צמיחה והתבגרות משותפים לבני זוג

רוב הפוסטים שאני כותבת עוסקים בקשיים ובעיות, זאת משום שכאשר הורים מתפקדים יחד ברמה שנראית טובה לשניהם			אין צורך בהדרכת הורים

בטווח שבין קשיי קומוניקציה כהורים לבין קומוניקציה טובה ותפקוד מוצלח נמצא מצב ביניים שאני קוראת לו "צמיחה יחד"

 מדובר בפיצוח רעיונות שאנשים כבני זוג מעוניינים לבחון מחדש לצורך שכלול הדיאלוג בינהם ושיפור ההבנה ההדדית.

מי שקורה דברים אלו מוזמן לרענן את זכרונו לבד ובעזרת בן או בת זוגו ולכתוב לי על תהליך כזה. אין לי כונה לפרסם משהו פרטי או כל דבר שיישלח אלי אלא לפתח דיאלוגים עם אנשים שעסוקים בהבנת סגנון ההורות שלהם עם עצמם או עם בני זוגם ולעתים עם ילדים בוגרים.

מחכה לתגובות

smadar.nevo@gmail.com

מהו ליווי הורים?!!

ליווי הורים הוא סגנון הנחיה הנוגע ליחסי הורים וילדים. הורים רבים נוטים להתייחס אל הכללים הידועים והבלתי ידועים במערכת היחסים עם ילדיהם כעניין מובן מאליו, לרוב משום שכך הם עצמם גדלו או מתוך אילוצים של תנאי החיים. לעתים קשה לאחד מבני הזוג להבין את רעהו או לקבל את גישתו אך בקצב ההתנהלות של משפחות צעירות יש מעט מצבים שמאפשרים לשוחח על ארועים או לדייק בזכירת הפרטים. הבדלים בין בני זוג ביחס לחינוך יכולים לסייע לילדים או להקשות עליהם, אך עבור בני הזוג הם עלולים להתפתח לחלק ממאבק כוחות המצוי בבית מסיבות אחרות.

 פערים בין דעות בני זוג ביחס לחינוך הילדים מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש ולשנות הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, סגנון הדיבור, תשומת הלב להשפעת סגנון הדיבור על היחסים בין בני משפחה או וסדר העדיפויות הכלכלי.

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים משפחתיים וחברתיים, הקפדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בליווי הורים, הנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם. מצבים קשים יחסית לפניה להדרכה הם כאשר רק אחד מבני הזוג מוצא צורך בעזרה מקצועית.

ריבים ומאבקים בין בני זוג והשפעותיהן החיוביות

כאשר בני זוג רבים ללא נוכחות הילדים, בנושאים עכשויים וכש"פנקס החשבונות" בינהם אינו מרכז העניין זה יכול להיות ארוע חיובי לזוגיות ואפילו ארוע מקרב.
מדוע?
חלק ממצבים כאלו מעיד על העדר פחד מהתוצאות של הריב או מהמשכיותו בצורות אחרות, הזוג שבתמונה נראה לכאורה נטול שליטה ברגשות אך אם אין פחד כפי שנראה בתמונה לקרבה גופנית בזמן ריב סביר שיש אמון הדדי, במה? במאזן הכוחות, בכוח שכל אחד מהם חש שיש בתוכו, בהעדר הפחד לבטא כעסים.

כשמציגים מצב שמקובל לחשוב עליו כשלילי באור חיובי כדאי לשאול מה האלטרנטיבות. העדר ריבים יכול להעיד על פחד מריב וצבירה של עוינות שעלולה להתפוצץ בשלב זה או אחר, העדר ריבים יכול להעיד על קיפאון ביחסי הכוחות, חשש לשנות מצב "בטוח" בלי שיהיה באמת בטוח. הרשימה ארוכה.

הבעיה המהותית היא מהו טווח ההשפעה של ריבים בין הורים על ילדים?
מאחר שכל אחד מהם מגיב בהתאם לאישיותו הדרך הבטוחה היא לשמור על הצורך לברר עניין בין בני זוג למצב שאין בו נוכחות של ילדים. יש עוד אפשרויות כמובן, איש ודרכי חייו.

