סרטים שמעלים נושאים מחיי משפחות רבות ותרומתם להתמודדות

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, 

חלק מהסרטים האלו מדגימים בעיות שאנו מכירים מקרוב ועוזרים לפרוק בינינו לבין עצמנו או לדבר עם בן הזוג על הקושי. אלו הם" הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית יכולות להדגים למי שזקוק לכך מצב אפשרי לתיקון, השילוב בין שיתוף הפעולה במשפחה להתמודדות של כל אחד מהם עם סיפור חייו משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

כדאי לשים לב כי הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

טיפול בהפרעות קשב באמצעות הדרכת הורים

הפרעות קשב וריכוז הן תופעה שהולכת ומתפשטת, מאחר שיותר אנשים ותלמידים מזהים את עצמם כסובלים מהפרעות אלו השתנה היחס מהטלת ספק ביכולת המחשבתית של תלמידים להבנה שדרושים להם כלים ייחודיים ללמידה, זמן נוסף או תנאים שמאפשרים בידוד מרעש.

יש הורים שמגלים שהעזרות בתרופות מתאימה לילדם יותר מאשר דרכי לימוד ייחודיות ויש שאינם רוצים לערב תרופות ומנסים דרכי הוראה אלטרנטיביות, בתי ספר שמעדיפים למידה בקצב אישי או מתרכזים באמנות. למרות היתרון הרב שיש לגישות השונות מתברר כי אלו שמגלים הפרעות קשב וריכוז נדרשים להתמודדות קשה יותר כדי לתפוס מקום בחברת השוים. מאחר שבעולם המודרני קשה למצוא ערוצי הצלחה שאינם דורשים תעודות אקדמיות כולל תחומי האמנויות והיצירה נמצאים גם הורים לילדים הסובלים מקשיים אלו בתהליכי התמודדות.

אחת הדרכים להתמודדות הורים היא תמיכה מעשית בילד כאשר הוא נדרש לשיעורי בית, הכנה למבחנים ועוד. חלק מהמשימות שבהן יכולים הורים להקל על ילדיהם הן: קריאה בקול לילד וסיכום עם הילד של עיקרי הדברים, צמצום מידע לעיקר, זיהוי הדרך הקלה לזכירה על ידי הבחנה בין ארגון ויזואלי או גרפי לארגון קולי, אפילו זמזום או השמעת מנגינה בזמן קריאת הסעיפים העיקריים.

מי שמתקשה ליזום לבד מוזמן להדרכה בעניין

הוראות ואי ביצוע-בסיפור כיפה אדומה, שימוש במסרים מאגדות להדרכת ילדים בעקבות הדרכת הורים

העלילה: לפי הסיפור המוכר אימה של כיפה אדומה שלחה אותה להביא לסבתה סל ובו אוכל מפני שידעה שהסבתא חולה ושוכבת במיטתה. היא הזהירה אותה לא לדבר עם אף אחד בדרך. כיפה אדומה פועלת בהתאם לבקשת אימא, היא לוקחת את הסל ויוצאת לדרך. הזאב ששם לב להתרחשות כבר בתחילתה עוקב אחר כיפה אדומה, מנסה להתיידד איתה ובקלות רוכש את אמונה. כיפה אדומה עושה טעות ולא מקפידה על ההוראות שקיבלה מאימה. היא מספרת לזאב לאן פניה. משלב זה התפתחו כמה גרסאות. להלן השתיים המוכרות יותר: אחת שבה הזאב מגיע לבית הסבתא, טורף אותה ומחכה במיטתה של הסבתא בבגדיה לכיפה אדומה. כשכיפה אדומה מגיעה הוא טורף גם אותה. למזלן של השתיים עובר הצייד ליד בקתת הסבתא, שומע את הקולות, נכנס ופותח את בטנו של הזאב באופן שהסבתא וכיפה אדומה יוצאות בריאות ושלמות. בשנייה כיפה אדומה מבינה בזמן את הסכנה, היא מצליחה להימלט בכוחות עצמה מהבית. גורלה של הסבתא אינו ידוע בגרסה זו.

הבטים מוסריים: בעלילה המרכזית יש עניין מוסרי אחד שמשויך לדמות המרכזית-אי ציות. כיפה אדומה שוכחת את הוראת האם ונענשת בגלל שלא עשתה כפי שצוותה. לא כל הילדים המתעניינים בסיפור מאמינים שאכן נשארה בחיים.

 בעידן שנות ה2000 ההיבט המוסרי יכול להתמקד בהורים ורק בהורים. מובן שהיום קשה לראות אפשרות שילד/ה יישלחו לבד ביער. איפה ההורים? ואם זו אם חד הורית מדוע לא הלכה עם כיפה אדומה לבקר את הסבתא?!

