ליווי הורים הוא אחד מתחומי עבודתי. אני מבדילה בין הנחיית הורים שדורשת מפגשים קבועים במשך תקופה מסוימת לבין ליווי שיש בו פחות התערבות ובעיקר תגובה למצבים רגשיים עמוסים ומציפים של ההורים. מודל הליווי התפתח מתוך מודעות למורכבות מערכות היחסים במשפחות והבנת החשיבות שניתנה עם השנים
למודעות לקשיים, ליתרונות השיחה עם אדם ניטרלי ומקצועי ולסוגי בעיות בטווח הנורמה שבני
נוער וילדים עלולים להיקלע אליהם.
הגדילה, ההתפתחות הנפשית ומצבי מעבר
שהחיים מזמנים כולם נתפסים כאתגרים עבור ילדים ובני נוער אלא שהם מאתגרים את ההורים הן מבחינת המצב הרגשי של ההורים והן בתחום היחסים בינהם. דוגמאות נוספות בהן צפוי צורך בליווי הם לידת ילד שני, שינוי
מסגרת חינוכית פרדות בין מסבים עקב מוות או שינויים בסטטוס של ההורים. הרצף הרגשי שאנשים רבים נמצאים בו בין דאגנות יתר של הורים ליחס מובן מאליו כלפי האתגר עבור הילדים או עבור ההורים יכול להיות פשוט יותר להתמודדות בעזרת ליווי.
הורים נוטים להתעלם מהצרכים שלהם עצמם בזמן
שהילדים עוברים שינויים כדי לתפקד היטב כהורים, דבר שאינו מבטיח תפקוד
הורי מיטיב. ההורים זקוקים לליווי לא פחות מילדיהם משום שהם גדלים יחד עם ילדם
ולרוב עם מעט תשומת לב לעצמם.