העיקר הוא לתת לזה מקום, לא לפרש זאת כמצב שבהכרח מרחיק, כי מי שיודע לריב יודע להתפייס.

הדרכת הורים לפי המודל הנראטיבי

אצל זוגות רבים איתור הנורמות שכל אחד מהם משמר היא שלב ראשון בתהליך הייעוץ הזוגי ו/או ההדרכה ההורית. הצורך באיתור כזה מתקבל לעתים בחוסר עניין מצד בני הזוג כשהמנחה מכוון לכך.  שכן, רוב הזוגות מכירים איש את הנורמות שלו ואת אלו של בן זוגו,  הנורמות שהן סלע המחלוקת מוכרות עד לזרה. זאת משום שחלק מהנורמות הן מתוך משפחת המוצא וחלק מתוך השאיפות שלא מומשו במשפחות המוצא. 

רעיונות מסוג זה משפיעים השפעה רחבה על סגנון מאבקי הכוח ועל הצורך לשמר את שורשיהם. אלא שלא תמיד הרעיון הוא העניין לעתים האחיזה ברעיון היא שמירה על מעמד בטוח במסגרת הזוגיות.

יצירת נראטיב חדש היא אחת הדרכים לחדש את איכות התקשורת והקרבה בין בני זוג. האפשרות להבין את הדינמיקה שקשורה בנראטיב השונה של שתי משפחות המוצא דרושה לעתים כדי להימנע ממסלול הליכה חסר מוצא, 

פעלים מיטיבים בחיי משפחה

הצורך בהדרכת הורים, ליווי משפחתי או ייעוץ

ליווי הורים נוגע לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית. 

העדר ביטויי שמחה במשפחה-הדרכת הורים

הצילום שלפננו מציג משפחה אידאלית, לבושה בבגדים חגיגים המתאימים לצילום מבוים אצל צלם מקצועי. העדר צבעים, שחור ולבן צורת הישיבה, דרך ההסתכלות אל המצלמה כולם מספרים לנו על הנורמות שהיו נהוגות לפני כמה עשרות שנים.
לנורמות אלו יש ביטוי נוסף בערכי התקופה העולה דרך הצילום. נוכחות ההורים חזקה יותר משל הילדים. למבוגרים יש קדימות. לו הייתה לילדים קדימות היו מעמידים אותם בגובה שווה בעזרת כיסא או מחזיקים אותם עח הידיים כדי לבטא קרבה. מאחר שהצילומים היו מעטים באותה תקופה יחסית לתקופתנו ההבעות קפואות, אין חיוכים או ביטוי רגש, המבט אל המצלמה ישיר. נדמה לפי הצילום שבמשפחה זו חסרה שמחה, סביר להניח שאין לדעת מה המצב האמיתי שכן הנורמות המחייבות מראה מכובד לא מאפשרות לשמחה אם קימת להתבטא.

שינוי חוזה זוגי בעקבות משבר של אחד הילדים-הדרכת הורים

שלבי התפתחות הזוגיות כוללים בין השאר שלב המוגדר משבר מחויבות

אחת ההנחות המוקדמות הקשורות בשלב זה היא שלכל זוג יש חוזה בלתי כתוב שנוצר עם הזמן ודרכו שומרים בני הזוג על הרגשת ביטחון ויוצרים סדר קבוע בהרגליהם. ברוב המקרים בני הזוג מרוצים מחלק מ"סעיפי החוזה" ואינם מרוצים מחלק אחר. לרוב חולקים שני בני הזוג חשש לשנות את החוזה. 

משבר המחויבות הוא שלב הכולל בניית חוזה חדש, הנכונות לחוזה חדש פותחת סוג חדש של הידברות.

בשלב זה יש נטייה לסוגים שונים של אינטימיות בין גברים לנשים. נשים זקוקות לאינטימיות רגשית וגברים לאינטימיות מינית. לפעמים יש התאמה בין בני המינים ביחס לסוג האינטימיות.

