.19

"ויניקוט קשר בין חוויה של קיום כוזב ליכולת של הסביבה להגיב לתינוק בשנות החיים המוקדמות. לדבריו, אמא שמגיבה לתינוק בצורה ערנית ומותאמת, תקנה לו תחושה שניתן להשפיע על העולם החיצוני ולהיות מושפע ממנו בלי להינזק." 
למרות שהדברים מכוונים לשנות החיים המוקדמות אני חושבת שביכולתם של הורים, אם ואב ואפילו אחים גדולים לתת מודל לילדים לגבי יכולתם להשפיע על העולם החיצוני, כלומר חברתם הקרובה או המסגרת שבה הם נמצאים.
אישית איני מעוניינת שבנותיי תימצאנה כל הזמן במצב "היה נכון להשפעה" אלא מאמינה באמת ובתמים שההרגשה של היחיד שביכולתו להשפיע מחזקת את חווית "הטעם לחיות." נושא שמעסיק בני נוער רבים.

התמודדות עם קשיי קשב וריכוז בעזרת הדרכת הורים

התפקוד האקדמי הוא אחד המרכיבים שמתוכם מוערכים ילדים ובוגרים, בין אם במסגרות לימודיות והן בתפקודים אחרים. אלו שמגלים הפרעות קשב וריכוז נדרשים להתמודדות קשה יותר כדי לתפוס מקום בחברת השוים. יכולתם להתמודד מושפעת בין השאר מהבטחון העצמי שלהם ומהתמיכה שהם מקבלים מהסביבה כגון הורים ומורים.

מאחר שבעולם המודרני קשה למצוא ערוצי הצלחה שאינם דורשים תעודות אקדמיות כולל תחומי האמנויות והיצירה נמצאים גם הורים לילדים הסובלים מקשיים אלו בתהליכי התמודדות. קשיי תפקוד של הסובלים מבעיות קשב וריכוז מתבטאים בין השאר בעולם העבודה כמו יכולת עמידה בזמנים, ארגון זמן, עמידה במשימות וסיום פרויקטים. לעתים פוגעות ההפרעות במערכות יחסים ואפילו חיברות היא תחום שעלול להיפגע עקב הפרעות קשב וריכוז.

ככל שהורים מאמינים בילדם וביכולותיו הכוללות הם יכולים להרגיש נינוחות ולחזק את הילדים בעזרת פעילויות שאינן מילוליות או קשורות בארגון חומר. נוסף לכך עזרת ההורים בבית בקריאת קטעים קשים, צמצום החומר שיש לקרוא או שיחה על הקטע הכתוב מעבירה לילד מסרים מחזקים ומקלה עליו בפועל. ילדים אלו רוכשים לעתים אסטרטגיות המחליפות הקשרים שאצל אחרים נעשות בלי הבחנה מיוחדת. חיקוי ההורה הוא אחת הדרכים לארגון אסטרטגיות למידה.

מקצת ממדריכי ההורים יכולים לשתף את ההורים באסטרטגיות שהם מלמדים את ילדיהם. כשהורה יכול לשחרר מפעם לפעם את הלחצים שילדו או ילדיו נמצאים בהם בעזרת שילוב האסטרטגיות ושימוש משותף בהן ההתמדה בהתמודדות מסייעת לא פחות ממורה מקצועי.

הדרכת הורים-האם רק פתרון לקשיים הקשורים בהתאמת הילד למסגרת חינוכית?

הדרכת הורים הינה תחום מקצועי חדש יחסית, גבולותיו ברורים כאשר מדריך ההורים פועל במסגרת בית ספר או עירייה ומספר הפגישות שלו עם בני המשפחה מוגדר מראש. מקצת מהמסגרות אף מגדירות מי יכולים להיות המשתתפים בפגישות, כגון הורים בלבד, הורה וילד ואלו חריגות מהמסגרת יכולות להתקיים במקרה הצורך.

הורים שפונים להדרכה באופן פרטי מתקשים לדעת מראש את גבולות מסגרת ההדרכה ולכן חשוב שידעו כי הם יכולים ליצור עם מדריך ההורים הסכם דומה לזה שתואר כאן למעלה. רוב מדריכי ההורים נוטים ליצור הסכם מיוזמתם במפגש הראשון עם ההורה או ההורים או בשיחת הטלפון המקדימה. הורים שפונים באופן פרטי למדריך הורים מעוניינים לרוב בעזרה נקודתית ביחס לבעיה שהם מתקשים להתמודד איתה. פעמים רבות הם מוצאים את עצמם בתהליך ארוך טווח מזה שהוגדר מראש. במצבים שההורים רוצים ליזום את ההסכם ביכולתם להעזר במאמר זה, להחליט כי ההדרכה תהיה במסגרת מספר מפגשים שביכולתם לשלם עבורם, להעלות נושאים שהם רוצים לדון בהם ולהבהיר כי חשוב להם לא לסטות מהם, להבהיר כי אינם מוכנים לדרישה חוזרת של נוכחות שני ההורים במפגש ועוד.

