ספרו של דויד גרוסמן " ספר השיאים של פוז" נפתח במשפטים הבאים: "ערב ירד על הספרי, שני ארנבים ישבו גב אל גב על הדשא, לעסו גבעולי עשב ופטפטו."אני מוכרח לשבור שיא", אמר פוז הארנב הקטן."בשביל מה לך" שאל עמיקוד, אחיו הבכור."בשביל להיות הכי טוב במשהו" ענה פוז."לא תצליח" אמר עמיקוד, ראשית כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כולם".
הקטע מתאר מערכת יחסים מוכרת בספרות המקצועית בין ילד ראשון לילד שני.
יש הרואים בצורך של השני בסדר להתמודד עם אחיו הגדול ולהתחרות בו אלמנט המחזק את שניהם, התחרות גורמת להם להגיע להשגים שאחיהם הצעירים מהם באותה משפחה מתקשים להשיג.