אמון בילד ועזרת הורים בלימודים יכולה לשנות את מצבם של ילדים עם קשיי קשב וריכוז

ככל שהורים מאמינים בילדם וביכולותיו הכוללות הם יכולים להרגיש נינוחות ולחזק את ילדיהם בתחומים שהם חלשים בהם יחסית בעזרת מסרים ובתמיכה מעשית.

תמיכה מעשית היא עזרת ההורים בבית בקריאת קטעים קשים, צמצום החומר שיש לקרוא או שיחה על הקטע הכתוב, כשהורה עושה זאת ולא מורה מועברים לילד מסרים מחזקים וקל לו יחסית בפועל. ילדים אלו רוכשים לעתים אסטרטגיות המחליפות הקשרים שאצל אחרים נעשות בלי הבחנה מיוחדת. חיקוי ההורה הוא אחת הדרכים לארגון אסטרטגיות למידה

 דברים אלו נכתבים משום שהתפקוד האקדמי הוא אחד המרכיבים שמתוכם מוערכים ילדים ובוגרים, בין אם במסגרות לימודיות והן בתפקודים אחרים. אלו שמגלים הפרעות קשב וריכוז נדרשים להתמודדות קשה יותר כדי לתפוס מקום בחברת השוים. יכולתם להתמודד מושפעת בין השאר מהבטחון העצמי שלהם ומהתמיכה שהם מקבלים מהסביבה כגון הורים ומורים.מאחר שבעולם המודרני קשה למצוא ערוצי הצלחה שאינם דורשים תעודות אקדמיות כולל תחומי האמנויות והיצירה נמצאים גם הורים לילדים הסובלים מקשיים אלו בתהליכי התמודדות. קשיי תפקוד של הסובלים מבעיות קשב וריכוז מתבטאים בין השאר בעולם העבודה כמו יכולת עמידה בזמנים, ארגון זמן, עמידה במשימות וסיום פרויקטים. לעתים פוגעות ההפרעות במערכות יחסים ואפילו חיברות היא תחום שעלול להיפגע עקב הפרעות קשב וריכוז.

תפקוד גברי ותפקוד נשי עם ילדים-הדרכת הורים

זוהי דוגמה לצילום שמייצג מציאות בת זמננו, נשים רבות יכולות להסתדר עם כמה ילדים בו זמנית ואינן רואות בכך בעיה.
מקובל לחשוב שהדבר קשה יותר לגברים, מובן שכמו בתחומים נוספים האימון והצורך משפיעים על היכולת.
נשים נוטות להתייחס לגברים כבעלי יכולות "אחרות" או כחסרי יכולת להתארגן במצבים דומים לאלו שהם מתארגנים בהם.
יש לכך סיבות הגיוניות אלא שהמפתח לשינוי מעמד האישה בענינים כמו משפחה נמצא בידי הנשים.
הנכונות לחזור הביתה למצב שונה מזה שמתרחש לו הייתה אישה בבית יכולה לעזור לגברים רבים לקחת אחריות וללמוד לתפקד באופן דומה לזה של נשים. 

הסיפור כביטוי לנפש הילד, מאוייו וקשייו בהדרכת הורים

ספרו הישן והטוב של אריך קסטנר "אורה הכפולה" עובד לסרט שנקרא באנגלית "The Parent Trap" ובעברית "אבא מתארס"
הנושא המרכזי הוא תאומות שהופרדו עקב גרושין, בהיותן בגיל רך מכדי שתוכלנה לזכור זו את זו או את ההורה האחר. הן נפגשות "במקרה" בקיטנה וכשמבינות את הקשר בינהן מחליטות להתחלף, זו שגדלה אצל אימה נוסעת לאביה וזו שגדלה אצל אביה נוסעת לאימה.

על פניו הסיפור תמים, המשאלה של ילדים להורים גרושים נפוצה בתרבויות שונות וכדרכו של סיפור המסתיים בטוב ההורים חוזרים לחיות יחד. השאלה היחידה שמדריכי הורים יכולים לשאול את עצמם היא האם הסיפור או הסרט מעוררים בילדים להורים גרושים הבנות של קונפליקטים שאינם מודעים לקיומם?האם ראוי לתת לילדים להורים גרושים לקרוא ספר זה בידיעה שמצב שיתכן שהעדיפו להתכחש לו עלה למודעות? בעולם שבו 30% מהזוגות מתגרשים פחות ברור הצורך לתת לילדים הבנות נורמטיביות.
ה