פעמים רבות עולה התנגדות מצד ההורים כאשר המסגרת החינוכית שבה הילד/ה נמצאים מפנה את ההורים להדרכה על רקע קשיי תפקוד של הילד/ה. הורים יכולים לסרב כמובן או לנסות ולבדוק את איכות המפגש בינם לבין מדריך מסוים.

חשוב להבין כי מדריכי הורים יכולים לסייע למשפחה מעבר לעזרה לילד/ה המופנים. לא פעם עולים במפגשים כאלו נושאי המתח בין בני הזוג הנוגעים לילדים, הבנתם היא הזדמנות הפותחת תהליך חדש בין ההורים. מצבים כגון אלו מתרחשים בין השאר כאשר הרקע לקשיי התפקוד של ילדים הם נושאים שאינם מדוברים כגון: חוסר אמון בין בני הזוג, מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי האחריות בין ההורים לילדים, (תפקידים בבית, עזרה בשיעורי בית, אחריות על אחים צעירים ועוד.) קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים.

שיעורי בית-כמה הצעות לכיווני דרך בהדרכת הורים

קשה לחזור הביתה לפנות ערב ולמצוא את ילדיך צופים בטלויזיה, קשה עוד יותר לגלות שעדיין לא עשו את שיעורי הבית שלהם והם טוענים שאינם יודעים מה ואיך לעשות.
יש הורים שאינם מתבישים ומתקשרים למורה ויש שפונים להורים אחרים או מתעקשים שילדיהם יתקשרו לחבריהם למרות התנגדותם.
אין למצב הזה פתרונות מוכנים אך כדאי לתת לילד מרחב שבו ירצה לשתף את ההורה במצבים שבהם אכן לא הבין דבר, ההבדל בין שיעורי בית שנעשים שיעורי בית של הורים לשיעורי בית שנעשים על ידי הורה וילד במשותף אינו מוגדר מראש.
רוב הילדים שחשים שההורה נותן בהם אמון בתחום הלימודי נוטים לשתף את ההורה בשעות קשות, מביכות וחסרות מוצא.
אישית מצאתי שמוטב להפריד בין ערכים ושיעורי בית, כלומר העתקה בבוקר אינה מצב נפלא אך לא היא תגרום לאבדן ההבחנה בין טוב לרע או לרצון להמעיט בהתמודדות בחיים בעתיד.

השפעתן של תלונות על חוזק אישי ומשפחתי

הנטייה להאשים את האחר מצויה בין בני אדם ובני משפחה כאחד, זוהי דרך לשחרר עומס לעבד קושי ולהרגיש טוב למרות ההבנה שהתלונה עצמה מייצגת מצב לא טוב.

ביחסים בין בני משפחה יש שנוטים לבטא תלונות ביתר קלות מאשר מול חברים או מול עמיתים לעבודה. ההנחה היא שהמשפחה צריכה להכיל את הקשיים של כול השותפים בה. עניין זה הוא תלוי תרבות ותלוי אישיות ולא רק ביטוי למצב רגשי.

לרוב אדם אחד או שניים במשפחה מכילים את הקשיים של אחרים, המשפחה אינה מיכל אלא צרוף של אינידיבידואלים המתפקדים יחד. מי שמתלונן בקלות מטיל אחריות גדולה יותר על מי שממעט להתלונן בלי שיהיה מודע לכך.

הנטייה להתלונן או למעט בפרוק קשיים במסגרת המשפחה יכולה להיות חלק מהעברה בין דורית, בני זוג שמקימים משפחה יחד נושאים ונותנים בדרכים שונות על השפעת הערכים והנורמות שהביא כל אחד מהם ממשפחתו. אם נוצרת השפעה שכוללת את תחום התלונות יכול לחול שינוי תפיסתי אצל כל אחד מבני הזוג דבר המוסיף לצמיחתם המשותפת.

יחסים משפחתיים עם גורמים מקצועיים כמו מדריך הורים

ההבנה כי יחסים בתוך משפחות, כולל משפחות מתפקדות ומוצלחות, הן מצב מורכב היא הבנה חדשה יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשופים לגורמים מקצועיים.

משפחות פונות לאנשי מקצוע בתחום כאשר אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם. בחלק מהמצבים גורמים כמו בית הספר, הגן וכו' מייעצים להורים לפנות לעזרה מקצועית לצורך חיזוק התפקוד של בנם או בתם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתיחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושגים "ליווי משפחתי" או "הדרכת הורים" נושאים קונוטציות חיוביות ומתאימים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

מסרים חברתיים ותנאים לגידול ילדים בסיפור כספיון הדג הקטן

הסיפור על כספיון, הדג הקטן עוסק בדג שאיבד את הוריו ולהקת דגים מסייעת לו למצוא אותם.

סיפור פשוט ויפה עם איורים שמעודדים ילדים לעקוב אחר המסופר.

המסר שאני מוצאת בו הוא התפקיד שיש לקהילה או למשפחה מורחבת בהגנה ותמיכה בילדים הקטנים. יתכן שזה המסר המעניין אותי כי הנושא עניין אותי מאז ש הייתי לאם.
החברה הישראלית נמצאת בתהליך שבו יש להורים צעירים עניין הולך וגובר בשייכות קהילתית, לא ברור אם המטרה היא חברתית או שהתהליך מעורב גם בהבנת הנחיצות שבכך לביטחון של ילדים.

