קשרים סמויים בין תסכול בזוגיות לבעיות בתקשורת עם ילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

מובן שיש סיבות נוספות שבהן דרושה הדרכת הורים אך ברובן חוזק הזוגיות הוא הדרך לארגן תנאים שבהם יקבלו הילדים את מה שחסר לתפקוד טוב ולהתפתחות.

התמודדות הורים לילדים בגיל ההתבגרות עם לחץ חברתי שילדיהם נמצאים בו

יחסים בין הורים לילדים נבנים במשך שנים על בסיס תפקיד ההורים להיות אחראים ולדאוג לצרכי הילדים. תפקיד הילדים היה בעבר מתן כבוד ושמירת המשכיות המשפחה. בעולם המודרני ערכים אלו הולכים ונעלמים, מערכות היחסים הולכות ומקבלות אופי חד כיווני שבו אין בהירות מהו תפקיד הילדים.

מובן שיש מסרים שאינם נאמרים כמו ציפיות ההורה להצלחות של ילדיו בתחומים אקדמאים וקיום נורמות שאהב ההורה במשפחת המוצא שלו. אלו אינן מספיקות לטיפוח הדדיות ודיאלוג פתוח. כאשר חסר דיאלוג פתוח וגלוי בין הורים לילדים הקושי להתמודד יחד עם לחצים מהחברה ומהעולם הסובב אותנו גדל.

איש לא מכין הורים לדיאלוג פתוח ולניהולו, מובן שפתיחות אינה אפשרית רק כשהילדים מרגישים חשופים ומאוימים.

אלו הן חלק מהסיבות לקשיים שהורים רבים מתמודדים איתן כאשר בגיל ההתבגורת הם מבינים שילדיהם מסתירים מהם את רגשותיהם, הן כלפיהם והן כלפי גורמים בעולמם הפרטי. ילדים בגיל ההתבגרות חשופים ללחץ חברתי יותר מאשר בגילים אחרים. מצב של לחץ חברתי גורם לאנשים לחשוש מלומר את האמת, כולנו חשופים ללחצים חברתיים, ילדים ובני נוער מתקשים להבחין בין הצורך שלהם בשייכות לבין הפחד מחריגות. בני נוער לומדים כללים חברתיים מהר יותר משהם מודעים להם ואין ביכולתם להבין את השפעתם עליהם. אחת האפשרויות לטפח תקשורת היא לאפשר לבני נוער להכיר את רגשות ההורים באזורים שלא קל להורה להיפתח לגביהם.