הדרכת הורים לגבי העדר משמעות, ניתוק מהסביבה ומעשים מסוכנים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל וקשיי המתבגרים מבינים את יתרונם של מצבים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד התורמים לסביבה,

החשש המרכזי ממצבי ניתוק אצל בני נוער קשור בקבוצת נטיות כגון: צורך בריגושים והעדר הבנה מה הם הגבולות הנכונים, נטייה של בני הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות, צורך למצוא פתרונות מהירים למצוקות ומקרי התאבדויות הקשורים לתופעות הגיל.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מכינים בעקיפין את גיל ההתבגרות יחד עם הילדים לדוגמה: חיבור לעניין כמו תנועות נוער, חוגי סיור או יכולות אמנותיות בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים שאינם יכולים לאפשר לילדיהם חוויות אלו מסיבות כלכליות מעודדים ללא כונה את ילדיהם לתמוך בכלכלת המשפחה או למצוא דרכים לעבוד ולהרויח כסף בזמנם הפנוי. למרות שהנטייה הרווחת של זמננו היא להמעיט בחשיבותה של עבודה בגיל ההתבגרות יש לזכור כי זו לרוב תעסוקה חיובית הנותנת משמעות.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו

הבנת ההשפעה של דמויות מכוננות כחלק מהדרכת הורים

המושג דמות מכוננת מנסה לתאר אדם שהשפיע על אדם אחר בין שהתכוון לכך ובין אם לאו. לעתים דרך ההסתכלות על החיים טבועה באדם עד כדי חוסר יכולת להבין את מקור ההשפעה ואת דרך מבטו כאדם מושפע. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע לטובה ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן.

בהדרכת הורים איתור דמויות מכוננות מסייעת ליכולת ההפרדה של ההורה בין הצרכים האמיתיים של ילדו לבין ציפיותיו ממנו.

הבנת המסרים שאנו נושאים עקב השפעות אלו היא פעמים רבות הדרך לפיתרון קונפליקטים בין בני זוג, הן ביחס ליחסים בינהם והן ביחס שונה לכל אחד מילדיהם.

ייעוץ משפחתי והדרכת הורים במצבי שינוי והתמודדות עם מתחים

אנשים לא מעטים חשים מתח וקושי כאשר בן משפחה קרוב חולה במחלה קשה או נמצא במצב שאינו ודאי. שינויים כגון: התמודדות עם חילופי תפקידים במשפחה עקב מחלה או מוות. הימצאות בסיטואציה לא צפויה כמו פיטורין, גרושין, שינויים לרעה במצב כלכלי, מעבר למקום מגורים חדש, הגירה, כולם מצבים בלתי צפויים.

חלקנו ההורים משערים שאם הילדים לא יודעים על הבעיה היא אינה משפיעה עליהם, אכן קשה להעריך את היקף המתח שעובר לילדים במצבים כאלו אך אין ספק שמשהו ממנו עובר.

הורים אחרים חולקים עם הילדים את המצב שלהם או מנסים לגונן עליהם על ידי סיפור חלק מהמצב.

אמנם הכול תלוי גיל אך לא ניתן לסמן קו גילי ברור שממנו והלאה נכון לספר ולילדים מתחתיו עדיף שלא לספר. 

ככל שאנחנו עצמנו יודעים יותר על המצב הבלתי ידוע כך קל לנו יותר להתמודד איתו. הדברים נכונים גם לגבי ילדים, ככל שנשתף אותם בפרטים המתאימים ליכולותיהם כך יוכלו להתמודד ביתר קלות עם המתח שאני מעבירים. לא סביר שאנו מתנהלים במצבי מתח בלי להעביר חלק מהרגשותינו לילדינו.

שפת גוף של הורה מבטאת הרבה גם בהדרכת הורים

שפת הגוף בתמונה העליונה הנקראת אמהות שונה לחלוטין מהמצולם בתמונה התחתונה הנקראת אבהות.

נסו להתעלם ממספר הילדים שיש לכל אחד מההורים, חשבו על שפת הגוף של כל אחד מהם ומה הוא אומר לכם 

עישון בגיל צעיר-נושא להדרכת הורים

לי הם נראים צעירים מדי והחיוך על פניה של הילדה, הנערה שלא מעשנת יכול להתפרש כתגובה על הנועזות או הבנה שזו רק נועזות ולעישון אין דבר עם המצב הרגשי.
המיקום משדר הסתתרות, אם זה כך הם לפחות מבינים עד כמה זה לא מתאים לגילם ולמצבם. הורים לא יכולים לדעת על עישון בגיל כזה כל עוד אינו אינטנסיבי שכן ריח שלרוב נודף ממעשנים אופייני למעשנים באופן רצוף.
הדרכת הורים במצב כזה יכולה לעזור להפריד בין נועזות לשמה למעשה עצמו, לפעמים ניתן להפנות את הנועזות או הצורך לחצות גבולות לערוצים חיוביים.

