ריבים ומאבקים בין בני זוג והשפעותיהן החיוביות

כאשר בני זוג רבים ללא נוכחות הילדים, בנושאים עכשויים וכש"פנקס החשבונות" בינהם אינו מרכז העניין זה יכול להיות ארוע חיובי לזוגיות ואפילו ארוע מקרב.
מדוע?
חלק ממצבים כאלו מעיד על העדר פחד מהתוצאות של הריב או מהמשכיותו בצורות אחרות, הזוג שבתמונה נראה לכאורה נטול שליטה ברגשות אך אם אין פחד כפי שנראה בתמונה לקרבה גופנית בזמן ריב סביר שיש אמון הדדי, במה? במאזן הכוחות, בכוח שכל אחד מהם חש שיש בתוכו, בהעדר הפחד לבטא כעסים.

כשמציגים מצב שמקובל לחשוב עליו כשלילי באור חיובי כדאי לשאול מה האלטרנטיבות. העדר ריבים יכול להעיד על פחד מריב וצבירה של עוינות שעלולה להתפוצץ בשלב זה או אחר, העדר ריבים יכול להעיד על קיפאון ביחסי הכוחות, חשש לשנות מצב "בטוח" בלי שיהיה באמת בטוח. הרשימה ארוכה.

הבעיה המהותית היא מהו טווח ההשפעה של ריבים בין הורים על ילדים?
מאחר שכל אחד מהם מגיב בהתאם לאישיותו הדרך הבטוחה היא לשמור על הצורך לברר עניין בין בני זוג למצב שאין בו נוכחות של ילדים. יש עוד אפשרויות כמובן, איש ודרכי חייו.

העיקר הוא לתת לזה מקום, לא לפרש זאת כמצב שבהכרח מרחיק, כי מי שיודע לריב יודע להתפייס.

איזה מהרגשות הכתובים ברשימה שולט בכם זמן ממושך? איזה מהם מופיע כשאתם עם ילדיכם?

עצב:  צער, יאוש, דיכאון, חוסר תקוה, פסימיות, דחייה,

כעס: תסכול, רוגז, מצוקה, זעם, אלימות

רגשות שמחה: אהבה אופטימיות, שלווה, אופוריה, שביעות רצון

רגשות בהלה: חרדה, עצבנות, מתח , אי שקט, פחדים, הימנעות,

רגשות אשם: בושה, אי נוחות, מוטרדות

אפיוני התנהגות של ילדים עם קשיי קשב וריכוז

בתחום עיבוד מידע במסגרות לימוד

צורך בתנועה

היסוס בשלב התחלת משימה

נדידת מחשבות

הצורך בתכנון זמן ומטלות אינו ברור

הכרח לתאר מצב או ארוע בסדר מסוים

קושי בדחיית סיפוקים

המחשות מסייעות לזכור מידע רחוק בזמן ובמקום

ארגון מידע ושמירתו בזיכרון אפשרי בהיקף קטן

זכרון טוב יחסית רק באחת מדרכי עיבוד מידע, שמיעתית (דרך הקשבה)  או בצפייה במידע כתוב

בתחום החברתי

רמזים המועברים דרך שפת גוף, הבעות פנים ומסרים חלקיים קשים להבנה

רמת תסכול גבוהה גורמת עיכוב בבקשת עזרה, בשאלות או בשלמת מידע

רמת ויסות רגשות נמוכה גורמת למעברים בין התכנסות פנימה להתפרצויות המובנות בטעות כבעיות התנהגות

אפיונים של התנהגות אצל ילדים המתעכבים ברכישת קריאה וכתיבה

העדר ניסיון לשער את המשכיות המילה שמוכרת מדיבור בקריאה

שימוש מועט ברמזים לא טכסטואליים (איורים, שם הסיפור, ידע קודם על הנושא)

ביטחון רב יותר בקריאה שקטה בהשוואה לקריאה בקול

השלכות ומניעה של מצבי ניתוק מהסביבה וממשמעות החיים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל שמחים במצבים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד שמחבר אותם לסביבה, כל עוד לא מדובר בסביבה העלולה להזיק.

