ספר השיאים של פוז מאת דויד גרוסמן דוגמה לעזרה שספר יכול לתת ליחסים במשפחה

פערים בין כוונות ויישומן בתשומת הלב של הורים לילדיהם

בתהליך ההתפתחות של הילד הראשון נוטים הורים ליחס למעשיהם חשיבות רבה. ככל שביטחונם עולה, במיוחד ביחסיהם עם הילד השני יורדת מידת ההקפדה של ההורים בתשומת הלב שלהם לכל פרט במעשיהם ובמיוחד יורדת בחשיבותה האפשרות שיטעו. 

זהו נושא שקשה להצביע על המידתיות הנכונה לו, הביטחון של ההורה במעשיו כל עוד הוא ער לרגש שמתוכו הוא פועל חשוב לא פחות מהיכולת לבדוק עם עצמו לאחר מעשה אם דייק.

" ספר השיאים של פוז" שכתב דויד גרוסמן מתאר בחכמה רבה ובהומור את המצב הרגשי של הילד השני ואת הדינמיקה בינו לבין הילד הראשון דרך שני ארנבים החיים בספארי. הספר מומלץ להורים שילדיהם עברו את הגיל המתאים לספר (בין שש לעשר) הורה שיקרא בו יוכל לאתר בעיות שלא שם לב אליהן במשפחה ולטפל בהן בכוחות עצמו.

ספרים שעוזרים למודעות ילדים והורים ביחס להשפעת סדר הלידה במשפחה על הדימוי העצמי של ילדים

ספרו של דויד גרוסמן " ספר השיאים של פוז" נפתח במשפטים הבאים: "ערב ירד על הספרי, שני ארנבים ישבו גב אל גב על הדשא, לעסו גבעולי עשב ופטפטו.

"אני מוכרח לשבור שיא", אמר פוז הארנב הקטן.

"בשביל מה לך" שאל עמיקוד, אחיו הבכור.

"בשביל להיות הכי טוב במשהו" ענה פוז.

"לא תצליח" אמר עמיקוד, ראשית כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כולם".

הסיפור ממקד את הבעייתיות שיכולה להיות לרגשות הילד השני בסדר הלידה במשפחה ויחד עם זאת נוגע בכמה נושאים נוספים הקשורים בהדרכת הורים:

 הכרות עם נקודת מבטו ועם עולמו של הילד- ילדים רבים לא מודעים לרגשותיהם או שאינם משתפים את ההורים , העזרות בסיפורים יכולה לסייע להורים להבין יותר ולכוון את הבנתו של הילד

 הביטחון העצמי של ילדים עולה כשהם מרגישים שייכים ושותפים להתנהלות המשפחתית, הבכור/ה מקבלים בדרך כלל יותר תפקידים, ארגון מכוון של תפקידים לאחרים חשוב גם אם מקשה על ההורים.

התייחסות לפערים בין תפיסת הגבולות של ההורים לזו של הילדים- הספר  הגדול של נורית זרחי כולל שירים וסיפורים לילדים שמבטאים את הנושא. הסיפורים: "אין שם אריה, מפרשיות. השירים:  "הנמר שמתחת למיטה, לעולם, 

מצבים רגשיים של הורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז-הצעה למחשבה

מצבם של הורים המכוונים לתמיכה בילדים עובר פעמים רבות בין הזדהות עם הילד ופנייה למורים פרטיים לבין תסכול מהעדר תמיכה בבית הספר. אלו אינם תנאים אידאליים לצרכי הילד. בשלבי בית הספר היסודי יכולות של הורים להיות נגישים ולעזור עולה לעתים על יכולות של מורים פרטיים או תמיכה יחידנית במסגרת בית הספר. הדוגמה שהורה נותן כשהוא עצמו יוצא ללמוד למען ילדו יכולה לשרת את היחסים בינו לבין הילד. הורה שמבין שהקצב נחוץ למערכת, לא ליחיד יכול להתחבר לילדיו במקום להיות קול שני של המורה. המודל שילד מקבל דרך התנהגות ההורה והבנת ההורה ביחס לקשי ההתמודדות של ילדו חזק יותר מכל מסר אחר. הורים שילדיהם מתעקבים ביחס להתקדמות הכיתה על רקע בעיות קשב וריכוז, קשיים רגשיים, ועיכובים בהפנמת קריאה וכתיבה בגילאי א-ד. זקוקים לעזרה כדי שיוכלו לתמוך בילדם. ילדים אלו מפתחים אכזבות לשוא ולכן סובלים מדימוי עצמי נמוך ומחוסר מוטיבציה.