ליווי בשלבי גמילה להורים ולבני נוער

תמונה של קבוצת תמיכה לבני נוער, לרוב דרושות קבוצות תמיכה לאחר התמכרויות, ליווי הורים יכול למנוע התמכרות. 
החשש של הורים ביחס לסמים ולאלכוהול  מתחיל מפחד מפני אבדן שליטה, אבדן שליטה של בני נוער על מעשיהם, אבדן שיקול דעת. אבדן שליטה של ההורים. החשש מהתמכרות הוא השלב הבא בסדר הפחדים.

סגנונות ליווי הורים

ליווי הורים הוא תהליך שאינו מוגדר במסגרת זמנים קבועה מראש כמו טיפול, ייעוץ או הנחיה. הליווי מאפשר לאנשים שמתמודדים עם קשיים במעברי חיים להתייעץ ולקבל תמיכה רגשית. ליווי דרוש במצבים רבים, כגון: מצבי מעבר מהריון להורות בפעם הראשונה, קשיי תקשורת של ההורים והילדים וקשיי תקשורת בינהם, מצבי מעבר של ילדים בין מסגרות, בשלבי גדילה, מעברי זהות, גמילה מטיטולים, התבגרות (המתרחשת במעבר מגן לבי"ס לא פחות מאשר בגילאים המקובלים לגיל הקרוי גיל ההתבגרות). הורים זקוקים לליווי לא פחות מילדים משום שהם גדלים יחד עם ילדם ולרוב עם מעט תשומת לב לעצמם.

ליווי משפחתי במצבי קואליציה בין הורה לילד

קואליציות נוצרות בין אחת ההורים לאחד הילדים כאשר יש בעיה בין ההורים, הילד שאיתו נוצרה הקואליציה נעשה "מטופל מסומן" כלומר בגינו פונים לטיפול.
התאוריה הזו מנחה מטפלים משפחתיים רבים, יועצי נישואים, מנחי משפחות, אבל מה ראוי לעשות בליווי משפחתי?
תחילה לחזק את המטופל המסומן ולחבר אותו לכוחות שלו, לעתים זה מספיק.
לא כל המשפחות יכולות לשנות תפקידים וכדאי לחשוב גם עליהם

ספרי ילדים כנורמליזציה ליחסי אחים

ספרי ילדים רבים מציגים עקרונות ביחסי אחים ואחיות בגילים הצעירים. יתרונם שהם נותנים נורמליזציה למצבים שהורים מתקשים להתמודד עימם בלי להיות מגמתיים מדי. דוגמה מצוינת היא ספר השיאים של פוז שכתב דויד גרוסמן

תגובתי למאמר של עמית אידלשטיין, פסיכולוג ילדים. פורסם ב12.12.15 ב"הארץ"

"גם הורים שישנים יחד עם ילדם מונעים באופן לא מודע ממקומות רגשיים אלו, בניסיון לא לגרום לילד לחוש דחוי ולרכך את קנאתו. באופן זה, הם למעשה לא מאפשרים לו לחפש דרכים להתמודד עם מציאות ורגשות מתסכלים."
המאמר עוסק במעשים כמו דיבור באנגלית ושינה עם ילדים מתוך כוונות טובות של הורים, טענתו המרכזית של הכותב היא שכוונות אלו יכולות להשפיע על ילדים באופן מחליש, 
עניין השינה לא הובהר דיו במאמר זה. התאור של הורים שישנים עם ילדיהם מוצג כבחירה, הורים רבים מאפשרים לילדם לישון איתם מתוך עיפות וקושי להתמודד בשעות מאוחרות. מובן שכאשר העניין נעשה מבחירה חסרה חשיבה על המוטיבציות ועל הקושי העתידי לסיים את ההרגל. מוטיבציה שלילית יכולה להיות הרחקה של ההורה שלא ישן עם הילד.

שיתוף משפחה מורחבת בתהליכי ליווי הורי

בייעוץ טיפולי ובליווי הורים נהוג לאתר כוחות תומכים במשפחה כדי לסייע לאם או אם ובת להגיע למפגשים. מובן שלא מדובר בעניין טכני בלבד אלא אף באפשרות להשפיע לטווח ארוך על מערכות יחסים. במשפחה שפגשתי כשלוש פעמים על פני שלושה חודשים התגלה הניסיון כחסר סיכוי. קל להיות חכם בדיעבד ובכל זאת מוטב לבדוק אם הסיכויים לשילוב המשפחה בעזרה יכולים להיות נצפים חלקית ולחסוך זמן ואנרגיה שיופנו לכיוון אחר. 