משבר של אחד הילדים יכול להיות רקע הכרחי להיווצרות חוזה חדש. מצב מורכב של אחד הילדים במשפחה יכול להיות מובן הן על ידי ההורים והן על ידי המבוגרים כסמן של בעייתיות כללית ביחסים המשפחתיים. הורים נוטים להתעלם מקושי של ילדיהם או להגזים בו. האפשרות ליצור חוזה חדש היא צד חיובי של הקונפליקט בין הורים לילדים ושלב חשוב בהתפתחות המשפחתית.

חוזה הנישואים ה"בלתי כתוב" והעיסוק בו בייעוץ זוגי ובהדרכת הורים

זוגות המגיעים לטיפול זוגי או לייעוץ זוגי שומרים במפגשים הראשונים איש על התחום הבטוח בעיניו ביחס למטפל. לא פעם יש השפעה הדדית, מעין הסכם לא כתוב ולא מדובר על נושאים שעדיף שלא יעלו לדיון. תחום בטוח יכול להיות פרק חיים שאין לבן או לבת הזוג גישה אליו, מחלוקת בנוגע לחלוקת תפקידים בבית, אחריות כלכלית שרק אחד מבני הזוג נושא בה, מחלוקות על סגנון היחסים עם משפחות המוצא או על סגנון התקשורת עם משפחות המוצא בתחומים כספיים. הנושא אינו בהכרח הסיבה לשמור על תחום בטוח. שמירה כזו מבטיחה שלא יהיה צורך בהבנת "חוזה הנישואין שאינו כתוב", למרות שהזוג מבין שיש צורך בשינוי היחסים הפחדים ממשיכים להשפיע עליהם. שינוי פרושו כניסה למצב לא ידוע ולא בטוח. אנשים רבים אינם אוהבים שינויים בחייהם אך שינויים שאחרים יוצרים עבורם ובמיוחד בני הזוג מאיימים יותר. שינויים כאלו דורשים לשנות את תחומי הנוחות מבחינה פסיכולוגית ומעשית. ניתן להתרשם מדברים אלו ולחשוב שייעוץ זוגי המשנה את ה"חוזה הבלתי כתוב" הוא תהליך בעייתי בעיקרו, העניין הוא שבדרך כלל מגיעים זוגות לייעוץ זוגי בשלב עמוס בכעסים ביחסיהם. זהו שלב שאין בו בררה אלא לבדוק אפשרות לשינוי. זה אינו תהליך קל אך כשמדובר בחיים זוגיים הוא יכול להיות נקודת מוצא לזוגיות בסגנון חדש ולצמיחה זוגית.

הדרכת הורים-דור לדור יביע אומר אם נרצה ואם לא נרצה

העברה בינדורית היא מושג רווח בין המושגים המסייעים לחשיבה על משפחות ואפיוניהן. פן אחד של המושג מבטא את הנטייה של רוב בני האדם להביא למשפחה שהם מקימים את הערכים, ההרגלים וסגנון היחסים עם בני הזוג והילדים מבלי שהם מודעים לכך. הסיבה לנטיה זו פשוטה ביותר, משפחת המוצא, המשפחה שבה גדלנו היא הדוגמה היחידה שהכרנו מקרוב. אנשים שחוו ארועים קשים נוטים לחשוב ש"להם זה לא יקרה" שהם יעשו הכול כדי לא לחזור על השגיאות של הוריהם אך בשלבים מאוחרים יותר בחייהם יכולים אותם אנשים לגלות כי למרות שלא התכוונו לכך חזרו על חלק מה"טעויות" שחוו. המושג טעויות הוא גמיש מאוד ולכן הופיע במרכאות. מלבד אלימות פיסית ומילולית שאינה ניתנת כאן לדיון יכול מושג זה לבטא קשיי תקשורת עם ילדים בגיל ההתבגרות, ההשפעה שיש למאבקי כוח בין הורים על ילדים, המהירות שבה אנו כהורים פועלים לעתים הן מסיבות של צורך והן עקב אישיותינו, לדוגמה מי שבביתו ענו תמיד בחיוב נוטה לענות תמיד בחיוב לילדיו ומי שתמיד שמע תשובה שלילית נוטה לענות בתשובה שלילית. זוהי פעולה מהירה מכדי שתהיה רלונטית בכל המצבים.

