פער הדורות והצורך בהנחיית הורים

שינויים בעולם הערכים, התכנים והציפיות מהחיים ומהסביבה מתרחשים במעבר מדור לדור שנים רבות. בעידן הטכנולוגי של שנות האלפיים נראה ששינויים אלו הולכים ומואצים. הורים הם בין קבוצות האנשים החווים שינויים אלו כאיום על תפקידם וכגורם המקשה עליהם לפעול. מקצת מההורים מבינים שהילדים נמצאים בבלבול וחוסר כיוון לא פחות מהם אך מתקשים לשוחח איתם על כך, אחרים מייצרים חווית ביטחון מדומה על ידי מיעוט התערבות בחיי הילדים המתבגרים שנוטים לא לאפשר התערבות מסיבותיהם.

חווית חוסר הביטחון כשלעצמה היא סיבה להורים לפנות להנחיית הורים, ניתן לחלק את ההנחיה בין מפגשים קבוצתיים המזמנים חשיבה משותפת והבנה שרבים חותרים באותה סירה בלי לדעת לאן, לבין מפגשים אישיים המאפשרים לשמור על פרטיות והתמקדות בבעיות אישיות וייחודיות.

מי הן המכשפות חוטפות הילדים של ימינו-?הדרכת הורים

קל להסתכל בתמונה של המכשף הצעיר כי ברור לכל שזו תחפושת. מכשפות תפסו פעם מקום מרכזי במחשבות של בני האדם ובעונשים שקיבלו על כך.
במוחם של אנשים בעולם המודרני עולות מחשבות על סכנות מסוגים שונים המצפות לילדיהם, החל מהימצאות בארוע טרור וכלה בהתעללות פיסית ונפשית בבתי ספר תיכוניים. כל אלו נמצאים ברמה המודעת.
ברמה הפחות מודעת נמצא עולם שלם של השפעות שאינן מטיבות עם נפשם של ילדים צעירים ולכל אחד רשימה משלו.
רשימה שמייצגת בעיני הורים במרחב הקרוב לי:
עד לא מזמן חשבתי שעד גיל עשר ילדים פחות חשובים להשפעות שליליות של המדיה אך גיליתי שטעיתי, גם ספרות הקלאסית של אגדות האחים גרים חשפה ילדים לאלימות אך ללא המחשות ובשליטת ההורים,
היום המדיה אינה בשליטת ההורים. הטלויזיה מציגה אלימות ומרגילה ילדים אליה.
פייסבוק, ילדים תמימים שאינם מבחינים בין ידיד בגילם ובמצבם למצבי "ניצול" עלולים להיתקל בפייסבוק בגורם שלא יזהו כמסוכן. וההמשך במחשבות כל הורה לעצמו.
פלפונים-סוג עדין וחמקמק של גורם שמושך להזדהות עם תכנים שנמצאים בקליפים, זמין ומאפשר קלות תנועה, כאשר לילד יש פלפון הוא יכול להעזר בהורה בכל רגע נתון. זה גורם מחזק עבור ההורה ומחליש לעתים את הילד שמתלונן בקלות מתוך בי"ס, לא חייב להתמודד במסגרות כלשהן ויכול לעזוב את מקום הימצאו במהירות יחסית ובקלות.
הדרכת הורים מעודדת חשיבה על כל אלו וכיצד לכוון דברים שנעשו מובנים מאליהם ואף מאלצים את ההורים לשמור על רמה כלכלית שמרחיקה אותם מהבית ומזמן הימצאות עם ילדיהם.

חמלה ומקומה בהדרכת הורים

המושג חמלה מובן לעתים כיחס של אדם שיכולותיו טובות יותר אל אדם אחר שחלש יחסית או סובל, יש אפשרות לחמלה שאינה על רקע השוואתי אלא על בסיס הבנה פשוטה שכוללת רגש.
החמלה שונה ממושגים רגשיים אחרים כי יש בה הבנת מצבו של האחר גם אם קשה לחומל להתמודד עם אותו אחר,
בתמונה מוצגת חמלה כלפי בעלי חיים, מצב קל להבנה בהיות האדם בעל תבונה שחסרה לבעלי חיים. מצב זה קיים גם בין בני אדם.
בהנחיית הורים זהו מושג שממעטים להשתמש בו, רוב ההורים  מצפים מילדיהם להיות מוצלחים, כשלא מדובר בנכות פיסית מוגדרת או במגבלה מחשבתית מוטב שהילדים יהיו מוצלחים לפחות כמונו ואולי יותר מאיתנו.
החלק החומל חסר במקומות שקשה למבוגר להבין שתהליך הגדילה כשלעצמו מבלבל, כואב, חסר יכולת תקשורתית עם מבוגרים. לא דרושות סיבות כדי שילדים יהיו באחד מהמצבים המתוארים,חסרה יכולת להבין זאת.
הדרכת הורים והנחייתם יכולה לטפל גם בצורך הזה.

