רוב התמונות שאני מוצאת שצולמו עד שנות החמישים של המאה הקודמת נטולות חיוך ומכוונות לרשמיות שכוונתה לא ברורה לנו הרגילים לייצוג אמיתי יותר של המצולמים.
בתמונה לפנינו אח ואחות שקרבתם הפיסית מספרת על קרבה רגשית ולמרות שאינם מחייכים יש נעימות שעוברת אל המתבוננים בצילום.
המסר שעובר מהצילום ביחס ליחסי אחים ואחיות מתאים להבנתי לרוח התקופה, הוא יכול להיות מגולם ברעיונות כגון:" יש קרבה ומחויבות בין אחים ואין צורך לבדוק זאת בפועל" או "התיעוד משקף את החיים" או צילום הוא ארוע חגיגי ולכבודו לובשים לבן"
בצילומים מעשרות השנים האחרונות בעיקר מי שמצטלם לצורך תמונת פספורט נעזר בצלם מקצועי ושם מציעים לו להתאים את בגדיו לרקע המצוי במקום.