החשש המרכזי ממצבי ניתוק קשור בנטיית הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות שעלול להביא להתאבדויות.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מוכנים לעבור יחד עם הילדים את השלבים הצפויים ועבורם חיבור לעניין בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים אחרים אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות ולעתים מחוברים ילדיהם למצבם הכלכלי או הרגשי כך שאין צורך בכך.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו.

עד לא מזמן זוגיות ומשפחתיות היו עניין מובן מאליו, בעשרים השנים האחרונות החלה להתפתח גישה הרואה בזוגיות תהליך משתנה וצומח, מצב שדורש הזנה או הכנה לשינויים, כך גם לגבי משפחה, מי שמתבונן במשפחות לומד לראות ניואנסים המעניינים אותו במשפחתו. יש הורים המתעניינים במה שקורה לכל אחד מילדיהם באופן מתמשך כמיטב יכולתם ויש כאלו שהפוקוס שלהם משלב בתהליך שעובר היחיד את התהליך שעוברת המשפחה כולה.במבט לאחור מתייחסים אנשים בוגרים לא מעטים וצעירים בני עשרים ו...למצב האחרון כחויה שבה "לא ראו אותם".

הכנת זוגות למודל הורות אישי

הכנת הורים למודל הורות אישי היא כותרת רחבה הכוללת נושאים ידועים מראש ונושאים הדרושים למוטרדות ההורים.

דוגמאות לנושאים ידועים מראש : ביטויי אהבה והרגשת ההורים ביחס לכך. פיתוח יכולות אינטלקטואליות, העידן החדש ושינויים ביחס למקומם של ילדים במשפחה, היותם מרכז העניין והעיסוק פיתח תחומים מקצועיים חדשים בתחום המשפחה. כגון: אימון הורים, ניהול סמכות הורית, הדרכת הורים ועוד. ליווי הורים אינו הגדרה מוכרת על ידי המוסדות אך נעשה לרוב על ידי אנשים שהידע שלהם צמח בעולם הטיפולי וההנחייתי. בשונה ממטפלים משפחתיים מלווה הורים מאמין בצורך של ההורה במרחב ובקשר שאינו מחייב עם איש מקצוע.

ליווי מקצועי מסייע בשלב הראשון להורה להבין את מרכיבי החששות שאינו מודע להם ולהתמודד בינו לבינו עם קשיים שבעבר היה נעזר בחבר כדי לחשוב עליהם. העולם המקצועי ומושג כמו ליווי הורים מזמן פרטיות לילד ולהוריו לחשוב ולמקד את רצונותיהם ביחס  לצרכים ייחודיים לילד. ליווי הורים הוא הזדמנות להבין את מערכת יחסים עם אחד הילדים במשפחה בלי להיכנס לעומק הרגשי ותוך הבנת מערכת היחסים והדימויים שיש להורה עלהילד או הילדה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול להשתחרר אצל ההורה בעקבות ליווי הורי קצר מועד.

הנושאים המרכזיים העולים בשלבי משבר מתבטאים דרך השאלות: "האם הילד הבין שהוא אהוב"? "האם היותנו אנשים מרוכזים במחשבה ובהתפתחות מקצועית השפיעה באופן מבלבל"? היתכן שהילד היה במרכז הבית עד כדי אבדן הסמכות ההורית או שמדובר בהשפיה סביבתית"?

סגנון הקשר הזוגי של ההורים משפיע על סגנון התקשורת והקרבה בינם לבין הילדים. זהו נושא שאינו מדובר משום שאינו ניתן לתכנון או להכוונה אך מוטב להיות מודעים לו.

בחירת סביבת המגורים דרך בדיקת מוסדות החינוך הזמינים והרמה הכלכלית של תושבי האזור יכולה לעזור להורים למתן מתחים כלכליים המצויים בכל מקום.

