ארוחות הבוקר המתאימות ביותר לילדים לפי וונק(חוקר ההשפעה של מזון על המוח) מתוך כתבה של איתי להט 28.10.10,

וונק, מדען בכיר שזכה בפרסים על תרומתו לחקר האלצהיימר וחובב מושבע של אוכל, ובעיקר שוקולד, ערך את המחקר לספרו לאורך כמה שנים, ובהן מיפה עולם שלם של תגובות מוחיות לדברים שאנו מכניסים לפינו. 

"כותרות על מחקרים שגילו כי "שוקולד מעורר חשק מיני" או ש"צבעי מאכל גורמים להפרעות קשב". בספרו, וונק מציג את התמונה המלאה שמאחורי המחקרים המפוזרים, את הסיבות שבגללן מאכלים משנים את דרך החשיבה, קובעים את מצב הרוח, תקינות פעילות המוח ואפילו מצב התודעה, וכיצד הם עושים זאת. וונק יודע לזהות את תפקידם של בננות ("פצצת סרוטונין שמעלה את מצב הרוח") ותבלינים ("זה כמו מגוון של סמים קלים במינון נמוך") במצבו הנפשי של אדם. הוא גם יודע למה אנשים טיפשים אוהבים ג'אנק פוד ("הסיבה הפוכה, זה הג'אנק פוד שמדלדל את המוח"), ומסביר שמזון הודי מתובל בקארי הוא אחד הדברים הכי טובים שאפשר לתת למוח האנושי ("הכורכומין הוא תרופה מונעת חזקה לניוון המוח"). והכי חשוב - הוא יודע להסביר למה."

"לפי ספרו של וונק, ארוחות בוקר ישראליות ואמריקאיות, שמורכבות מביצים, סלט ולחם, אינן מה שהמוח זקוק לו לאחר השינה. מי שקלעו לטעמו של המוח הם דווקא הצרפתים, שמסתפקים בקרואסון. ייתכן שהגוף זקוק לחלבונים וחומרים תזונתיים אחרים, וונק מסביר, אך מה שנחוץ למוח בבוקר הוא סוכר, שמכיל את החומרים שמתדלקים את מנגנוני הזיכרון, יכולת הלימוד ושיווי המשקל, שחיוניים ליומנו. אחרי צום הלילה רמות הסוכר במוח נופלות כמעט לרמה קריטית, דבר שמחליש את המוליך העצבי אצטילכולין שמשפיע על פעולות של למידה וזיכרון, על ויסות תשומת הלב ומצב הרוח ועל התנועה המוטורית. מנה הגונה של סוכר היא מה שיחזיר אותו לעבודה סדירה."

מתי משפחות נפגשות?

הכוונת ילדים לסדר יום קבוע היא עניין בסיסי למקצת מההורים ומיותר וקשה לאחרים. אני שייכת לדור שמאמין שזה מרכיב חשוב בהתנהלות משפחתית, סדר יום יכול להשפיע על רגיעה רגשית, בניית ציפיות ותכנון רלונטיים לגיל, יצירת אחדות משפחתית ועוד ועוד.
מרכיב שמקל על בניית סדר יום הוא ארוחות משותפות, לפחות פעם ביום. לעתים זה מקשה אך יש לכך תוצאות ברוכות, גם בטווח הארוך. בגיל ההתבגרות קל יותר לארגן תקשורת קבועה דרך ארוחות אם ההרגל נבנה בילדות.

דינמיקה משפחתית וליווי הורים

להקת דגים באקוריום, רובם שואפים להיות במרכז. יתכן שזה אוכל.

בחברות אנושיות רבות השאיפה להיות במרכז חזקה מכוחם של מחנכים והורים. המרכז הוא המקום הטוב. וזה כמובן פוגע ביחידים רבים רק בגלל הרעיון.
לצערנו זה קיים גם במשפחות, בעיקר בין הילדים וגם בין ההורים
לעתים זה גורם נזקים שמובנים מאוחר מדי.
זה תפקידו של ליווי משפחתי,
ייחודו בהזדמנות שהוא נותן להורים ללמוד להתבונן ולבנות מחדש את הטוב בעיניהם

הנחיה וליווי הורים בפגישה ראשונה

פגישת הכרות עם משפחה שפונה בעניין קושי עם ילד ראוי שתעסוק בנושאים הבאים:

סגנון התפקוד היום יומי בבית, חלוקת תחומי האחריות בין ההורים לבין עצמם, תחומי האחריות של הילדים, דרכי הביטוי של המצוקה של הילד שבשבילו פנו ומצבם של ילדים אחרים במשפחה, איך מתייחסים ההורים למצוקות של הילדים, איך מצליחים ההורים לראות כל ילד בנפרד? מה המשאבים החיצוניים כמו משפחה מורחבת?

איך מתבטאת הלכידות המשפחתית?

מחדר הטיפולים

איש צעיר שחי כשנתיים יחד עם חברתו בא להתייעץ איתי משום שהוא וחברתו מרבים לריב, במפגש זוגי ראיתי כיצד מצפה כל אחד מהם שאומר לאחר משהו שהוא אינו מצליח לומר או שאינו מצליח להעביר. העברתי מסר לשניהם דרך הצעה מעשית, נפתחה בינהם שמחה חדשה קצרת טווח בינתיים, מעניין לאן יתפתחו הדברים.

שלושה דורות ממשיכים להאכיל על השולחן

דוגמה ל"מסורת משפחתית" ילדים יושבים על השולחן כדי לאכול,