כדי שיוכל אדם להגיע למשפחתו עם "פיסת החיים" שלו, הייחודית לו ולהכיל את בן זוגו כך שמאבקי הכוח שצפויים להם על רקע שונות בתפיסה ההורית יצומצמו דרושה עבודה.

עם השנים והתמעטות הלחצים יכולים יותר אנשים להביט "מעין הנשר" על תפיסות שונות וליצור שיבוץ הולם של הפיסות של שני בני הזוג, שתי משפחות המוצא ונטיות אישיות של ילדיהם. לעתים מגיעה יכולת זו באיחור וחבל. האיחור אין פרושו פרדה או יחסים קשים. איחור יכול להתבטא בהעברה בינדורית לילדים שאינה כפי שהוריהם התכוונו. http://www.google.com/intl/en/webmasters/#utm_source=en-wmxmsg&utm_medium=wmxmsg&utm_campaign=bm&authuser=0

הדרכת הורים וייעוץ זוגי-כיצד לבנות מודל אישי ליחסים בין קרירה ואמהות

כוונות עמוקות של נשים רבות להיות אמהות "טובות" ולהתקדם בקריירה שלהן בו זמנית הוא נושא שמעסיק את רוב האמהות, כולל במצבים שהן עוברות לשלב הסבתאות.

קשה להציע מתכון לפתרון אבל אפשר לסייע להגדיר מודל שמתאים אישית לכל אם ולעזור להבין איך ניתן לממש את המודל שמתאים לה ולבן זוגה.
הקשר אם ילד מובן לרוב הנשים ובגילים הרכים לא תמיד כדאי שבן הזוג יימצא שעות רבות עם תינוק, לעומת זאת בגיל ההתבגרות, גיל שדרושה בו נוכחות יש לגברים יכולות שחלק מהנשים חסרות.
היכולת להגדיר מודל אישי וייחודי נבנית מנכונות של נשים להניח למשפחה להסתדר גם בלעדיה וגם זה שלב לא פשוט.

תאור תהליך המפגשים עם יועץ זוגי

תהליך טיפולי יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לטיפול כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר. היועץ או המטפל חייב לבחון מחדש את מה שסופר לו במפגש הראשון ביחס לדברים שהוא ממשיך לשמוע בנושאים קרובים. זו אחת הדרכים לזהות את הסיפור הכואב. בני הזוג יקצרו לעצמם את התהליך אם לא יהיו עסוקים בשמירה על כבודם בעיני היועץ.

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין יועץ זוגי לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים לייעוץ.

היועץ יכול לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אין זה נדיר שאחד מבני הזוג יצפה שנושא כמו בגידה ייבדק על ידי היועץ וייפתח דרך נושא אחר. במיוחד אם נושא זה לא נפתר בין בני הזוג..תגובות קיצוניות ביחס לנושא המוצהר יכולות להיות רמז לצורך לבדוק אפשרות של בגידה שלא טופלה.

הדרכת הורים -התסכול הזוגי ודרכי העברתו לילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

לו היו שאלות הילדים מופנות להוריהם כיצד יכלו ההורים להתמודד?

מדור חדש בשיתוף "עיניים", מגזין מבית קבוצת "הארץ" המיועד לילדים בני 13-6. הילדים שואלים ויועץ המגזין, הפסיכולוג נפתלי ישראלי, עונה

חנן, בן 8

יש לי כמה בעיות: 1. יש ילדה שאני מאוֹהב בה, וכל הכיתה יודעת אֶת זה. קוראים לה עינת. אני יודע שעינת מאוֹהבת בְּילד אחֵר, יפתח, ואני עצוב שהיא בָּחרה בו ולא בי. 2. אני לא יודע איזוֹ בת מאוֹהבת בי. יש ילדה אחת בַּכּיתה שאני חושב שהיא מאוֹהבת בי, אבָל מה שבָּטוח הוא שאני לא מאוֹהב בה. 3. בַּכּיתה שלי יש 'מקוּבּלים' וּ'חְנוּנים'. אני חושב שאני בַּמקוּבּלים, אבָל פעם שָאלתי אֶת יפתח אִם אני בַּמקוּבּלים או בַּחְנוּנים, והוא ענה לי שבַּחְנוּנים. אני רוצֶה להיכנס לחבורת הבנים המקוּבּלים — איך נכנסים לחבורה הזאת? מה לעשׂות?