ניהול הסמכות ההורית בדרכי שלום-הדרכת הורים

מחלוקות בין ההורים עוזרות לילדים ובני נוער להשיג את רצונם ולפעול בצורה שאינה מקובלת על אחד מההורים.הנושא מטריד הורים במיוחד כשמדובר בהוצאות כספיות שלא מתאימות ליכולת הכלכלית או כשיש ספק לגבי מצבים "מסוכנים" נפשית ופיסית שבני נוער נוטים להסתיר. מובן שחשוב לזכור שמדובר בילדים גם כשהמבוגר מרגיש שהוא "מופעל" ושהשליטה אינה בידיו. 
ככל שתתפתח שיחה גלויה על מחלוקות אלו בין ההורים כך תעלה יכולתם לשתף פעולה. מתחים בין בני זוג מרבים להיות חלק מהדינמיקה המשפחתית, למרבה הצער לא כל ההורים מזהים שתבנית המתח נשמרת אך התכנים משתנים. כלומר מוטב לבני זוג לא להיתפס לתוכן המריבה או המחלוקת ולפרק את התוכן שמחזיק את המתח, או להבין שביטחונו של ילדם חשוב להם יותר מהצלחתם במאבק.
ילדים ובני נוער מזהים בקלות מי מההורים נוטה לאפשר חופש בזמן שמחוץ לבית, מי נותן כסף ביתר קלות, מי מחליט על סכומי הכסף שמופנים לילדים, זוהי דינמיקה בריאה כל עוד אין סכנה שכדי לרצות בני נוער או מתוך חשש מהתנהגות חריגה יתן להם ההורה יותר מהרצוי להם ולמשפחה כולה. זהו אחד הנושאים שהסכמה בין ההורים תועיל לכולם. לעתים מוטב להגיע להסכמה כפשרה זמנית תוך כדי מעקב או תשומת לב אם נוצרה בינתיים התנהגות בונה של בני המשפחה.
שיתוף הילדים בדיון על הגבול הברור וההכרחי לתקציב המשפחתי נותן לפעמים גוון נוסף להחלטה. 

ה"חזות המשותפת כלפי הילדים". היא רעיון שכדאי להחליט באלו נושאים הוא הכרחי ובאלו לא. קשה מאוד למי שנמצא בבית לומר כשהוא / היא נשאלים על רשות כלשהיא לומר "נחכה להורה האחר ואז נחליט" הדבר עלול להחליש את סמכותו.
חזות משותפת אינה הדרך הבטוחה להורות תקינה. מאידך העדר החזות המשותפת יכול להיות הבסיס להיוצרות קואליציה לא מודעת של הורה וילד. כלומר מצב שההורה שחסרה לו אמירה חד משמעית בנושא מסוים כלפי ההורה האחר נעזר ברצונו לחזק את מעמדו בילד. לרוב הילדים קל יחסית למצוא את הדרך ללב ההורה ה"סרבן", יחד עם זאת דרך חשיבה של ילדים אמינה יחסית ויכולה לגרום להורה עיקש להקשיב לנושאים שלרוב אינו מוכן לשנות את דעתו לגביהם כשהם מובאים על ידי ההורה האחר. 
העדר חזות אחידה הוא סוג של תקשורת אמינה עם בני נוער ודוגמה לכך שקונפליקטים בין בני זוג הם חלק טבעי מהחיים. 

תפקידים במשפחה גרעינית והשפעת המשפחה המורחבת

מפה משפחתית המודגמת כאן היא אחת הדרכים שבהן משתמשים אנשי מקצוע בתחום יחסים במשפחה כדי להבין את ההשפעות הפוטנציאליות על בני הזוג והילדים. עיגולים מסמלים אישה וריבוע גבר. בדוגמה שלפנינו בני הזוג הם גבר ואישה ולהם שני ילדים בן ובת.
המשפחה המורחבת היא משפחת האישה, שני הוריה חיים ויש לה שני אחים ואחות אחת.
המפה נחוצה למדריך הורים שמאמין בהשפעת משפחת המוצא של בני הזוג הן מבחינת כוחות פוטנציאליים לתמיכה והן כגורם שעלול לשבש את האוטונומיה של בני הזוג שמרגישים צורך בייעוץ או הדרכה

מהי זוגיות בריאה?!!!

כולנו רוצים לקבל אישור לאיכות הזוגיות שאנו חלק ממנה, לרוב נשים עסוקות יותר מגברים בהגדרות מסוג זה ומבקשות אישור מהגברים (שלא תמיד מבינים במה מדובר, הרי הכול בסדר) ולעתים אנחנו נותנות את האישור לעצמו דרך השואה לחברותינו.