מובן שכמו בכל נושא גם כאן עלייה וקוץ בה משום שבמצבים רבים הורים מתפשרים ביחס לצרכי הילדים שלהם כדי להתאים את עצמם לדרישות חברתיות סביבם, קשה להימנע מכך אך אפשר לשים לב לתופעה. 

תלות של מתבגרים בהוריהם כתוצאה מהעדר גבולות-הדרכת הורים

תנועת כוכבי הים כפי שהיא נראית בצילום זה מזכירה לי את המושג "  Enmeshment" בהקשר של משפחות,
הכוונה למשפחות שהגבולות האישיים בהם מטושטשים ודאגנות יתרה לאחרים גורמת לאבדן היכולת של חבריה לפתח אוטונומיה.
לתאוריה זו שותפים מינושין ומטפלים משפחתיים רבים. לעתים משפחה מאובחנת על בסיס מושג זה באופן מטעה שכן יש להבדיל בין אינטימיות וקרבה לבין תלות המשפיעה על כל חברי המשפחה.
הבעייתיות של התופעה בולטת לגבי מתבגרים שמפתחים תלות בהוריהם במובנים הרגשיים והמוסריים ואינם מפתחים הבחנה בין רצונותיהם לרצונות ההורים.

l 

מהם משולשים בהתנהלות משפחתית וכיצד הם משפיעים על הדינמיקה המשפחתית?!!

אחד המושגים שחוזרים בהדרכת הורים הוא משולש או משולשים.

הכוונה למצב שבו אחד ההורים משתף את אחד הילדים בנעשה בין בני הזוג וזוכה לתמיכתו, בין אם תמיכה כזו מצומצמת או רחבה התהליך נותן יותר כוח הן להורה שיוצר את המשולש והן לילד.
לפי בוהן

קיומם של משולשים במשפחה. הכנסת גורם שלישי למערכת זוגית חלה כאשר עולה רמת החרדה או הלחץ עקב קונפליקטים.

הבריתות בתוך המשולשים נמצאות תמיד בהשתנות ובחרדה.

יצירת משולשים "כרונית"-נטייה של משפחות עם מובדלות נמוכה. לרוב המשולשים נוקשים, מעיקים על התפקוד, מצמצמים את מרחב המחייה האינדיבידואלי.

התערבות ומעורבות המשפחה המורחבת בחיי זוג צעיר-הדרכת הורים

אחד הנושאים שמקלים על משפחות צעירות בישראל ויכולים להיות גורם מכביד גם יחד הוא מעורבות המשפחה המורחבת ובעיקר זו של סבים וסבתות. האחרונים מסייעים רבות להורים כאשר שני בני הזוג עובדים במקומות עבודה תובעניים, הם מאפשרים לילדי המשפחה, נכדיהם להיות בבית במקום להתמודד במסגרות הדורשות התמודדות חברתית במשך שעות רבות. יחד עם זאת כאשר מידת ההתערבות בחינוך הילדים אינה מקובלת על אחד מבני הזוג מעוררת מעורבות הסבים קונפליקטים שונים, הן בין בני הזוג ולעתים בין אחד מהם לזוג ההורים המעורבים יחסית יותר, לא פעם קולט אחד הילדים משהו מהמתח ומגיב בדרכים שאינן תמיד מזוהות, יש ילדים שמוצאים עצמם במחלוקת פנימית או חיצונית בין שני כוחות שאינם תמיד מזוהים או מובנים על ידם. ניהול העזרה שסבים מאפשרים היא נושא חשוב להדרכת הורים.

התערבות גורמים מהמשפחה המורחבת חשובה בעיקר במצבי משבר כגון: ריבוי משימות עקב משבר או קשיים תקופתיים הקשורים במחלות. קונפליקטים של ההורים עם מוסדות החינוך המחייבים ביקורים רבים בגנים או בבתי הספר, קשיי התאקלמות של ילדים במסגרות לימודיות וחינוכיות, צורך בתשומת לב מיוחדת לאחד הילדים במשפחה בבית ובחוץ,

כאשר משפחה צעירה אינה במצב משברי מוטב לחשוב על העזרה שסבים נותנים כאחד הנושאים שדרוש לנהל אותם. משמעות ה"ניהול" היא שההורים יכולים לשים לב למרכיבי המצב או לאוירה שהוא יוצר במשפחה בלי לחוש שהשליטה יצאה מידיהם. ניהול העזרה שסבים מאפשרים הוא אחד המצבים שבהם יש צורך בהדרכת הורים ואין צורך בטיפול משפחתי. אחת הדרכים להגיע להבנות בנושא הוא ברור ההבדלים בין עקרונות חינוכיים בין שני ההורים, מוטב לפני שאלו מביאים למחלוקות רבות. הרגשת התודה והמחויבות להורה שטורח ועוזר אינה צריכה בהכרח להפריע בהגדרת גבולות ההתערבות שלו אם הדבר נעשה בדרך עדינה ועל בסיס יחסים קרובים.