אמהות
לילד ראשון נוטות להיות נוכחות בחיי הילד יותר מאשר עם ילדם השני או השלישי בסדר
הלידה. האינטנסיביות מתפרשת בעינהן כאמצעי לצמצם תסכול תינוקי העלול להיות תוצאה
של איחור בן דקות ספורות במתן מזון או חום ויחס. אלא שלפי מלאני קליין העדר תסכול
יכול לגרום להעדר קונפליקט ועקב כך לעיכוב התפתחות רגשית. התקשורת עם האם היא בסיס
לכל תקשורת עם העולם בעתיד, נתון זה מבהיר כי סתירות בין דחפים שונים הטבעיות הן
לילד והן להורה מסייעות להתפתחות הילד ומוטב להורה להימנע מהתסכול הנובע מכל .
האיזון
ביכולתו של האדם הבוגר כשהוא נפגש בקשיים קשור בהיקף הדחפים, הפחדים ורגשות האשם
שחוה בילדות הרכה. ככל שילדים גדלים עם פחות מאבקים, אכזריות וחומרה כך תשתפר
יכולת ההתמודדות שלהם. נשאלת השאלה "היכן וכיצד ניתן לארגן לילדים איזון
במצבים שהם מתמודדים איתם?" האם ניתן לצפות מראש אפשרויות שהגנתיות יתר על
ילדים תכוון לצמצום יכולת ההתמודדות שלהם בחברה או בלימודים? איך נאתר מצב לא טוב
של ילדנו בשלבים מוקדמים ומבלי להגזים במתח ששאלה כזו מעוררת בנו?