חנן היקר,

כתבתָ על כמה בעיות, ונִראֶה לי שֶהן קשוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ.

הבעיה הרִאשונה היא העֶצב והתִסְכּוּל שאתה מרגיש משום שהבּת שאתה אוהב, עינת, אֵינה מאוֹהבת בך אֶלָא בְּילד אחֵר מהכיתה, יפתח. המצב מסובך עוד יותר כי אתה חושב שבּת כיתה אחֶרת מאוֹהבת בך, אבָל אתה לא מאוֹהב בה.

כולנו רוצים שיֹאהבו אותנו, וּפְעמים רבּות אנחנו מרגישים עצב, עֶלבּוֹן וְתִסכּוּל כאשר זה לא קורֶה. כאשר אנחנו אוהבים מישהי והיא לא מחזירה לנו אהבה זה קשֶה שִבעָתַיים: מדוע היא לא רוצָה אותי? מה רע בי? ואיך יִיתָכֵן שהיא בחרה דַווקא בְּיֶלד אחֵר? במה הוא טוב ממני? מדוע אותו היא רוצָה, ואותי לא? כל השאלות האֵלֶה מְנַקְרוֹת בְּמוֹחֵנוּ, וגורמות לנו עֶצב עמוק.

לִפעמים, כשלא רוצים בָּנו אנחנו חושבים שאנחנו שָוִוים פחות. אנחנו חוֹשְשים שזִיהוּ בנו משהו רע ולכן לא רוצים אותנו, או שאנחנו לא רְאוּיים כְּלל לאהבה, או שאֵין כְּלל סיכוי שמישהו יֹאהב אותנו. המחשבות וההַרגָשוֹת האֵלֶה יכולות להשפּיע עלינו וְלִגְרום לנו להרגיש שמשהו פָּגוּם אצלנו. חשוּב לא להסכים לקבּל אֶת המחשבות האֵלֶה. הן לא נכונות.

באמת לא נעים שהבּת שאתה אוהב לא בחרה בךָ, אבָל זה לא קָשוּר בְּהֶכרֵחַ אליךָ. אני מַציע לך לְעֵת עתה להתרחק מִמנה וּלנסות לפַתֵח קשרים עִם ילדים וִילדות אחֵרים. אולי בִּמְרוּצַת הזמַן תְגַלֶה שאתה נמשך לְמישהי אחֶרת, ואולי הבּת שאתה אוהב תִשתַנֶה וּבֶעתיד תִרצה לִהיות איתךָ.

יש קשר בין הבּעיה שהֶעלֵיתָ לִבעיה אחֶרת שמַפריעה לך: חשוּב לךָ לִהיות בחבורה של המקוּבּלים. הרצון שלך להיות מקוּבּל הוא טִבעי וּמשותף לִילדים רבּים. אבָל גם בַּמִקרֶה הזה חשוּב שתִזכּור שאתה רָאוּי לאהבה וּלְהַערָכה גם אִם אֵינךָ נִמְנֶה עִם המקוּבּלים בַּכּיתה. הכיתה היא קבוצה מסוּיֶמת, שבּה באים לִידֵי בִּיטוּי ילדים מסוּיָמים. אולי בַּקבוצה הזאת אתה נֶחשב פחות מקוּבּל, אבָל לוּ הייתָ בִּקבוצה אחֶרת היית יכול להיות מקוּבּל מאוד, ואפילו מֵהַמַנהיגים. זְכוֹר זאת תמיד.

