מתוך עיתון "הארץ"-חליפות חול במקום ריטלין לבעיות קשב וריכוז

בתי ספר בגרמניה דורשים מתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ללבוש חליפות חול בניסיון להרגיעם, על אף ביקורת מהורים ופסיכיאטרים. חליפות החול שוקלות בין 1.2 קילו לשישה קילו, ונעשה בהם שימוש ביותר מ-200 בתי ספר במדינה, בטענה שהן מסייעות להרגיע אי-שקט. 

תומכי השימוש בחליפות אומרים כי נראה שינוי מהותי בהתנהגות הילדים שלובשים אותן. בתי הספר מוסיפים כי זו דרך קלה יותר להתמודדות עם המספר הגדל של המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, וכי השימוש בחליפות עדיף על שימוש בתרופות כמו ריטלין. "הילדים אוהבים ללבוש את החליפות", אמרה ראשת מחלקת השילוב בבית ספר בהמבורג גרהילד דה וול, "אף אחד לא מאלץ ילדים ללבוש אותן בניגוד לרצונם".

ילדה לובשת וסט - דלג

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד מבני הזוג מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

ההשפעה של דמות מכוננת שאינה הורה מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא יכול להבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. לעתים ההבנה הזו מתרחשת רק לאחר שהקונפליקטים במשפחה נעשים קשים ונדרשת הדרכת הורים. רובנו מבינים בין השאר שבחירה זו אינה מודעת באופן מלא, לדוגמה: מצבים שבהם אם או אב בוחרים במודע לא לפעול באופן דומה למודל ההורי שחוו אך בפועל מתברר להם שחלקו הוטבע כך שלא די בהחלטה ובתשומת לב כדי לתפקד אחרת. יש זוגות שההכנות שלהם ללידם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו כולל אלו של חברים.

דרך אחרת לחשוב על מודלים הוריים עם מדריך הורים כחלק מהכנה להורות מיועדת לחשוב מחדש על מודלים. התקשורת עם גורם מקצועי כמו מלוות הורים אינה מחייבת עקביות, סדר בבדיקת ההצעות או הענות להצעותיה. 

קונפליקטים גלויים וסמויים במפגשי בני זוג עם מדריכי הורים או מטפלים משפחתיים

תהליך טיפולי יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לטיפול כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר. היועץ או המטפל חייב לבחון מחדש את מה שסופר לו במפגש הראשון ביחס לדברים שהוא ממשיך לשמוע בנושאים קרובים. זו אחת הדרכים לזהות את הסיפור הכואב יותר והסמוי שפעמים רבות הוא הרקע למקום הרחב שמקבל סיפור גלוי.

במילים אחרות לא תמיד יכולים בני זוג לחשוף לעצמם את מקור הכאב ולכן הצגת המצב כאילו תמיד קיימים שני סיפורים אינה מדויקת. יש מצבים שבני הזוג או אחד מהם מודעים לשני הסיפורים, במצבים כאלו יש אפשרות לקצר את התהליך אם מוותרים על שמירה על כבודם בעיני איש המקצוע, (מדריך הורים, יועץ זוגי, מטפל משפחתי ועוד).

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין יועץ זוגי לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתיים מוגדרים לרוב מראש על ידי בני הזוג הפונים לאנשי מקצוע.

רוב אנשי המקצוע יכולים לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונם אך מוטב שלא יעסקו בכך כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אין זה נדיר שאחד מבני הזוג יצפה שנושא כמו בגידה יהיה מבוא או מניפולציה לא מודעת שתפתח דרך נושא אחר. במיוחד אם הנושא שייפתח אינו פתור.