תקשורת עם ילדים הנוטים לרצות מבוגרים

המבט שלהם אומר בדידות אבל הם יושבים יחד ושפת הגוף אומרת קרבה. איך ניתן לזהות את רצונם או מצבם הרגשי של   ילדים בלי להרבות בשאלות ושאר הכבדות?
אין אסטרטגיה אחת אבל השימוש במושג אסטרטגיה הוא כדי שנשחרר את עצמנו ההורים, מאיסורים פנימיים כמו זהירות יתר ממגע או להיפך מגע מוגזם. לפעמים כשיושבים באפס מעשה מזמינים את הילד להתייחס אלינו,

יש ילדים שמצב קבוצתי מקל עליהם ואחרים מעדיפים מצב פרטי, אחד על אחד, ילד ומבוגר. כשילדים יודעים שהמבוגר מחפש דרכים לדבר איתם והם עצמם נמצאים במצב הסתרה קבוע הם מתכוננים להסתיר או לא משתפים פעולה בדרכם.

מהכרותי עם ילדים שרוצים לרצות מבוגרים הסתרה היא התנהלות קבועה ומודעת באופן חלקי בלבד, ילדים מסוג זה לא משקרים. לעתים הם מטשטשים. אבל מבוגר שיכול לזהות נטייה כזו אצל ילדו מוטב שינסה ליצור תקשורת פחות מילולית ויותר חוויתית, ינסה להבין דרך אחרים, דרך תצפית במצבים שילדו צופה עם חבר בטלויזיה, יעקוב אחר שפת הגוף ושינוייה, יתחבר למוסיקה של עצמו ומשם לשל ילדו...