כאב רגשי וקשרים משפחתיים-הנחיית הורים

פניהם של האנשים בתמונה אומרות צער,

למרות שהאיש הגבוה מהאישה נראה מבוגר יותר הבעת הפנים של האישה רומזת על אפשרות שהיא החולה מבינהם או זו שזקוקה להגנה.
כל אדם יכול לראות בתמונה הזו ביטוי למחשבותיו, אני רואה בה קושי להיפרד לפני מוות או ניסיון לנחם את מי שכואב על ידי השתתפות במצבו ורגשותיו.
הורים עומדים לעתים בפני הצורך להסביר לילדיהם מהו מוות ולהתייחס או להסביר את מצבם של מבוגרים חולים בסביבתם.

מובן שהאופן שבו כל אדם חושב על מוות ישפיע על ההסבר שיתן, יחד עם זאת יש נטייה למתן את הכאב ול"המציא" מצבים ותאורים שמיועדים להקל על הילדים.
אישית ומתוך ניסיון אני חושבת שמוטב לא לנסות להקל בתאור על ילדים דרך מושגים דמיוניים, אין הדבר אומר שיש צורך להסביר לילד את התהליך הפסיולוגי.
מושגים כמו פרדה, תאור הרגש האותנטי של ההורים, לא נפגוש אותו/ אותה יותר יכולים לסייע להבנת הילד יותר ממעשים אחרים.

פניות להדרכת הורים בהתאם לגיל במקום "בלב ארוע" ובאיחור

הורים רבים נוטים לחשוב על צורך בהדרכת הורים רק במצבי תפקוד לא תקין של ילדם במסגרות או בעקבות קונפליקט קשה בין זוג ההורים.
זו חשיבה נכונה כשלעצמה אלא שכשילד נמצא בלב בעיה הוא צבר חויות שליליות והקושי שלו לחשוב על עצמו מזויות חדשות גדול יותר.
הספרות המקצועית עמוסה במידע על גילאים צפויי משברים ולמרות שילדים רבים לא צמודים בחויות מורכבות לגיל הצפוי למידה מראש על אפיוני הגיל יכולה לעזור.
בין אם דרך הספרות או דרך הדרכת הורים

ההבדלים שאינם מובנים בין הסתרה לבין שקר-הורים כמודל לא מובהק

דפוס של הסתרות בתוך המשפחה יכול להיות מסר מבלבל עבור בני נוער. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבנה מתי שקר הוא שמירה על פרטיות ומתי בעיה ערכית ותקשורתית.

הורים יכולים לא פעם להעדיף לשקר, כלומר להמציא ארוע שלא היה במקום לומר לילדם "זה ענייני האישי" או "איני יכולה לשתף אותך בעניין". ילדים מאמצים את הדפוס לרוב לקראת גיל ההתבגרות או במהלכו והורים מאשימים אותם בטעות בשקר.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת כמובן מחשש ופחד מתגובת הסובבים ומחוסר בטחון אך גם מתוך תחושה שהאמת אינה בהכרח ערך כה חשוב, ואם המבוגרים המשמעותיים אינם אומרים אמת, גם לי יש לגיטימציה לשקר. 

הצורך בהדרכה ובליווי נחוץ להורים רבים

שינויים בעולם הערכים, התכנים והציפיות מהחיים ומהסביבה מתרחשים במעבר מדור לדור שנים רבות. בעידן הטכנולוגי נראה ששינויים אלו הולכים ומואצים. הורים הם בין קבוצות האנשים החווים שינויים אלו כאיום על תפקידם ומקשים עליהם לפעול. מקצת מההורים מבינים שהילדים נמצאים בבלבול וחוסר כיוון לא פחות מהם אך מתקשים לשוחח איתם על כך, אחרים מייצרים חווית ביטחון מדומה על ידי מיעוט התערבות בחיי הילדים המתבגרים שנוטים לא לאפשר התערבות מסיבותיהם.

חווית חוסר הביטחון כשלעצמה היא סיבה להורים לפנות להנחית הורים, ניתן לחלק את ההנחיה בין מפגשים קבוצתיים המזמנים חשיבה משותפת והבנה שרבים חותרים באותה סירה בלי לדעת לאן, לבין מפגשים אישיים המאפשרים לשמור על פרטיות והתמקדות בבעיות אישיות וייחודיות.