מתוך עיתון "הארץ"-חליפות חול במקום ריטלין לבעיות קשב וריכוז

בתי ספר בגרמניה דורשים מתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ללבוש חליפות חול בניסיון להרגיעם, על אף ביקורת מהורים ופסיכיאטרים. חליפות החול שוקלות בין 1.2 קילו לשישה קילו, ונעשה בהם שימוש ביותר מ-200 בתי ספר במדינה, בטענה שהן מסייעות להרגיע אי-שקט. 

תומכי השימוש בחליפות אומרים כי נראה שינוי מהותי בהתנהגות הילדים שלובשים אותן. בתי הספר מוסיפים כי זו דרך קלה יותר להתמודדות עם המספר הגדל של המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, וכי השימוש בחליפות עדיף על שימוש בתרופות כמו ריטלין. "הילדים אוהבים ללבוש את החליפות", אמרה ראשת מחלקת השילוב בבית ספר בהמבורג גרהילד דה וול, "אף אחד לא מאלץ ילדים ללבוש אותן בניגוד לרצונם".

ילדה לובשת וסט - דלג

שייכות חברתית לטוב ולרע

שייכות ידועה כמצב תומך בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן, למרבה הצער שייכות כוללת הגדרה מי בפנים ומי בחוץ, המצב ה"טוב ביותר" לנער/ה הוא להיות שייכים ולהבין את הקשיים של אלו שאינם שייכים, מי שאינו רוצה להבין קשיים אלו או לשים לב אליהם נמצא לרוב בחשש שיאבד את זכותו להיות מוגדר כחלק מחבורה מסוימת.
רוב הסיפורים נכתבו על ה"שונים" אלו שסובלים מקשיי הסתגלות והתנהלות מאחר שאין להם תמיכה סביבתית שכן אין צורך לכתוב על השייכים, יחד עם זאת כאשר אחד מבני הנוער השייכים נותן לגיטימציה לקיומם של השונים הוא מוצג כגיבור אמיתי.

הכוח להאמין בעצמי-מיועד להורים, בני נוער ואנשי מקצוע

הרצף שבין אמון מלא של אדם ביכולותיו לבין העדר אמון מרובה שלבי ביניים. ניתן לתאר מצב זה כשילוב של כמה רצפים כמו השתלבות במחלפי תנועה או הסתבכות של כבלי חשמל.

בישראל יש לחברה השפעה על אמון האדם בעצמו יותר מאשר בחברות אחרות. למצב זה יתרונות וחסרונות. דוגמה ליתרונות: מי שאינו חזק בתחומים האינטלקטואליים יכול למצוא את ביטויו בתחומים החברתיים, דוגמה לחסרונות: קשה לחוש ביטחון עצמי כאשר אדם או נער חזק מבחינה אינטלקטואלית אך כישוריו בתחומים חברתיים אינם טובים. זאת משום שהתמודדויות חברתיות נמצאות בסביבה ללא הרף וקשה לא לפגוש אותן הן ברמה המשפחתית והן ברמה החברתית. התאור של נער במצב כזה דומה למחלף שהירידה ממנו היא למסלול אחד במקום לשניים, ההכרה החברתית של הסביבה ביכולת האינטלקטואלית היא מצומצמת כאשר הוא חסר קבוצת שווים שמכירה ביכולותיו ונותנת להם ביטוי.

כוחות שמחזקים אמון עצמי או ביטחון עצמי צומחים דרך התנסות, הנער בעל היכולות החברתיות המפותחות המודע למגבלותיו בתחומים האינטלקטואלים עלול לחוש שההכרה החברתית בו חסרה משום שעתידו אינו בטוח. עבורו האיזון בין יכולותיו לחולשותיו יכול להתרחש אם יימצא מבוגר שיסייע לאמון של הנער בעצמו בדרכים חדשות עבור הנער. דבר זה יכול להעשות בעזרת פיתוח יכולות אמנותיות, פיתוח יצירתיות מחשבתית או הכוונה של יכולתו החברתית באופן שמשתלב בארגונים למטרות אוכלוסיות חלשות וכד.

אין פרוש הדבר שהנער שמאמין בעצמו בתחום האינטלקטואלי אינו זקוק לחיזוק האמון שלו בעצמו, לתמיכה או להכונה שיהיו שדה התנסות שיאפשר לאמון עצמי להתבטא בתחומים נוספים. אם מדובר בטיפוס ביקורתי יהיה קשה יותר לכוונו או שיהיה צורך לשתף אותו בארגון תנאים חברתיים המתאימים לו כמו קבוצת עמיתים העוסקת בפיתוח חשיבה על נושא חדש. כל זה בהנחה שמבוגר שמלווה נערים כמו שני הטיפוסים המתוארים אינו מזדהה כפי שנוטה הורה להזדהות עם נערים כאלו.