התמודדות עם מוות בסדרה "מד מן"

הסדרה הטלויזיונית "מד מן" נמצאת פרק אחד לפני סופה. סדרת ארועים שבהם לא ברור מי יהיה ההורה שיתפקד עבור סאלי, בובי וג'ין מגבירה את המתח. קשה לראות כיצד בטי שלפי הערכת הרופא קרובה למותה עסוקה במתן הוראות הקשורות לפרטי הקבורה. אני מצפה שהיא תהיה מוטרדת יותר מהשאלה "מה יקרה לילדיה בהעדרה.?". אלא שבטי מתמודדת דרך עיסוק באספקים חיצוניים, גם אם אני זוכרת שזו סדרה טלויזיונית ובסדרה כמו בסדרה, קשה שלא להתייחס לחוסר ההתייחסות. 

שלבי הזוגיות החשובים בתהליך התפתחות זוגיות

שלב ההתאהבות-

שלב סמביוטי, כולל תלות ופנטסיות, הכול נראה זוהר ופתוח. המצב הרגשי הורמונלי בחלקו, אצל גברים יש ירידה בטוסטסטרון להפחתת התוקפנות ואצל נשים עלייה בהורמונים האחראים על תשוקה. זהו חלק מצורך אבולוציוני הישרדותי.

שלב האהבה-

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות-

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

שלב העצמיות-

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל געגועים לאינטימיות. פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות. במצב כזה מנסה כל אחד מבני הזוג ליצור אוטונומיה שאינה פועלת באופן הקשור לבן הזוג. זו הההזדמנות לחוש יכולות ביטוי עצמי בסביבה שמחוץ לבית או באופן שאינו מאיים על בן הזוג האחר מיצרת תנאים לחוויה חדשה בזוגיות. 

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים. אלא שבני הזוג אינם מודעים למעברים הללו אלא חווים רק את המצב הקשה להם שהוא לרוב חווית התלות. העצמיות נעשית לתחושת עצמאות מובהקת מחוץ לגבולות המשפחה. ומשליכה לטובה במובנים הרגשיים והנפשיים על הרגשת העצמאות והאיזון בין בני הזוג.

יעוץ משפחתי במצבי שינוי

י

אנשים לא מעטים חשים מתח וקושי כאשר בן משפחה קרוב חולה במחלה קשה או נמצא במצב שאינו ודאי. שינויים כגון: התמודדות עם חילופי תפקידים במשפחה עקב מחלה או מוות. הימצאות בסיטואציה לא צפויה כמו פיטורין, גרושין, שינויים לרעה במצב כלכלי, מעבר למקום מגורים חדש, הגירה, כולם מצבים בלתי צפויים.

החברה הישראלית אינה מעודדת הכרה במצבי משבר והודאה בחולשה ומובן ששינוי או פחד משינוי אינם מקבלים הכרה כסיבה ראויה לטיפול או ייעוץ. במבט לאחור קל יותר לאנשים שעברו שינוי ניכר להבין את המאמץ שהיו בו, הנטייה הבריאה מאפשרת לאזור כוח ולהתמודד. יש אנשים שזו דרך מחזקת עבורם ויש כאלו שמבינים באיחור את המחיר ששילמו. האחרונים מסתכלים במבט אחר על הצורך בייעוץ ובהכרה במאמץ הנפשי ובלחץ שנגרם בעקבותיו. לעתים הלחץ עצמו הוא המחיר אלא שאין לדעת מראש מה יהיו השפעותיו על המשפחה כמערכת.

חלק מהמשפחות מעריכות נכון את יכולתן לעבור משבר עקב חוזקה של הקואליציה ההורית, כאשר היקף השיתוף דרך לקיחת  החלטות והתקשורת עם הילדים אינם משתנים אין סיבה שמצב לחץ כמו פיטורים או מעבר דירה לא יטופלו נכון. לעומת זאת חוזק זוגי מובן על ידי בנים ובנות להורים בשנות השבעים והשמונים לחייהם כתנאי מגביל להתמודדות עם אבדן אחד מבני הזוג, וליתר דיוק יתכן שאחד השותפים לזוגיות טובה ואוטונומית יהיה פגיע יותר לאחר אבדן בן הזוג האחר. התרבות עלולה להגביל אדם זה מלהעזר משום שעדיין נשמרת ההתיחסות לטיפול ולייעוץ כביטוי של חולשה.