משפחה רב דורית-איזון בין לחצים לאהבה

בישראל יש תרבות של קשר חזק בין בני המשפחה המורחבת לזוגות צעירים ולהיוצרות משפחה צעירה חדשה. לקשר הזה יש צדדים רבים: עזרה כלכלית ועזרה בגידול הילדים. קושי להפריד בשלבי היוצרות הזוגיות החדשה בין הרגשת השייכות למשפחת המוצא לבין הזוגיות, צורך לשמור על איזון בין משפחות המוצא, עזרה וטיפול בהורים מזדקנים. כולם צדדים יפים כל עוד מידת המעורבות הרגשית מתאימה לדור ההורים ולדור הילדים שמתחילים את הקמת המשפחה הצעירה ומגדירים את דרכם כהורים.

בספרה המחקרי של אסתר כהן "התמודדויות וטיפול בהורות" נאמר כי כולנו יודעים, כי ההורות איננה נגמרת עם בגרות הילדים וכי 'הורה נשאר תמיד הורה'. במחקר נרטיבי שבאמצעותו מנסה נעמה לויצקי להבין את התהליכים הפסיכולוגיים המלווים 'הורים בוגרים' (שילדיהם הם בני 30 עד 40 לערך), כפי שאלו נתפסים על ידם; את החוויות הסובייקטיביות שלהם ואת תפיסותיהם ביחס להורותם הבוגרת וביחס לקשריהם עם ילדיהם הבוגרים. המודל העולה מניתוח נרטיבי של ריאיונות עומק מדבר על חוויית ההורות הבוגרת כסדרה המשכית של מהלכי איזון הן ברובד האינטרה-פסיכי הפנימי והן ברובד ההתנהגותי של התפקיד ההורי.