ספרו של דויד גרוסמן "
ספר השיאים של פוז" נפתח במשפטים הבאים: "ערב ירד על הספרי, שני ארנבים ישבו
גב אל גב על הדשא, לעסו גבעולי עשב ופטפטו.
"אני מוכרח לשבור
שיא", אמר פוז הארנב הקטן.
"בשביל מה לך"
שאל עמיקוד, אחיו הבכור.
"בשביל להיות הכי טוב
במשהו" ענה פוז.
"לא תצליח" אמר
עמיקוד, ראשית כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כולם".
הקטע מציג דינמיקה מוכרת בין שני אחים, בני אותו המין, הבכור במשפחה והאח שנולד אחריו. דינמיקה עמוסה בתחרות או בחיפוש הייחודי, המבדיל והשונה לרוב על ידי האח הצעיר יותר.
הורים רבים מכירים את הבעיה הזו, המתח שהיא מעמיסה על המשפחה כולה ונסיונות ההורים למצוא דרכים לאזן.
ההומור שבספר מאפשר להעזר בו בקריאה בקול לילדים בכל גיל. מוטב לקרוא אותו יותר מפעם אחת ולנסות להעביר את המצבים האבסורדים שהספר מציג למציאות המשפחתית.