יש מי שנעזר בהיקף יחסי המין, באיכותם, ביכולת להתפייס, בהבנה שרצוי שלא תמיד יהיה רק אחד מהם המתפייס הראשון, אחרים בודקים את התחומים שיש בהם הבנה ואת מספרם לעומת אלו שחסרה בהם הבנה. כגון: גישה דומה לחינוך הילדים, למערכות היחסים עם ההורים של בני הזוג, גישה דומה לכסף ולסדר העדיפויות ביחס לכסף. כשכל אלו אינם סיבה להתעוררות מתחים מהירה יש בסיס יציב ומוטב להרחיב אותו מאשר לחשוב על מה שאין.

מי שרוצה אישור מקצועי יכולה להעזר בסדרת השלבים שחיברו אנשי מקצוע. הזהירות הנדרשת באבחוון העצמי הזה רצוי שתזכור שאיש לא הגדיר כמה שנים יכול להימשך כל שלב. הצורך באישור או הערכה עצמית מתעורר באמצע התהליך, אין הבטחה שנעבור מהשלב השני לשלישי, אבל אפשר להעזר באנשי מקצוע אם רוצים לעבור, זאת משום שהרצון להשתחרר מהשלב השלישי הוא מצב בריא כשלעצמו.

להלן השלבים:

שלב ההתאהבות-

שלב האהבה

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר.

שלב העצמיות

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב.

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים.

מקצת מהזוגות צומחים ומתפתחים משלב העצמיות ואחרים עוברים למשבר מחויבות, וחזרה לשלב מאבקי הכוח.

המתח בין אחריות הורים לפיתוח עצמאות אצל ילדים

הורים לא מעטים מנסים למנוע מילדים ובני נוער להיות חשופים לעולם הגדול, הסיבות רבות החל מדאגה לביטחונם של הילדים כשאין להורים הכרות עם הסביבה שאליה הילדים נמשכים ועד דאגה לשמירת הסמכות ההורית בעתיד. כל זה בלי להתייחס לחשיפה הקיצונית שמתרחשת ללא שליטת ההורה או הכוונתו בעזרת המדיה,

הדגמת הנושא דרך תמונות מספרים מיועדת להזכיר כי דמויות עצמאיות בהתנהלותן הן אלו שמושכות את התעניינות הילדים, בין אם בספרות האגדות שחלק מהדמויות בה הן "הנסיכה על העדשה" או "כיפה אדומה". התנהלות ההורים של שתי הדמויות האלו היא חסרת כל אחריות והעלילה לא נוגעת בתפקיד ההורה. הסיבות אינן קשורות רק בנורמות שהשתנו אלא אף בעובדה שסיפור יכול להצליח על בסיס חריגה מהמציאות והוא מייצג את מאויי הקוראים.

תגובה לתגובה של מירב מיכאלי או יתרונות וחסרונות של השתייכות למסגרת חינוכית עבור בני נוער המתקשים בכך

מירב מיכאלי הסבירה בגיליון הארץ שפורסם ב26.10.17 בתגובה לביקורת על דבריה שהוצאו מהקשרם תחת הכותרת "לא באתי לפרק" את הדברים הבאים:
"זאת המציאות. אלה הנתונים שהביאו אותי להגיד, שלמרבה הצער, בניגוד למה שכולנו רוצות ורוצים כל כך להאמין בו, המשפחה היא יותר מדי פעמים לא המקום הכי בטוח ומגונן, אלא להיפך — המקום הכי פחות בטוח לילדות וילדים."

להערכתי הורים שקוראים בלוג זה מתעניינים לעומק בצד הפיסי והרגשי של חיי ילדיהם ולכן אמירה זו אינה נחוצה להם.
הדברים הובאו כדי להסב את תשומת הלב להעדר "הגנה" רגשית על ילדים בגיל ההתבגרות מתוך דאגה לעתידם, לעתים במקום לסייע להם למצוא את תנאי החיים המתאימים להם בהווה, נוטים הורים לשמור על התנאים הטובים ביותר שמאפשרים לילדם להיות חלק ממסגרת.
כוונתי בעיקר לילדים שאינם מרגישים נוח במסגרות לימודיות רגילות בין אם מתוך חריגות חברתית ובין אם מתוך קשיים ללמוד או "להראות". להרגיש שרואים אותם ומבחינים בייחודם.

