אני רגישה מאוד לחריגים בעקבות ניסיוני כאדם נכה, החריגויות שהדרכת ההורים שאני עוסקת בה מטופלות לרוב ואינן נחוות על ידי הורים כקשות, אלו הן עיכוב ברכישת קריאה, קשיי קשב וריכוז, חוסר עניין בתחומים עיוניים ושאר ענייני בית ספר. אלו דברים שמקצת מהילדים שוכחים בין שיעור לשיעור והורים מוצאים עצמם דואגים ועושים בעניין יותר מהילדים.
כדאי להשתהות על נטייתם של רוב הילדים לחמוק מהבעיה, לדחותה או להדחיקה. המבוגרים מבינים בשכלם שחויית החריגות מוסיפה קושי, אלא שמי שלא חווה חריגות יתקשה לדעת מה מחזק נפש ילדית, האם תמיכה שמקבלת את השונות מספיקה או שניתן ועדיף לתמוך בשילוב בין קבלת השונות עם קידום הילד.
הורה שלומד עם הילד אסטרטגיות של טיפול בנושא הוא מודל. יכולתו הרגשית למשוך את ילדו למעלה ובו זמנית לתת לו זמן אוהב ומבין יכול להועיל יותר ממורה פרטי.
כדאי להשתהות על נטייתם של רוב הילדים לחמוק מהבעיה, לדחותה או להדחיקה. המבוגרים מבינים בשכלם שחויית החריגות מוסיפה קושי, אלא שמי שלא חווה חריגות יתקשה לדעת מה מחזק נפש ילדית, האם תמיכה שמקבלת את השונות מספיקה או שניתן ועדיף לתמוך בשילוב בין קבלת השונות עם קידום הילד.
הורה שלומד עם הילד אסטרטגיות של טיפול בנושא הוא מודל. יכולתו הרגשית למשוך את ילדו למעלה ובו זמנית לתת לו זמן אוהב ומבין יכול להועיל יותר ממורה פרטי.
