לפי ג' היילי, בספר בעיות במשפחה, עמ' 87
"תראפיה הינה התערבות של אדם
מהחוץ במערכת תקשורת מובנת היטב, אשר הסימפטומים המופיעים בה הינה דרך התנהגות
המותאמת לדפוס ההתנהגות של האנשים האחרים במערכת. תהיה הגדרת הבעיה פוביה, דיכאון,
הפרעת אופי,התפרקות ממתחים, או כל דבר אחר, התקשורת מתפקדת במסגרת המערכת. פעולת
ההתערבות, בין שהיא קרויה "טיפול אישי" ובין שהטרפיסט יפגיש לראיון את
האנשים המקורבים למטופל ויכנה זאת "טיפול משפחתי", תהיה בכל מקרה
התערבות במערכת המשפחה.
התהליך הטיפולי עשוי להתבטא
בעזרה לאנשים להחליף את המטאפורות שבהן הם משתמשים, במטאפורות מתאימות יותר, או
שאפשר לחסום כליל את המטאפורות , כדי שהם ייאלצו לפתח אחרות. כאשר תראפיה מועילה,
כל המערכת שבה חי האדם עוברת שינוי, אשר פותח לפני כל אחד מהמעורבים דרכי תקשורת
תקינה יותר."
בחרתי לצטט גישה זו משום שאנשים רבים מעדיפים להימנע מטיפול הקשור ביחסי המשפחה מתוך חשש משינוי, זוהי גישה מובנת והגיונית שכן קשה לדעת למה השינוי יוביל. אנשים רבים לא מודעים להבט אחר לפיו רוב המטפלים מעוניינים לשמור על שלמות המשפחה וניתן לשאול אותם על אמונתם לפני שמתחילים בטיפול.