דרך החשיבה של הורים רבים קשורה בביטחון שהם חשים כל עוד ילדם נמצא תחת עין צופייה, אלא שספק אם יש עין צופיה בכל המסגרות. כשאני פוגשת הורים שהעזו לאפשר לילדם ללמוד מהבית בשנות ההתבגרות משום שהתקשו להתמודד עם העולם החברתי של בתי הספר אני מרגישה תערובת של הערכה רבה וחשש קל.
אני שואלת את עצמי:
" איך אינם חוששים ממה שיקרה לו כשהוא לבדו שעות רבות בבית"?
או " איך יוכל בהמשך דרכו להיות חלק ממסגרת"?

אין הורים רבים כאלו ולכן אני כנראה מכירה רק תוצאות טובות

מירב מיכאלי אמנם דיברה על התנאים בבית ואני מדברת על תנאים מחוץ לבית אלא שהמסר של ההורים בבית ביחס לעולם שבחוץ הוא בתחום הבית

חשיבות האמון העצמי של אדם ביכולותיו והאמצעים לפתחה בגיל הנעורים

הרצף שבין אמון מלא של אדם ביכולותיו לבין מיעוט אמון  מתאים יותר לתאור כשילוב של כמה רצפים כמו השתלבות במחלפי תנועה או הסתבכות של כבלי חשמל.

בישראל יש לחברה השפעה על אמון האדם בעצמו יותר מאשר בחברות מערביות אחרות. למצב זה יתרונות וחסרונות. דוגמה ליתרונות: מי שאינו חזק בתחומים האינטלקטואליים יכול למצוא את ביטויו בתחומים החברתיים, דוגמה לחסרונות: קשה לחוש ביטחון עצמי כאשר אדם או נער חזק מבחינה אינטלקטואלית אך כישוריו בתחומים חברתיים אינם טובים. זאת משום שהתמודדויות חברתיות נמצאות בסביבה ללא הרף וקשה לא לפגוש אותן הן ברמה המשפחתית והן ברמה החברתית. התאור של נער במצב כזה דומה למחלף שהירידה ממנו היא למסלול אחד במקום לשניים, ההכרה החברתית של הסביבה ביכולת האינטלקטואלית היא מצומצמת, אדם או נער/ה שאינם חלק מקבוצת שווים שמכירה ביכולותיהם ונותנת להם מעמד עלולים לפתח חוסר אמון ביכולותיהם, כולל יכולת לתקשורת אינטימית וליכולת ביטוי.

כוחות שמחזקים אמון עצמי או ביטחון עצמי צומחים דרך התנסות, הנער/ה בעלי היכולות החברתיות המפותחות המודעים למגבלותיהם בתחומים האינטלקטואלים צפויים  למצוא לעצמם קבוצת שוים שבה לא יחוו חריגים בהשגיהם. ההכרה החברתית באדם תלויה רק בקבוצות מסוימות בודאות לגבי העתיד.  

בין אם חווית החולשה היא בתחום האינטלקטואלי או בתחום החברתי האיזון בין יכולות לחולשות יכול להתרחש אם יימצא מבוגר שיסייע לאמון של הנער בעצמו בדרכים חדשות עבור הנער. דבר זה יכול להעשות ביתר הצלחה כשהחולשה היחסית היא בעולם החברתי בעזרת פיתוח יכולות אמנותיות, פיתוח יצירתיות מחשבתית או הכוונה של יכולת חברתית באופן שמשתלב בארגונים למטרות אוכלוסיות חלשות וכד. לעומת זאת מיעוט אמון אינטלקטואלי מוכר יותר למסגרות כמו בתי ספר והמודעות לעזרה של מורים פרטיים, אבחונים שנותנים יותר זמן וסגנון בחינה מותאם ועוד רבה מזו שיש לדרכים לעזור בפיתוח יכולות חברתיות.

משפחות מעולמות שונים משתלבות בפעילותן יחד