לְעֵת עתה, אִם חשוּב לך להיות מקוּבּל, אני מַציע לך לנסות להִתקָרֵב לַילדים המקוּבּלים יותר. אִם תִתחבר עִם אֶחד מֵהם, תוּכל להכיר אותם מִקָרוב. נִדמֶה שהמקוּבּלים הם קבוצה אחידה וּמגוּבֶּשת שֶקָשֶה להִצטָרֵף אליה, אבָל חשוּב לִזכּור שזאת קבוצה של ילדים השונים זה מִזֶה בִּתְכוּנוֹתֵיהם וּבְמִידַת המקוּבּלוּת שלהם בַּקבוצה: יש מקוּבּלים יותר וּמקוּבּלים פחות, אהוּבים יותר ואהובים פחות, יש חכמים יותר וחכמים פחות, וגם ריבים וּמַחלוֹקוֹת יש ביניהם. כְּכל שתִתקָרֵב יותר לָחבורה הזאת, תֵיטִיב להכיר אֶת אוֹפְיָיה וּלהרגיש אִם אתה באמת מתאים לִהיות חֵלק מִמנה. מוּבָן שהמַהלָך הזה תָלוּי גם בִּמציאת מישהו מֵהמקוּבּלים שיִרצה לקָרֵב אותךָ לָחבורה. לדעתי, אִם לא תצליח לִרכּוש חבר כזה, לא כדאי לך להשקיע בכך מַאמץ רב מִדַי. הַמשֵך לְבַלות עִם החברים הטובים שלך, ואולי בעוד שנה או שנתיים המצב החֶברָתי מִסבִיבךָ יִשתַנֶה.

מהדברים שכָּתבת נשמע לי שהיַחס שלךָ לְיפתח מְנַקֵז לְתוֹכוֹ אֶת כל הבעיות שכָּתבת עליהן. יפתח הוא בְּחִיר ליבה של הילדה שאתה אוהב, והוא גם קָבע שאתה אֵינך חֵלק מהחבורה שאתה רוצֶה להִשתַיֵיך אלֶיה. טִבעי שתְקַנֵא בו, מִשום שֶיש לו שני דברים שאֵין לך ושאתה חוֹשֵק בהם. אבָל אולי המצב אחֵר לגמרי: יִיתָכֵן שיפתח מרגיש מְאוּיָם מִשום שאתה רוצֶה להִתקָרֵב לבת שמאוֹהבת בו וְלִהיות חֵלק מהחבורה שהוא שַיָיך אלֶיה. אולי הוא רוצֶה להרחיק אותךָ כדי שלא תְסַכֵּן אֶת מַעמָדוֹ. כדאי להביא בְּחֶשבּון אֶפשָרוּת כזאת ולא לקבל כל דבר שהוא אומר כְּנָכון או מדוּיָק לגמר

מתי משפחות נפגשות?

הכוונת ילדים לסדר יום קבוע היא עניין בסיסי למקצת מההורים ומיותר וקשה לאחרים. אני שייכת לדור שמאמין שזה מרכיב חשוב בהתנהלות משפחתית, סדר יום יכול להשפיע על רגיעה רגשית, בניית ציפיות ותכנון רלונטיים לגיל, יצירת אחדות משפחתית ועוד ועוד.
מרכיב שמקל על בניית סדר יום הוא ארוחות משותפות, לפחות פעם ביום. לעתים זה מקשה אך יש לכך תוצאות ברוכות, גם בטווח הארוך. בגיל ההתבגרות קל יותר לארגן תקשורת קבועה דרך ארוחות אם ההרגל נבנה בילדות.

נשים בראש המשפחה?! נושא להדרכה הורית

מהויות נשיות ועיסוק בנשיות, מגדר, הורות, טיפולי גוף ונפש תופסים מקום בחייהן של נשים יותר מאשר בחייהם של גברים.

מוטב שהגברים יענו לעצמם על השאלה החבויה בזאת

הדרכת הורים בחינוך ילדים לנורמות משפחתיות

במסגרת החיים במשפחה גרעינית חדשה נוצרות נורמות משפחתיות חדשות, חלקן הגיע ממשפחת המוצא של האישה ואחרות ממשפחת המוצא של הבעל. חלקן מבטא התנגדות למה שנחווה במשפחת המוצא ואחרות נוצרות לצרכים ארגוניים.

