שינוי הפוקוס מהיחיד אל המשפחה והתהליכים המתרחשים בה

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, (זגורי אימפריה, קרובים קרובים, פלפלים צהובים)

מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

האם זה הרגל? קושי להתמודד? חשש לפגוש מצבים מורכבים או כאלו שאנו חווים אותם כהגנה? או פשוט נושא שאינו נמצא בפוקוס שלנו כי מסיבות שונות לא דובר בו ותשומת הלב לא הופנתה אליו בתרבות שבה גדלנו.

השאלות האלו נועדו לקדם התייחסות חדשה יחסית לנושא, עד לא מזמן זוגיות ומשפחתיות היו עניין מובן מאליו, בעשרים השנים האחרונות החלה להתפתח גישה הרואה בזוגיות תהליך משתנה וצומח, מצב שדורש הזנה או הכנה לשינויים, כך גם לגבי משפחה, מי שמתבונן במשפחות לומד לראות ניואנסים המעניינים אותו במשפחתו. יש הורים המתעניינים במה שקורה לכל אחד מילדיהם ויש כאלו שהפוקוס שלהם משלב בתהליך שעובר היחיד את התהליך שעוברת המשפחה כולה.