הנורמות מחזקות את התא המשפחתי. ככל שבני הזוג יודעים מה ציפיותיהם מילדיהם כך מתחזק הסדר המשפחתי בכל הרמות. הורים החולקים השקפת עולם דומה מקלים על עצמם ועל ילדיהם, ככל שרבה השונות בין השקפות העולם של בני הזוג כך עולה הסיכוי שהרצון לשמור איש על הנורמות שהביא עמו יקשו על ניהול חיים משותפים. במקרה האחרון תחזק הנכונות לשנות נורמות או לחשוב עליהן מחדש את הזוגיות.

הדרכת הורים בתחומי התפתחות וגדילה של ילדים ראשונים

הורים לילד ראשון עסוקים מטבע הדברים בגיל 0-1 ביכולת שלהם ושל ילדם לגדול לפי שלבי ההתפתחות המוטורית הכתובה בספרים ובהמשך בגילאי 1-6 בשילוב בין יכולותיו המוטוריות, החברתיות והקוגניטיביות של הילד. כאשר נולד הילד השני מופנים העיסוק המחשבתי וההתבוננות ביכולת ההורים לספק לשני הילדים את צורכיהם בלי שיפריעו זה להתפתחותו של האחר. החדשות הטובות במצב הזה הוא שהתחרות בין שני ילדים ראשונים במשפחה וקרובים בגיל מעודדת את התפתחותם ומקדמת את שניהם. החדשות הפחות טובות הן שלעתים האמון שנוצר בעקבות ההצלחה של שני הילדים הראשונים גורם לתשומת לב מעטה יחסית לילד השלישי. מאחר שאינו נוטה להתחרות עם שני אחים גדולים, בנים, בנות או אחד מכל גיל הוא מפתח במקרה הטוב יכולות אמנותיות ויצירתיות. שכן אלו נמצאות בתחום אחר.

ליווי והדרכת הורים בתחום העברת מסרים לילדים בעזרת ספרים

כיצד ניתן להנות מספרים לילדים ולהעביר להם מסרים באותו זמן?

התשובה לשאלה זו פשוטה ביותר, בהתאם לאיכות הספר, הקרבה שלכם לשפה, להנאה מהספר ולתכניו ולשונו תוכלו לבחור ספרים שיעודדו מודעות לנושא מסוים. לרוב מגיבים ילדים באופן חיובי לספר או סיפור שמתאימים לגילם ולתכנים שמעסיקים אותם. העזרות בספרים מעלה למודעות של ילדים נושאים שהמודעות אליהם חלקית. תפקיד ההורים אינו מתמצא בהעברת מסרים אלא אף בעידוד העיסוק בתחומים מטושטשים.

נשים כמנהיגות וכבעלות רצון עז מופיעות בספרים:

"גבעת הגמדים" מאת יהודית מליק שירן, "הנסיכה יכולה הכול בעצמי" מאת יונה טפר, "בוטיק סיגי וחוט" מאת נורית זרחי, ובאמצעות דמות של פילה תינוקת בספרה של נורית זרחי "טינטורו פילה קטנה מאוד".

תמונות ופרושן לפי הזמן והמקום בהנחיה משפחתית ובליווי משפחות

סבי וסבתי נראים כאן בצילום של ראשית נישואיהם, ארץ ישראל 1921, הם מישירים מבט אל המצלמה ולא מנסים לחייך כפי שנהוג היום. הבגדים, הצבעים והרקע שברור ממנו שהצילום נעשה בחנות צילום מעידים על התקופה.
שפת הגוף שלו נוחה פחות משלה, יש קרבה ויש צמצום רגשות. זו תמונה מתוכננת שנעשתה מתוך צורך ולא במהלך ארוע. לו הייתה מצולמת היום היה ראוי לשאול "האם לא היו ארועים במשפחה הזו ומה זה מספר על המשפחה?"
צילום כזה נדיר בימינו, אנו חיים את רוח התקופה וחסרים פרספקטיבה לתרבויות אחרות כדי לאזן את יכולתנו להשפיע על ילדינו.